תביעה נגד פרופ' יהודה היס: בני נקבר ללא לב
שבע שנים אחרי המוות גילתה משפחת המנוח בעקבות מודעה שהוא נקבר ללא כמה מאיבריו. התביעה הוגשה גם נגד משרד הבריאות וכוללת דרישה לפיצוי בשל טיפולים נפשיים שלהם נזקקה המשפחה. משרד הבריאות: "נגיב בערכאות המתאימות"
כחודש לאחר שהודח מתפקידו כמנהל המכון לרפואה משפטית על רקע "פרשת הרקמות", הוגשה היום (ה') נגד פרופ' יהודה היס תביעה בגין מקרה שבמסגרתו נקברה גופת צעיר ללא לבו ואברים אחרים. את התביעה הגישו הוריו, אחיו ורעייתו של צעיר שנפטר ב-2005 במהלך משחק כדורסל. כתב התביעה - שהוגש לבית המשפט השלום בירושלים נגד פרופ' היס, המכון הלאומי לרפואה משפטית ונגד משרד הבריאות - מגולל את פרטי הפרשה שבמסגרתה נודע למשפחה על נסיבות הקבורה כעבור שבע שנים, ורק בעקבות מודעה של משרד הבריאות.
- הסיפורים הכי חמים – לפני כולם – בפייסבוק של ynet
- בחירות 2013
- כל הכתבות ב-ynet
פרופ' יהודה היס - כתבות נוספות ב-ynet:
- משפחות המתים: לשפוט את היס, לא רק להדיח
- איימה על חיי פרופ' היס: "יש כדור עם שמך עליו"
- טלטלה במערכת הבריאות: פרופ' יהודה היס הודח
פרופ' היס הודח מתפקידו על ידי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אחרי שהתברר שאיברים מאלפי גופות שנותחו במכון הושארו בין כתליו מבלי ליידע את הקרובים. מאז ממשיכות להיחשף טענות של קרובי מתים על התנהלות דומה.
ניתוח שלאחר המוות קבע שהצעיר מת כתוצאה מכשל שנבע ממחלת לב. על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד שמואל ילינק ועו"ד אודיה גודלמן גולן, מה שלא נמסר לבני המשפחה הוא שבמהלך הניתוח הוצא לבו של המנוח בשלמותו, וכן איברים נוספים. יומיים לאחר מכן הובא הצעיר למנוחות, ובתביעה נטען שבני המשפחה "לא העלו בדעתם שמדובר במסע קבורה ראשון של גופה חסרת לב וכן חסרת איברים נוספים, שלאחריו יבוא מסע קבורה נוסף בעתיד".
עוד טוענת המשפחה שלא התקבלה מהם הסכמה כדין לעריכת הנתיחה, וכי פרופ' היס והמכון הסתפקו באישור שעליו חתמה האלמנה במשטרה, מבלי שקיבלה הסבר על מה היא חותמת, ובפרט מבלי שהוסבר לה שילקחו מהגופה איברים שישמרו בשטח המכון. לטענת המשפחה, לו ידעה זאת,
הייתה הרעיה מתנגדת לנתיחה.
ביוני 2012 נתקלה המשפחה בפרסומים של משרד הבריאות והמכון לרפואה משפטית שהופנו למשפחות שיקיריהן נפטרו בין השנים 2000-2011. מהפרסומים עלה שהחל מבצע "מנוחה בכבוד", שנועד להביא לקבורה רקמות ואיברים של למעלה מ-8,000 מנותחים. אמו של הצעיר הייתה זו שגילתה את הדבר, כשבעקבות הפרסומים התקשרה והתבשרה כי לבו השלם של בנה, לצד דגימות נוספות, נמצאות במכון. התובעים טוענים שהזעזוע היה גדול במיוחד נוכח העובדה שאיש ממשרד הבריאות או המכון לא טרח ליידע אותם על הימצאותו של הלב.
המשפחה ביקשה לבדוק אם נמצאים איברים נוספים של הבן, אך המכון איפשר להם לבצע את הבדיקה רק לאחר חודשים ארוכים. אז התגלה להם כי במכון נשמרו גם איברים נוספים.
לצד אלה טוענת המשפחה שהמכון פעל לשם צרכים פסולים, כי כלל לא היה צורך בכל הלב לשם קביעת סיבת המוות, וכי הייתה בהתנהלות רשלנות, פגיעה בכבוד המת ובבני משפחתו. בין יתר מרכיבי הפיצוי דורשת המשפחה מאות אלפי שקלים עבור טיפולים נפשיים להם נזקקו לכאורה לאחר הגילוי. מהמכון לרפואה משפטית ומשרד הבריאות נמסר בתגובה כי כתב התביעה טרם התקבל וכי הם יגיבו בערכאות המתאימות.