מי שומר על ילדי הגן? המעון של כוחות הביטחון
בזמן שילדי הגנים ובתיה"ס בדרום נשארים בבית יש רק גן אחד באזור שממשיך לפעול: מעון ויצו בביה"ח ברזילי. אל הגן מגיעים ילדיהם של אנשי כוחות ההצלה, הביטחון ומערך הרפואה - שהוריהם לא יכלו להישאר איתם בבית. "אנחנו עושות הכל כדי להשרות עליהם ביטחון ורוגע", אומרת ל-ynet מנהלת המעון
בשמונת הימים האחרונים, כשהטילים רעמו, ילדי הדרום נשארו בבית, לרוב עם הוריהם לצידם, לאחר ההחלטה לסגור את מוסדות החינוך. רק גן ילדים אחד, מעון ויצו בבית החולים ברזילי באשקלון, לא פסק מלפעול - והיה היחיד שקיבל את אישור פיקוד העורף לכך. הסיבה: זהו הגן שבו שוהים ילדים הרופאים, האחריות ואנשי כוחות הבטחון, שלא יכולים לשהות עם ילדיהם בבית.
"אנחנו פתוחים משבע בבוקר ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות", מספרת ל-ynet יפעת בשור, מנהלת המעון. "בימים רגילים נמצאים אצלנו בעיקר ילדים של עובדי בית החולים ברזילי, אך בימי הלחימה פתחנו את שערינו לעובדים של כוחות הביטחון, שאין להם פתרונות אחרים, ולכל מי שהתקשה למצוא פתרון לילדים. נכון להיום יש לנו 18 ילדים שמגיעים למעון, ואנחנו מעבירים איתם את היום כולו במקלט. הפעילויות והמשחקים, השינה, האכילה, הבכי, הצחוק - הכל בתוך המקלט. כל הגילאים נמצאים יחד, מילדי התינוקייה עד גיל ארבע, וזה לא פשוט - אך גודל האחריות ברור לכולנו כאן".
עמוד ענן - עוד על ההתמודדות בערוץ הורים :
בן ה-7 לא מוכן לצאת מהממ"ד. מה עושים?
איך שולחים אותם לגן ולבי"ס וממשיכים לתפקד?
מותר לפחד: המשחק שיעזור לילדים להביע רגשות
את לא לבד: תמיכה לנשים בהריון שבעליהן גוייסו
אמא, ואם יפול על הבית שלנו גראד?
-איך הילדים מתמודדים עם השהייה הממושכת במקלט?
"הצוות עושה כל שביכולתו על מנת להעניק לילדים את כל מה שהם צריכים. אנחנוו מחזקות אותם, מחבקות ועוטפות אותם בהמון אהבה וחום, כך שזה יוצר מצב שבו לילדים יש קרקע בטוחה בתוך המציאות ההזויה שבחוץ. הילדים מתנהגים בדרך כלל בהתאם למה שהם קולטים מהסביבה, ולכן אנחנו עושות הכל כדי להשרות עליהם ביטחון ורוגע, ולצד זה להכיל את הרגישויות המיוחדות של כל ילד וילד.
"הילדים, בסך הכל, בסדר גמור. בזמן הפעילות הם שמחים ומשחקים ודווקא נהנים מתחושת הביחד. יחד עם זאת יש הרבה לחץ מהשהייה הממושכת בתוך המקלט. זה מאוד לא פשוט. הכנסנו למקלט משחקים ופעילויות ומוסיקה, ובעצם כל מה שניתן לעשות כדי להסיח דעתם מהמצב. בנוסף אנחנו מסיימים כל יום בפינוק מתוק. המטפלות מביאות להם ולהורים עוגות, כדי שיישאר טעם טוב מכל החוויה הזו. אנחנו כל הזמן בחשיבה של איך להקל על הילדים וההורים".
-מה קורה בזמן אזעקה?
"בגלל שאנחנו במקלט אנחנו כמעט ולא שומעים את האזעקה - וטוב שכך. אנחנו משמיעות מוסיקה לילדים, שרות ורוקדות ועושות הכל כדי להסיח את דעתם ממה שקורה באותם רגעים בחוץ".
-ובכל זאת, ההורים לא מעדיפים להשאיר את הילדים בבית?
"בדרך כלל אין להם ברירה, כי הם חייבים להגיע למקום העבודה שלהם, אם זה בבית החולים או בכוחות הביטחון וההצלה. יש לנו, לדוגמה, ילדה חדשה שהגיעה בעקבות הלחימה שאמא שלה עובדת בבית החולים ואבא שלה בכוחות הביטחון. לשמחתנו הילדה הסתגלה במהירות למעון, וההורים יכולים לבצע את העבודה שלהם בשקט, כשבתם נמצאת ממש בקרבת מקום, ובטוחה. בנוסף, אני מרגישה שההורים מעדיפים שהילדים יהיו כאן. הם סומכים עלינו ומכירים ביכולות שלנו".
-איך משפיעה העובדה שילדים חדשים הצטרפו למעון בימי הלחימה דווקא?
"זה נחמד מאוד, כי הילדים מסתדרים אחד עם השני. גם צריך להבין שכרגע מה שהכי חשוב לנו זה לתת פתרון להורים,
שאין להם איפה להשאיר את הילדים שלהם".
-איך הצוות מתמודד?
"ככל שעוברים הימים הלחץ גובר, כי זה מצב לא פשוט. חלק מהעובדות בצוות הן אמהות ויש להן ילדים שהן צריכות לדאוג להם. האנשים פה עובדים במסירות ובנאמנות. יש מטפלת במעון שאמא שלה מאושפזת בבית החולים, בעלה גוייס במסגרת המבצע ויש לה שני ילדים קטנים בבית - והיא עדיין מגיעה למשמרות שלה בגן. זה מדהים".
-בטרם הוחלט על הפסקת האש, חשבתם מה תעשו אם המצב יסלים?
"בהחלט. התוכנית הייתה שאם המצב יסלים ובית החולים יעלה את רמת הכוננות, כך שההורים יאלצו לעבוד במשמרות של 12 שעות, אנחנו נהיה פתוחים במצב של "מתכונת מלחמה", כלומר24 שעות ביממה, כפי שעשינו במלחמת המפרץ. זה קשה מאוד ואני שמחה שלא הגענו לכך".
לפנייה לכתב/ת 
