להקשיב אחד לשני, בלי אזעקות
"תגובה כוחנית מביאה אותה תגובה מנגד ומובילה להרס ואבדון. רק אנושיות תביא אנושיות" - הבמאי תור בן מיור תיעד מפגשים של ישראלים ופלסטינים, ויצר את הסרט "שני פנים לסיפור". בטור אישי הוא קורא להידברות בין הצדדים: "רק הבנה תביא שינוי"
הבמאי תור בן מיור ליווה עם מצלמתו את סדרת המפגשים של הפורום למשפחות שכולות ישראלי פלסטיני, בו לקחו חלק אזרחים משני צדי גדר ההפרדה ודנו בסוגיות מלב הסכסוך, ומלבם שלהם. הסרט "שני פנים לסיפור" נוצר מהחומרים שצולמו במהלך המפגשים, והוא יוקרן בהקרנות בכורה בסינמטקים החל מהשבוע הבא. דווקא בימים אלה של חידוש מעגל הדמים, כותב הבמאי ל-ynet ומבקש לשבור את הרצף עם קצת חמלה והבנה הדדית.
הטריילר של "שני פנים לסיפור"
ימים טרופים עוברים עלינו, והם נושאים איתם רוחות מלחמה: טילים נופלים על יישובי הדרום, חלקם גם מגיעים לבועת המרכז, עזה מופצצת מהאוויר, ורק אתמול פיגוע בלב תל-אביב. אנשים בשני הצדדים חרדים לחייהם, ורבים מאבדים אותם. האפשרות לפיוס בין העמים נראית רחוקה מתמיד, אבל דווקא עכשיו מוכרחים למצוא את הדרך להידבר.
לפני שנה, בקיץ 2011, תיעדתי סדנת הידברות יוצאת דופן שאורגנה על ידי פורום משפחות שכולות ישראלי פלסטיני למען שלום. בסדנה השתתפו פלסטינים מערי הגדה לצד ישראלים בעלי דעות פוליטיות מגוונות. חלק מהמשתתפים הישראלים והפלסטינים איבדו את יקיריהם בשנים של העימות המדמם בין שני העמים. מחומרי הגלם שנצברו לאורך שעות צילום רבות, נוצר סרט דוקומנטרי שיוצא להקרנות דווקא עכשיו.
"שני פנים לסיפור" - כך קראנו לסרט, שבוחן את המפגש בין שני הנרטיבים של שני העמים מנקודת מבטם המאוד אישית של משתתפי הסדנה. זה הזכיר מאוד את ועדות הפיוס בדרום אפריקה - אנשים משני העמים סיפרו על זוועות המלחמה שהם היו עדים להן או שחוו אותן באופן אישי. כשישראלי דיבר, פלסטינים הקשיבו לו. כשפלסטיני סיפר, ישראלים האזינו לו.
קטע מתוך "שני פנים לסיפור"
לא תמיד זה היה קל לשמוע את האחר. הרי כל כך קשה לנו להסיר את המשקפיים שדרכם אנו רואים את המציאות, ולהקשיב לאחר בלי לשפוט, ובלי להגיב מידית. וכאן בסדנה המשתתפים התבקשו להקשיב, להקשיב עם לב פתוח. לרגעים נעלמו מחיצות הלאום, לא היו עוד ישראלים ופלסטינים. לרגעים היו כאן פשוט בני אדם, שסובלים את אותו הסבל וכואבים את אותו הכאב. בין אם זו אמא ישראלית ששכלה את בנה, ובין אם זו פלסטינית ששכלה את אחיה.
עצם ההקשבה לסיפור של השני נגעה ברגש האנושי המשותף, וחוללה את השינוי בחדר. ואם יבוא כאן שינוי הוא כנראה יצטרך להגיע מההבנה, והבנה אמתית באה מהרגש.
סרט דו-צדדי
החוויה האישית שלי מהעבודה על הסרט היתה מורכבת ומעניינת. האתגר היה לעשות הפקה משותפת של ישראלים ופלסטינים. נבחרו שתי חברות הפקה - "טו שוט" הישראלית, ו"מען" הפלסטינית, עבדתי עם שני צלמים - ישראלי ופלסטיני, והצוות התוכני היה מורכב מאנשי הפורום ישראלים ופלסטינים.
כדי שהפרויקט המשותף הזה יצליח, היה צורך בלמצוא איזון ולעיתים לוותר על קטעים מאוד מוצלחים מבחינה דרמטית קולנועית כי הם פגעו באחד הצדדים. לדוגמא, אחד המשתתפים, שייח' מחברון, הצחיק את כל הנוכחים באחד המפגשים, אולם המשתתפים הפלסטינים ביקשו ממני להוריד את הקטע בשל היחס הלא מכובד כלפי אדם מבוגר. והיו עוד מקרים שבהם היה עליי ללמוד את הקודים התרבותיים והרגישויות של הצד השני, ולעיתים להתפשר ולוותר על הדרמה.
כך, גם אני, במאי ישראלי, הייתי צריך לוותר על נקודת המבט הישראלית שלי, ולהבין ששיתוף פעולה כזה בצוות שמורכב משני עמים עובר דרך פשרה.
כשדנו על בחירת המשתתפים בסדנה ובסרט, רצינו להביא גם אנשים בעלי דעות קיצוניות יותר. היה זה לא פשוט עבור הצוות הפלסטיני להזמין לסדנה מתנחלים שגרים בשטחים אותם הם רואים כאנשים הפוגעים בהם באופן ישיר. בסופו של דבר, הגענו להסכמה מתוך מחשבה שאין מה לשכנע את המשוכנעים. ואכן אחת הדמויות היותר מעניינות שעוברות תהליך בסרט ובסדנה הוא אוהד שגר בהתנחלות, ועובר תהליך מרתק של הכרה במצוקות של השכנים הערבים שלו.
היה משהו בסדנה הזו שעושה בעיני את כל ההבדל, וזה האפשרות השווה של כל צד להשמיע את הכאב שלו באופן שלו, והעובדה שמישהו מהצד השני מקשיב לו. מה שלמדתי במהלך הצילומים זה שלהקשיב זה לא רק לשמוע את המילים, זה גם לפתוח את הלב. לא שלא היו קשיים, התהום והפערים היו על השולחן באופן הכן והחד ביותר. למרות שהתבוננתי מהצד על המתרחש, לא אחת חנקו את גרוני דמעות של התרגשות כשהבנתי שיכול להיות כאן אחרת. שמוכרח שיהיה כאן אחרת.
ההכרה באחר - כך אמר אחד המנחים בסדנה - היא הצעד הראשון לפיוס. האם אנו באמת מכירים את הצד השני? האם אנו מוכנים לראות את המצוקות שלו? בימים שטילים נופלים על ראשינו זה קשה אבל אין לנו ברירה אחרת. האם נגזר עלינו לשחק במשחקי הכבוד והצדק עד אין סוף ובכך להנציח את הסכסוך הזה? תגובה כוחנית מביאה אותה תגובה מנגד ומובילה בהכרח להרס ואבדון. רק אנושיות תוכל להביא אנושיות.
מועדי הקרנות בכורה:
סינמטק תל אביב: יום חמישי, ה-29 בנובמבר (שעה 19:00)
סינמטק ירושלים: יום ראשון ה-2 בדצמבר (שעה 19:00)
סינמטק חיפה: יום חמישי, ה-14 בדצמבר (14:00)
לפנייה לכתב/ת 
