מלחמה פיננסית: פס"ד חדש יכה בארגוני הטרור

נפגעי הרקטות של מלחמת לבנון השנייה הנחיתו מכה פיננסית על ארגוני הטרור. פסיקה היסטורית של בית המשפט העליון לערעורים במדינת ניו יורק, בעקבות עתירתם, עשויה לשנות את כללי המשחק בכל הקשור למלחמה הפיננסית בארגוני הטרור ובמדינות תומכות טרור.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה:

• צו 8: המילואימניקים מחכים לזכויות שלהם 
• שטייניץ: הטבו המס בעוטף עזה יוארכו לשנתיים
• הרכוש ניזוק מהמלחמה? הביאו שמאי משלכם
  

הפסיקה, שהתקבלה אמש (ג') קובעת כי העברת כספים באמצעות בנק או גוף פיננסי אחר בארה"ב, הופכת את המוסד המשתמש בשירותי הבנק האמריקני, לכפוף לחוקי ארצות הברית ובמיוחד בהקשר לחוקי המלחמה בטרור.

כל העברת כספים בדולרים, חייבת לעבור באופן כזה או אחר, דרך מוסד פיננסי בארצות הברית - בנקים רבים ברחבי העולם, שאין להם סניפים כלל במדינה האמריקנית, או אין להם רשיון לעסוק בבנקאות בארצות הברית, מבצעים את העברת הכספים באמצעות "בנק קורספונדנט" – גורם שלישי אמריקני.

משמעות הפסיקה היא שמעתה, הבנק הזר, שאין לו כלל סניפים בארצות הברית יהיה חייב בחוקי ארה"ב ולכן, הדבר חושף אין ספור בנקים בעולם לתביעות בגין העברות כספים שביצעו עבור חשבונות של ארגוני טרור.

"פסיקה עם מנוף כפול"

"זוהי פסיקה עם מנוף כפול", אומרת עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, מארגון "שורת הדין", שהובילה את התביעה כנגד הבנק. "ראשית, היא תפתח תיבת פנדורה עצומה על עסקאות שנעשו בעבר. אנו עצמנו, תבענו ומתכוונים לתבוע שורה של בנקים במקומות שונים שאנו יודעים ממקורותינו על פעולותיהם להעברת כספים המגיעים לארגוני טרור ולמדינות תומכות טרור. אם יתבעו , לא יוכלו לעשות עסקים עם אף גורם בארצות הברית ואף יעוקלו להם נכסים, חשבונות ופעילויות אחרות באמריקה".

לייטנר מדגישה כי יש גם משמעות עתידית לפסיקה. "מעכשיו חיי ארגוני הטרור קשים הרבה יותר. אולי אפשר להסתדר בלי מטבע צרפתי או גרמני, אבל יש קושי גדול מאוד להסתדר בעולם שלנו בלי דולרים. הפסיקה הזו סוגרת את הדלת בפני אלפי גורמי טרור ומסייעים לטרור בכל העולם מפני שהבנקים שלהם לא יוכלו עוד לבצע עבורם העברות כספים דולריות".

ארגון "צדקה" מסייע לטרור

משימה לא פשוטה, עמה נתקלים התובעים, היא להוכיח קודם כל כי לארגון הטרור יש קשר עם המוסד הפיננסי. בעניין זה חל מפנה בעקבות פסיקה שניתנה לפני מספר שנים בבהימ"ש בשיקאגו, לפיה סיוע לארגון טרור מטיל אחריות על המסייע, גם אם הסיוע שנתן לא היה בהכרח זה שהביא לפיגוע הטרור.

האם גם ישראל בבעיה משפטית?

הפסיקות החדשות בארה"ב המאפשרות חזית חדשה ויעילה כנגד ארגוני הטרור האיסלמי, עשויות, באופן פרדוקסאלי, לאיים גם על מדינת ישראל, כיישות המסייעת לארגון טרור.

בנק ישראל: בג"ץ הכשיר

יש לציין כי עד לפני מספר שנים פעילות ההעברה התבצעה באמצעות בנק הפועלים ובנק דיסקונט, להם היתה נציגות בעזה. אולם על רקע גל התביעות נגד בנקים בשל קשריהם עם ארגוני טרור, הבנקים הישראלים סגרו את פעילותם שם זמן מה אחרי ההתנתקות. "אנחנו הזהרנו את הבנקים שהם עשויים למצוא את עצמם להיות נתבעים ולכן הם הפסיקו".

בעקבות הפסקת הפעילות של הבנקים המסחריים, המדינה פנתה לבנק הדואר, שבבעלותה בבקשה שימלא את מקומם ברצועה, אולם הוא התנה זאת בשיפוי כספי במקרה שייתבע. המדינה סרבה והיא נאלצה להשתמש בשירותי בלדרות של חברת ברינקס שעד היום מעבירה מדי חודש - חודשיים במשאיות משוריינות את ה"סטפות" לרצועה.

בבנק ישראל מסבירים כי פעולות אלו נובעות מהסכמי אוסלו וההחלטות מבוססות על מגוון שיקולים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. בבנק המרכזי מסתמכים על פסיקת בג"ץ שדנה בסוגיה, ביוני 2009, ולמעשה "הכשירה" את המשך העברת הכספים לחמאס. בג"ץ קבע אז, בעקבות עתירה של "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", כי "חוק איסור מימון טרור אינו מכוון במהותו לחול על פעולות הממשלה או זרוע מזרועותיה המתבצעות בגדר סמכויותיהן כדין, אשר נועדו לממש מדיניות שעניינה קידום האינטרס הציבורי בישראל במובן הרחב ועמידה בחובתה של ישראל כלפי תושבי האזור במישור ההומניטארי במסגרת המשפט הבינלאומי".

לדברי דרשן-לייטנר, למרות האמור, המציאות הזו מעמידה את ישראל במצב בעייתי מאוד לאור התהליכים המשפטיים הבינלאומיים. בשורה אחת עם אותם ארגונים בהם היא מבקשת להילחם.