החברות העירוניות: לא רוצים מכרזים מסורבלים
150 החברות העירוניות המסונפות לרשויות המקומיות מתנגדות לכוונת משרד הפנים לקבוע תקנות לעריכת מכרזים. בין היתר, יחויבו החברות לפנות לפחות ל-10 ספקים ולנהל מו"מ על תנאי העסקת העובדים - רק עם החברה הזוכה. בממשלה מסבירים: במצב הקיים לא היו כללים אחידים, או שלא נערכו כלל מכרזים
150 החברות העירוניות המסונפות לרשויות המקומיות התקוממו היום (ג') בכנסת נגד משרד הפנים המבקש לאכוף עליהם תקנות לעריכת מכרזים שהן "נוקשות מדי ומסרבלות את העבודה". יו"ר איגוד החברות יצחק בורבא טען כי התקנות מחמירות בהשוואה לתקנות חובת המכרזים בעיריות. לדבריו, "התקנות נעשו מכל הרע שבחקיקה הקיימת, בכוונה הפוכה של פסיקת בג"ץ שקבעה כי החברות הוקמו לשחרור העיריות מכבלי הביורוקרטיה".
- לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה
- לכל הכתבות בנושא מבצע עמוד ענן
בעזה
לדבריו, האיגוד לא מתנגד לעצם התקנות כמו לריבוי הסעיפים "אשר עלולים להקשות על החברות לבצע התקשרויות ולפגוע באופן משמעותי בפעילותן השוטפת". הוא התרעם על המשרד שלא שיתף את איגוד החברות בעריכת התקנות. "החברות הוקמו ופועלות בסביבה עתירת רגולציה ובקרה שוטפת בפיקוח המבקרים הפנימיים והעירוניים לצד מבקר המדינה ולא הגיוני להוסיף עליהם הסדרים מפריעים", הוסיפה היועצת המשפטית של האיגוד.
מחאת החברות העירוניות נשמעה בישיבה הראשונה של ועדת חוקה חוק ומשפט על התקנות. שר הפנים, אלי ישי, הגיש אותן לאישור הוועדה 9 שנים לאחר שהכנסת הרחיבה את חוק חובת המכרזים על החברות העירוניות. חבר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "התקנות מעקרות את היתרון שבחברות אשר עוקפות את הביורוקרטיה העירונית ומהוות היום את המנוע הראשי שמפעיל את שירותי העיריות. אם נאשר את התקנות כלשונן, הן יהפכו את החברות למחלקות עירוניות".
יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) החל לדון בתקנות אבל ביקש מהנציגים של משרדי הפנים והמשפטים להגיע להבנות והסכמות עם איגוד החברות, במקביל לעבודת החקיקה של הוועדה. זאת בנוסף לשינויים שיוכנסו בנוסח הממשלתי ביוזמת היועצים המשפטיים של הוועדה.
תאגידי המים והביוב מבקשים החרגה
בתקנות המוצעות יש פטור מכל מכרז להתקשרויות לביצוע עסקאות רכש או שירותים אם שווי העסקה איננו עולה על 50 אלף שקל. עסקאות בשווי של 50 אלף עד 200 אלף שקל יהיו במכרז סגור, ומעל 200 אלף שקל – במכרז פומבי. במכרז סגור יהיו גם התקשרויות בנושאי ביטוח, שמאות מקרקעין, ושירותי פרסום ויחסי ציבור. בנוסף יהיו פטורים ממכרז כלשהו גם התקשרויות מכל סוג עם מוסדות המדינה וחברות ממשלתיות.
הביקורת של איגוד החברות היא בעיקר על נהלי המכרזים ומגבלותיהם כגון התקנות שמגדילות את מספר המציעים במכרז סגור ומחייבות את החברות לפנות לפחות ל-10 ספקים. זאת במקום פנייה ל-6-4 ספקים בתקנות המכרזים של העיריות; או חובת ניהול משא ומתן של החברה על תנאי העסקה רק עם הזוכה במכרז בניגוד למקובל בארגונים דומים להם מותר לנהל את המשא ומתן עם כל המשתתפים במכרז.
נציגי הממשלה הצדיקו את התקנות בצורך לקבוע כללים אחידים למכרזים במקום המצב הקיים שבו נקבעו כללים שונים בחברות או שהן נמנעו מעריכת מכרזים (בהעדר תקנות). הם דחו את טענת האיגוד שלא היתה הידברות מוקדמת אתם אבל נעתרו לבקשת יו"ר הוועדה להגיע להסכמות עם איגוד החברות.
בעיה נוספת עם התקנות שעלתה בדיון הראשון נגעה לתפקודם של תאגידי המים והביוב. הם דרשו שהתקנות לא יחולו עליהם בהיותם פועלים לפי חוק מיוחד להם וכללים של רשות המים שהם שונים מאלה המחייבים את כלל החברות העירוניות. נציגי התאגידים אף התריעו על כפילות וסתירה שעלולות ליצור התנגשות באכיפת התקנות בין שר הפנים החתום עליהן לבין שר האנרגיה והמים אליו כפופים תאגידי המים.
"כפילות זו עלולה גם לגרום למשבר קואליציוני בין השרים ישי (ש"ס) לעוזי לנדאו (ישראל ביתנו), הזהיר בצחוק אחד מנציגי התאגידים.
התקנות ייכנסו לתוקף 30 יום לאחר אישורן בוועדה ופרסומן ברשומות. יו"ר הוועדה הודיע כי בכוונתו להשלים אותן לפני הבחירות, מאחר שקבל אישור גורף של הכנסת לדיון בהן במהלך הפגרה.
לפנייה לכתב/ת 
