גיבורי קרב: סופרמן במקום כיפת ברזל
במציאות אחרת, סופרמן יכול היה ליירט רקטות, באטמן היה מרפא פצועים וקפטן אמריקה היה מונע את מלחמות העולם. כיצד גיבורי העל נלחמו באויב לאורך השנים? ומה קרה לחוברות הקומיקס ברגע שהם רצו לעשות שלום? מדור מיוחד של "מה במשבצת"
במציאות שבה אנשים יכולים לקפוץ מעל גורדי שחקים בניתור קליל, להשיג קליע בתחרות ריצה ולעצור קטר רכבת זועם ללא מאמץ, הקונספט של מלחמה כפי שהוא מוכר לנו בקושי קיים. לא משנה כמה גראדים ופאג'רים יש לצד אחד, וכמה טנקים ומטוסים יש לצד האחר, ולמי יש נשק גרעיני - המדינה שיש לה את סופרמן יכולה להרתיע ולסיים עימותים בצורה הומנית ונעימה.
אם סופרמן או דומיו היו קיימים, אז לדוגמא, מלחמת העולם השנייה היית מסתיימת הרבה יותר מהר. גיבור העל היה טס לבונקר הסודי של היטלר ושולף אותו מישם היישר לבית הדין העולמי. לצערנו המצב בעולם לא כל כך פשוט. מלחמות מנוהלות על ידי אנשים בשר ודם ללא יכולות מיוחדות. אך זה לא אומר שגיבורי העל לא יכולים לעשות את החלק שלהם ולתרום למאמץ המלחמתי.
גיבורים של מהגרים
גיבורי העל נוצרו לראשונה כתגובה ישירה למלחמת העולם הראשונה. מהגרים יהודים חלשים שהעתיקו את מקום מחייתם בעיקבת המלחמה, שאפו ליצור גיבור כמו מהמיתולוגיות שיהיה חזק מספיק לדאוג שלעולם לא יראה עוד סבל. כך נברא גיבור העל הראשון סופרמן, על ידי ג'רי סיגל וג'ורג' שוסטר, ובעקבותיו עוד רבים וטובים.
כשמלחמת העולם השנייה פרצה ב-1939, יוצרי הקומיקס הבינו שלא די ביצירת דמויות פיקטיביות שישמרו על הסדר בעולם, כי ביכולתו של המדיום לעשות יותר. הקומיקס שזכה לפופולריות רבה בתקופה שעתידה להקרא "תור הזהב של הקומיקס", גוייס למטרת תעמולה פרו-אמריקנית, שקראה לתמוך במאמץ המלחמתי ובהחלטתה של אמריקה להצטרף למלחמה אחרי מתקפת ההפתעה בנמל פרל הרבור ב-1941.
חוברות קומיקס נשלחו לחזית במטרה לעוד את הלוחמים, וכן לקוראים בבית במטרה לעודד אותם לתמוך בצבא בעיקר דרך רכישת איגרות מלחמה ובולים. הדימוי של גיבורי העל נלחמים באויב, כגון סופרמן חובט ביפני המצוייר בסגנון קריקטוריסטי-סטריאוטיפי או באטמן היורה במכונת ירייה ומעודד המשך קניית איגרות על מנת שלא יגמרו הכדורים (על אף סלידתו של איש העטלף מנשק חם והרג), היו נפוצים מאוד.
לא רק הגיבורים הוותיקים מצאו עצמם כתומכי לחימה שמטרתם העלאת המורל. לוחמים רבים ואמיצים בטייטס, חייבים את חייהם למלחמת העולם השנייה, כשהמוכר והאהוב ביותר מבינהם הוא קפטן אמריקה. קפטן אמריקה, פרי מוחם של צמד היוצרים הצעירים והיהודים, ג'ו סיימון וג'ק קירבי, ראה אור לראשונה ב-1940, כשנה שלמה לפני המתקפה על פרל הרבור שהכניסה את האמריקנים למלחמה.
סיימון וקירבי היו מזועזעים מהנעשה באירופה וחשו בצורך אז להביע את דעתם ולהפעיל לחץ על הממשל האמריקני. וכך, כבר בחוברת הראשונה של חייל העל הלבוש בדגל ארצות הברית, הוא חובט בפרצופו של אדולף היטלר באגרוף אדיר.
לאחר פרל הרבור האומה האמריקנית חשה בפרץ של פטריוטיות ואחדות לאומית, ועמדו לגמרי מאחורי הממשלה בהחלטתה להצטרף ללחימה.
פלאשבקים מוויאטנם
מלחמת ויאטנם לעומת זאת זכתה ליחס שונה מאוד, שהשתקף בקומיקס שהתפרסם באותה התקופה. אמריקה היתה מפולגת בינה לבין עצמה בנוגע ללגיטימיות של הנעשה בוויאטנם. מצד אחד היו את אלו שקראו לפעולה הצבאית פעולה הוגנת, שמטרתה לשמור על הדמוקרטיה בעולם, וראו את אמריקה עצמה כסוג של גיבור על. לעומתם, הפלג שזעם על כך שהמחיר בחיי אדם גבוה מדי, בייחוד כשמדובר במלחמה שמתרחשת בקצה השני של העולם, וללא תמיכתם המלאה של המקומיים.
הקומיקס, שמעמדו התערער בעיקר בגלל נושאי מלחמת העולם השנייה שהוזכרו בו לרוב, זכה לעדנה מחודשת כאשר גיבורי העל שבו לחזית. אך הפעם, בניגוד למלחמה הקודמת, לוחמי העל התמודדו עם מלחמה שהם עצמם לא תמיד הסכימו איתה. הסיפורים זכו לטון בוגר יותר ולעתים אף לביקורתי. דוגמא בולטת לכך היא החוברת מספר 107 של קפטן אמריקה. בחוברת, הגיבור שלא שכה לראות את סיומה של מלחמת העולם השנייה והיה בתרדמת במשך שמונה עשרה שנים, מתמודד עם הלם קרב ועם מותו של חברו הטוב ועוזרו הנאמן באקי. באקי שימש כסייד קיק של קפטן אמריקה בזמן מלחמת העולם הראשונה, בדומה לתפקיד של רובין, העוזר הצעיר המפורסם ביותר לצדו של באטמן.
הקומיקסים של תקופת מלחמת ויאטנם הציגו לנו את הגיבור האמריקני הכל יכול, שלבטח ינצח בקרב ושהצדק לצדו. אבל בנוסף לגבורתו, הוא הראה לנו את המחיר הנפשי שניצחון זה גבה. המלחמה הקרה החזירה את האחדות לארצות הברית, אך מלחמה שונה קראה לגיבורים שונים. המלחמה הקרה החלה רשמית עם סיום מלחמת העולם השנייה, אבל רק אחרי שמלחמת ויאטנם הסתיימה האמריקנים באמת התפנו לה.
המירוץ לחימוש, המירוץ לכיבוש החלל, וכן סיפורי המרגלים והפרנויה הכללית, הביאו ליצירתם של גיבורי על חדשים שהושפעו מהגורמים הנ"ל. ארבעת המופלאים שנוצרו ב-1961, אותה שנה שבה הרוסים שלחו לראשונה טיסה לחלל וחמש שנים לפני שהאמריקנים הגיעו לירח, היו ארבעה אסטרונאוטים שהגיעו לחלל וזכו ביכולות מיוחדות.
איירונמן היה תעשיין נשק שהשתמש בטכנולוגיה המתקדמת שלו כדי להילחם בתאגידים מתחרים ובמיסטיקנים מהמזרח הרחוק, והאלמנה השחורה החלה את דרכה כמרגלת סובייטית שערקה לצד של הדמוקרטים, לאחר שניסתה לגנוב את הטכנולוגיה של איירונמן. בשנים האחרונות ארצות הברית שקועה במה שהיא מגדירה
כמלחמה בטרור, מלחמה שעיקרה היה הפלת המשטר בעירק והכניסה לאפגניסטן.
בדומה למלחמת ויאטנם גם זוהי מלחמה שנויה במחלוקת ונושא זה אף הוא בא לידי ביטוי בקומיקס. בעידן התקשורת של היום, אנו חשופים לחדשות מכל העולם 24 שעות ביממה. הקומיקס איבד את מקומו ככלי תעמולה יעיל, ולכן שינה את תפקידו. הקומיקס של היום משמש ככלי ביקורתי וכן כאמצעי לאסקפיזם ולמתן פרשנות אישית.
יוצרים מביעים בקומיקס את רגשותיהם האישיים ואת הטראומה הקולקטיבית שהמלחמה יוצרת, ומספקים נקודות מבט מפוקחות יותר גם על רצון האויב, ועל מלחמה כנושא רחב יותר מטוב נגד רע. שנדע רק ימים טובים.
