שיני בינה: למה הן נוצרות - והאם חייבים לעקור?

שיני בינה הן השיניים האחרונות להתפתח בפה האדם. הן נמצאות בחלקו האחורי של חלל הפה, ונקראות גם השיניים הטוחנות האחרונות. הן התפתחו לפני אלפי שנים עוד בתקופת האבן, כאשר מזונו של האדם היה מורכב מחומרי מזון גולמיים ולא מעובדים (כגון בשר נא), אשר חייבו טחינה ולעיסה מרובה. 

שיני הבינה בוקעות בדרך כלל בין הגילאים 18 ועד גיל 25. לעתים יש גם אנשים מבוגרים יותר, המגלים כי לפתע בקעה  בפיהם שן חדשה. על פי אמונות טפלות, שיני הבינה מוסיפות לאדם בינה שכן הן בוקעות בשלב שהאדם כבר בוגר וחכם. 

עוד כתבות על בריאות השן  

• לפתוח את הפה והכיס: 8 טיפולי השיניים היקרים ביותר
• דלקת חניכיים: איך מאבחנים ומטפלים
• שיניים בריאות: 8 צעדים שירחיקו את רופא השיניים
  

בחלל הפה של אדם בוגר יש 32 שיניים. ישנם 4 סוגי שיניים: שיני שיניים חותכות, ניבים, מלתעות ושיניים טוחנות. לכל סוג יש גודל, צורה ותפקיד אחר. קבוצת השיניים הטוחנות ששיני הבינה שייכות אליה, הן השיניים שמבצעות את פעולת הלעיסה הנמרצת ביותר. קיימות שלוש מערכות של שיניים טוחנות בכל לסת (טוחנת ראשונה, שנייה ושלישית) - 12 שיניים בסך הכל. 

ד"ר בנימין שלומי, מנהל היחידה לניתוחי פה ולסת, המרכז הרפואי תל אביב, מסביר כי שיני הבינה מתחילות להתפתח כבר בגיל העשרה, אבל הן בוקעות בין הגילאים 18 עד 25. "מדובר בשריד אבולוציוני, ואכן רואים יותר ויותר אנשים ששיני הבינה שלהם כלל לא גדלות", הוא מסביר.

אבל בדרך כלל קורה ההפך. שיני הבינה הן האחרונות להתפתח ואז בלסת כבר אין מקום עבורן. "זו הסיבה שהן גורמות לבעיות", מסביר ד"ר שלומי. במקרים אלו השן עשויה להתפתח באלכסון, ולהישאר תקועה או כלואה, כי שביל הבקיעה שלה חסום על ידי השיניים שכבר בקעו לפניה. אלה המקרים שהן מוגדרות כשינים כלואות.

עקירת שן בינה תלויה במצב השן ובנזק שהיא עלולה לגרום

לעקור או לא לעקור?

הדעה הרווחת בקרב הציבור כי שיני בינה נועדו להיעקר. אבל ד"ר שלומי אומר כי צריך לשקול כל מצב לגופו. "לעתים יש מצבים ששיני בינה גורמים לזיהומים ולדלקות", אומר ד"ר שלומי. "מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים כי דלקת חניכיים

מתחילה באזור שיני הבינה. יש גם תהליכים פתולוגיים, החל מציסטות בלסתות וכלה בגידולים שפירים אגרסיביים בלסת, ואף בשכיחות קטנה מאוד גם ממאירויות, כל אלה מושפעים משיני בינה", הוא מסביר.

ד"ר שלומי מוסיף כי לעתים התהליכים האגרסיביים או הציסטיים מסייעים להרס העצם בממדים מפתיעים. "במקרים כאלה כמובן שצריך לעקור. מה גם שאנשים מגיעים לרופא השיניים עם תלונות על שיני בינה, זה כבר במצב של נזק מתקדם או כשיש כאבים", הוא מסביר.

לדבריו, יש כיום טכניקה שנקראת "סילוק כותרת השן", שבמסגרתה מסלקים את החלק העליון (הכותרת של השן) ומשאירים את השורשים בעומק הלסת במקומם. "כדאי לעשות את זה כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה תחושתית באזור של שן הבינה. אם אין מצב של זיהום אז אין כל סיכון בשן", אומר ד"ר שלומי ומוסיף כי פעמים רבות השורשים האלה בוקעים החוצה בקלות רבה, וכך ניתן להוציא אותם ללא כל מאמץ.

מעקב ומניעה נזקים משיני בינה

יש גם כמה אמצעי דימות שיכולים לסייע לאמוד את המצב של שיני הבינה בפה. "היות שרבים מהילדים בגיל העשרה עברים היום יישור שיניים, הם עושים לפני כן צילום לסת פנורמי. בצילום כזה ניתן לראות מה מצב שיני הבינה, לכן ניתן לגלות את הבעיות בשלב מוקדם", אומר ד"ר שלומי.

אמצעי נוסף שיכול לעזור הוא סי טי דנטלי. "על מנת לוודא את יחס שורשי השן הכלואה ניתן לבדוק את מצב שן הבינה בסי טי. ובכך ניתן להקטין את הסיכון התאורטי לפגיעה תחושתית", מסביר ד"ר שלומי. "לעתים יש מצב שבו שורשי שן הבינה הכלואה נמצאים על העצב התחושתי של הלסת התחתונה. אם מתבצעת עקירה כירורגית בגיל מבוגר (מגילאי 30 ומעלה) אז קיים סיכון לפגיעה תחושתית זמנית או אף ארוכת טווח".

אבל לדבריו המעקב הקבוע אצל רופא שיניים, יכול פעמים רבות להוות את ההבדל בין כאבים ומצב חניכיים זיהומי לבין שיניים בריאות. "כדאי בגיל העשרה לגשת לכירורג פה ולסת או לרופא שיניים, כדי שיבדקו את מצב שיני הבינה. בשלב הזה כבר אפשר לראות את מצבם ולהעריך האם יש צורך בצעדים טיפוליים", הוא אומר.