קרובי קורבנות המבצע: "לא להפסקת אש"

"אני לא חושבת שמגיע לנו שיעצרו את המבצע, עדיין צריך להכות בהם כמו שהיכו בנו, שיסבלו כמו שאנחנו סובלים", כך הגיבה היום (ג') סילבי חדד, אחותו של איציק אמסלם שנהרג מפגיעת רקטה בקריית מלאכי, לדיווחים על התקרבותה של רגיעה מוסכמת שתסיים את מבצע עמוד ענן.

עמוד ענן - כל הכותרות, הפרשנויות, הסרטונים והתמונות

אמסלם בן ה-27 נהרג ביומו השני של המבצע, בפגיעה שממנה נהרגו גם מירה שארף ואהרון סמדג'ה. שניאור זלמן-שארף , אחיו של שמוליק שארף - בעלה של מירה, שנפצע עם ילדיו - טען ש"הפסקת אש היא כניעה לטרור. נקבל את הכל שוב עוד מספר חודשים. הפסקת אש לא פוגעת בי אישית אלא בעם ישראל כולו, בעוד חודשיים הטיל יפגע במישהו אחר".

דודתו של אמסלם, יהודית לוי, אמרה כי "מדובר בילד יפה וטהור שלא פגע באף אחד, הוא היה חף מפשע. צריך להמשיך את המבצע ולהיכנס בהם, אין מה לדבר על הפסקת אש לפני שנגמור את כל המבצע ונדע שלא נשאר להם נשק כי אחרת המצב הזה יחזור".

"גם עכשיו כשיש 'רגיעה' מפציצים אותנו", הוסיפה לוי, "גם אם ייפגעו אזרחים חפים מפשע צריך לזכור שגם אנחנו אזרחים חפים מפשע ולא עשינו כלום שיצדיק שיפגעו בנו. עד כמה שיש לנו לב, גם אם אנשים בצד השני ייפגעו צריך לעשות מה שצריך". היא טענה ש"אין להם לב, אין להם ערך לחיי אדם,

 צריך לשים לזה פעם אחת סוף, אנחנו רוצים שכשזה ייגמר יהיה שקט".

אחותו של אמסלם סיפרה על היום שבו נהרג. "היינו יחד בבית - אני, התינוק שלי בן השנה ו-10 חודשים, אמא שלי ושני אחיי", שיחזרה, "הייתה אזעקה בפעם השנייה ולא הספקנו לרדת למקלט, אז יצאנו לחדר המדרגות. אני לא יודעת למה, אבל בפעם הזאת איציק התעכב ולא ירד איתנו. פתאום היה בום ענק, כל הבניין הזדעזע, נפלו עלינו חתיכות של טיח, קלטתי מה קרה, מסרתי את התינוק שלי לשכנה שתשמור עליו ורצתי למעלה".

בבית משפחת אמסלם(צילום: עידו ארז)

הלוויית מירה שארף(צילום: אוהד צויגנברג)

הפגיעה הישירה בבניין, בשבוע שעבר(צילום: ג'ורג' גינסברג)

"אמא שלי התחילה לצרוח את השם של איציק", המשיכה חדד את התיאור, "נכנסתי לדירה, רציתי לעזור לו אבל לא ידעתי איך. כשאדון שרף שנפגע גם הוא ירד במדרגות למטה, כולו היה מלא דם, הוא הזיז אותנו בשביל לעבור וגם אנחנו התמלאנו דם. כל מה שאני רוצה עכשיו זה שייגמר ויהיה שקט".

"אסור להפסיק את המבצע"

גם משפחתו של אהרון סמדג'ה (49) שנהרג מפגיעת הרקטה בקריית מלאכי דורשת להיכנס קרקעית לעזה. "אחי נרצח לשווא", טען אחיו אליהו, "אם לא הייתה התנתקות הוא לא היה נהרג. לפני ההתנתקות לא ירו לכאן. אסור להפסיק את המבצע, צריך להגביר את הירי על עזה ולהכות בהם בלי הבחנה. בהלוויה שלו ירו עלינו פעמיים. אסור לרחם עליהם, כפי שהם לא מרחמים עלינו".

"המוות של אחי מיותר", הוסיף אליהו, "הוא בגלל פוליטיקה

ולכן כואב לי ומעצבן אותי שמדברים על הפסקת אש. אח שלי היה לוחם בנח"ל ואיש מילואים שמעולם לא התחמק מלשרת את המדינה, אבל היא זנחה אותו".

קרוביו של סמדג'ה ישבו שבעה בבית של חברים, מכיוון שביתם נפגע מהרקטה. לדברי יעקב ואקנין, גיסו של סמדג'ה, המשפחה מתקשה לעכל את האובדן. סמדג'ה הותיר אחריו אשה, תאומים - בן ובת בני תשע - ותינוקת בת פחות משנה.

"הילדה הקטנה בוכה הרבה", סיפר ואקנין, "הבן יותר מופנם ולא מעכל, הוא בשלב ההכחשה. אני חושב שצריך להיות לזה סוף, או בהפסקת אש או בכניסה לרצועת עזה. משהו צריך לעשות, בלי קשר לנקמה, הכול משמיים. היה לנו קשר מאוד טוב. הוא היה איש מלא חסדים והומור שעזר לכולם".