בוחרים ברע המוכר
ישראל תקועה עמוק בתוך ממד ביטחון שמשבש לה כל מחשבה בריאה. אז בשביל מה צריך פסטיבל בחירות?
בין שלל הכוכבים המנצנצים כיום, הסיעות הרבות וחיבורי המפלגות, יש רשימה אחת שעובדת בשקט. אין לה שאיפות לעתיד חדש או לצעוד קדימה, היא דווקא די מעומעמת במסריה בלא רצון להגיע לשינוי אמיתי. אבל היא עובדת יפה ובהחלט כזו שמלכדת את ישראל במרץ כבר מספר עשורים. שמה סיעת "האינרציה" והיא אוהבת להפריד ולמשול. הערכה זהירה שהיא שוב תנצח. ואם כך, אין טעם בכל הפסטיבל הזה.
סיעת האינרציה מתמחה בלשרוד פוליטית. יש לה מצע, אבל אף לא אחד קורא אותו, כי כל עוד סעיף שמירת הביטחון של אזרחי ישראל הוא הסעיף הראשון, הרי ששאר הסעיפים מיותרים. ישראל תקועה עמוק בתוך ממד ביטחון שמשבש לה כל מחשבה בריאה. מעת לעת ממד הביטחון חומק לקרן זווית ומאפשר לאזרחי ישראל לדבר על נושאים אחרים, אבל השיח לגבי הנושאים האחרים - חברתי, דתי, לאומי, דמוקרטי - הוא מבולבל ועקר כך שכדי למשול צריך להידרש שוב לשיח הביטחוני שבו כולנו "מרגישים" בטוח.
אבל פסטיבל בחירות יש כל כמה שנים. לשם מה? כדי לנצח את מפלגת "האינרציה" יש לקרוא למערכת בחירות עם שונות מפלגתית ומסרים ברורים. ברור לכולנו כי זו משאלת שווא של מעופף מהאקדמיה, שכן, המערכת המפלגתית מזמן החליפה צורה ומעתה היא מערכת מפלגתית של מנהיגים בודדים כשהשאר ניצבים בסרט סוג ז'. ביבי מול ברק מול שלי מול לבני מול גלאון מול ישי, מול דרעי, מול ליברמן, מול לפיד, מול, בנט, מול טיבי, ובטח שכחתי מישהו.
שיטת הבחירות מתמרצת סקטוריאליות, פלגנות ואינסטרומנטליזם, מבנה הממשל לא מוכוון לביצועים, לאכיפה ולחשיבה ארוכת טווח. בישראל, כשהמערכת כושלת - העם רוצה מנהיגים חזקים מעל לכל מערכת, והגלגל מסתובב לו. אם תסתכלו היטב, תראו שהעם לא באמת רוצה את כל זה. הוא פשוט מקיא מזה. הוא לא מגיע להצביע. הוא חושב חו"ל לא רק בתוכניות הריאליטי שלו ובאופנות הלבוש, גם השפה שלו משתנה. "אדמיטאיט". והחמור מכל, יותר ויותר קבוצות בעם, מחליטות לפעול בעצמן במנותק משלטון החוק ובעידוד שלטון החוק.
במערכת הבחירות האחרונה בשלטון המקומי, ניצחה סופית מפלגת "האינרציה". בבחירות לעיריית בני ברק התלכדו כל הסיעות לרשימה אחת וחסל בחירות ופקיד הבחירות אישר. גם במערכת הבחירות הזו כולם אומרים את אותו הדבר. מי בחישוק שיניים ומי בפלבול עיניים, מי בשחצנות ומי בסחבקיות. ומיד סותרים אחד את דברי השני ומאבדים לדעת את עצמם. וזוהי בדיוק עבודתם של הפינקלשטיינים הסמויים של מפלגת ה"אינרציה". פשוט גאוני!
אז למה לי כל פסטיבל הבחירות הזה? כי תמיד יש תקווה. יד נעלמה? אצבע אלוהים? הדרייב שלנו בני האדם? כל שנותר הוא לקוות שיקומו מנהיגים במערכת הפוליטית שיבקשו לעשות את שצריך לעשות. הם יכולים להיות מכל המפלגות הקיימות כיום בספקטרום הפוליטי. כל שהם צריכים זה לקבל החלטה שלא להתפקד למפלגת ה"אינרציה". וזה לא פשוט. לאינרציה יש את המנעמים שלה אבל בסופו של יום אין לנו מדינה אחרת ואין לנו כנסת אחרת .
הכותב הוא פרופסור לממשל ומשפט ציבורי, האקדמית תל אביב יפו