50 גוונים של תרגום: לדעת לכתוב פורנו בעברית

לא במקרה מסרבת טרילוגיית "חמישים גוונים של אפור" לרדת מצמרת רשימת רבי המכר בארץ ובעולם. הייפ היסטרי אף פעם לא מזיק כמובן, אבל כשההייפ נקלט כל כך טוב, סימן שזה באמת-באמת נוגע, עמוק בפנים. כי בסופו של דבר, עשרות מיליוני קוראים נלהבים בעשרות ארצות – כולל כמאה אלף רוכשי ספרים להוטים בארצנו – לא טועים.

עוד על 50 גוונים של אפור:

50 גוונים של אפור: אפילו אורלי זילברשץ הסמיקה

50 גוונים של אפור: לקרוא ולטרוף

עבד כי ימלוך: כשסאדו-מאזו נהיה מיינסטרים

סאגת ספרות החובבים ("פאנפיקשן") של א.ל ג'יימס, היא פנטזיית הזכייה בפיס הכי מוצלחת שידענו מאז סיפור סינדרלה המקורי. ברור, "עשרות מיליוני קוראים נלהבים", הם (הן) בעיקר "קוראות", מאחר שסינדרלה, כידוע, היא אגדת-נחמה של בנות, התגובה הקלאסית לעלבון הקיום הנשי המסורתי. משהו בסגנון: "אין דבר מותק, האמא הרעה, האבא המזניח, האחיות המגעילות והעבודה הקשה, המשפילה והלא מתגמלת – הכל יסתדר ברגע שהנסיך יתאהב בך ממבט ראשון וינעיל לך את הנעל הנכונה".

כולנו אנסטסיה סטיל

אנסטסיה סטיל היא אנחנו, והפעם, למרבה השמחה, היא זוכה לא רק בנסיך אלא גם באורגזמות בשרשרת. אבל הסיפוק העמוק שהקוראת שואבת מהרפתקאותיה, נובע לא (רק) מתיאורי הסקס המפורטים, אלא מכך שזו גרסה מודרנית - מופתית לפנטזיה העתיקה: האשה שמתגברת בקסמיה על כוחו היחסי של הגבר, ומבייתת אותו בכוחה הנגדי של אהבתה.

ב-"50 גוונים של אפור", הספר הראשון בטרילוגיה, כל הכוח והשליטה נמצאים בידיו של כריסטיאן גריי: הוא עשיר ומסתורי, יפהפה וחזק, שתקן ומלא סודות, סגור רגשית ומחליף נשים כמו גרביים (כאשר כולן "שפחות נשלטות" שלו). ואז, בהדרגה, מצליחה אנסטסיה סטיל, הגיבורה הבתולית שלנו, לפרק אותו מנשקו ולנטרל בזה אחר זה את כל יתרונותיו, עד שהוא מעניק לה את כספו, משתף אותה בסודותיו, נוטש את נשותיו האחרות, ואפילו מפסיק להרביץ לה (אלא אם היא מבקשת, ורק כי הוא ממש אוהב אותה).

ובכל זאת: מה שמהפכני בגרסת האגדה הנוכחית הוא כן החיבור לסקס. לא בסיפור עצמו – אלא בתגובת הקוראות. זו המשמעות שמאחורי ההגדרה המבודחת, והקולעת, "פורנו לאימהות". כן, פעם היה קל לסווג נשים כ"טובות" או "רעות": או שאת מניאקית סאדו-מאזו סוערת – או שאת "בחורה טובה" שאפשר להביא הביתה להורים. והנה, פתאום אנחנו מצליחות להיות גם וגם, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כאילו סוף-סוף בוטל פיצול האישיות הנשי המסורתי, ופוצח סוד השילוב הנכסף בין "הזונה" ל"מדונה".

בין מוחצנות לשמרנות נוצרית

מבחינה תרגומית, הטרילוגיה של "50 גוונים של אפור", היא גם "פורנו" אבל גם טקסט מהוגן. יש בה כאמור, תיאורים אוהבים ומפורטים של מה-נכנס-לאיפה, ומה בדיוק הוא עושה שם בפנים, בלי לדלג בדרך על שום שלב של התפשטות, נישוק, ליטוף, ליקוק ומציצה, אבל גם טקסט "מהוגן": הוא מסופר בלשון "נקייה" ולעיתים שמרנית להחריד.

לאיבר המין של אנסטסיה קוראים רק "איבר המין שלי" או "המקום ההוא", את איבר המין של כריסטיאן מכנים: "זקפה" או "האורך המרשים שלו", וכשמישהו בעלילה כבר אומר מילה כמו "לזיין" - זה תמיד משהו נורא גס, מזעזע וחסר מוסר. כמו כן, הטקסט עצמו נחשב ל"מהוגן" גם במובן זה שכל הסקס הסוער הזה, הוא תמיד מונוגמי לגמרי וסטרייטי למשעי.

ובנימה אישית, היה כיף גדול לתרגם את הטרילוגיה לשפת הקודש. ספרי "חמישים גוונים" הם בין השאר, הרפתקה סגנונית: תערובת יחידה במינה של ביטויים מומצאים החוזרים על עצמם שוב ושוב, אשר משובצים בהגיגים בשפת בת-עשרה מתלהבת, וביציאות תמוהות באנגלית ויקטוריאנית של המאה התשע עשרה (אנסטסיה הגיבורה, לומדת ספרות אנגלית באוניברסיטה ומעריצה את תומס הארדי).

בנוסף לכל אלו, משלבת השפה ביטויים רבים הלקוחים מהסלנג האמריקאי הכי עדכני שיש, לצד ביטויים ומבנים תחביריים שרק אנגלי מלידה יעלה בדעתו או במקלדתו (אפילו בסיאטל, מה לעשות, רואים לסופרת את השורשים הבריטיים). השתדלתי למצוא, במידת האפשר, מקבילות נאותות בעברית, ואני מרשה לעצמי להאמין שהעובדה שהספר הראשון בטרילוגיה לא יורד כבר חודשיים מראש רשימת רבי המכר, מעידה שבאופן כללי, זה די הצליח.

אם כי בנוסף למחמאות הרבות שקיבל הנוסח העברי, היו גם הסתייגויות ואף גידופים על "חילול הקודש", בעיקר מפי מעריצות נלהבות, בוגרות סדרת "דמדומים", שהתלוננו במלוא הסמכות של "יש לי חמש יחידות בגרות באנגלית", ש"באנגלית זה נשמע יותר טוב!". זכותן כמובן, מי אני ומה אני.

ואולי יש כאן גם עניין של קרבה רגשית – אי.אל ג'יימס (מחברת הסדרה) עצמה, היא מעריצת "דמדומים" ותיקה, מה שניכר היטב בסגנון הכתיבה שלה. אבל האמת כמובן, היא שבאנגלית "זה" נשמע ממש אותו הדבר: לפעמים קצת משונה, לפעמים קצת מלאכותי ומומצא, לפעמים קצת שטוח, לפעמים קצת טיפש-עשרה, אבל תמיד-תמיד ממכר וסקסי לאללה.

וזה העיקר – שגם בנוסח העברי, "חמישים גוונים של אפור", וכעת גם "חמישים גוונים של אופל" - עושה את העבודה, או כמו שכתבה מישהי באינטרנט: "זו אחת הפעמים היחידות שקראתי תיאורי סקס בעברית שלא היו מאולצים. למרבה האירוניה, הספר מתורגם. אולי צריך לכתוב תיאורי סקס באנגלית, ואחר כך לתרגם אותם לעברית". 

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

• ורד ארביב היא מתרגמת טרילוגיית "חמישים גוונים של אפור"