עזה לא לבד: הרשות הפלסטינית קורסת כלכלית

מבצע "עמוד ענן " יצר טורנדו שהרס באופן שיטתי את כלכלת רצועת עזה לזמן רב. אם הרס התשתיות שם אכן נרחב כפי שצה"ל טוען, הרי שחגיגות הניצחון של החמאס הן ניצחון פירוס, שמזכיר את מות האביר השחור מהסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש" - גם כאשר הוא מתגלגל בבוץ נטול איברים, הוא עדיין טוען שביכולתו להילחם וקורא לתוקפו להמשיך ולתקוף.

• ראשי חמאס למשעל: לאן נעלמו 12 מיליון דולר?
• מבצע "עמוד ענן": מכה קשה לכלכלת עזה
• מורשת מורנייה: "כך נוהלה רשת ההברחות לעזה"
  

הטרגדיה הכלכלית שהוטחה על תושבי עזה לא היתה יכולה לבוא מבחינתם בזמן גרוע יותר - הרשות הפלסטינית, שמעבירה בין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה לעזה, מצויה על סף קריסה כלכלית ביהודה ושומרון. ייתכן שהתעקשותו של אבו מאזן על הליכה לאו"ם לשם הכרזה על מדינה פלסטינית, קשורה באופן עקלקל לסוגיה זו.

הרשות הפלסטינית קבעה את שנת 2012 מלכתחילה, כמו בשנים עברו, כבעלת תקציב גירעוני שבו היקף ההכנסות יעמוד על 8.5 מיליארד שקל מול הוצאות בהיקף 12.1 מיליארד שקל. משמע: גרעון מתוכנן של 3.6 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות ממומן על ידי מענקים בינלאומיים, תרומות והלוואות פיתוח בהיקף כולל של 4.9 מיליארד שקל. בידי הרשות אמור היה אף להשאר עודף תקציבי של 1.3 מיליארד שקל.

אך קרה דבר הפוך: ההכנסות בפועל היו נמוכות ב-6% מהתכנון. נכון לעכשיו נראה כי שנת 2012 עומדת להסתיים, כך שההכנסות לא יעלו על 8 מיליארד שקל מול הוצאות בפועל בהיקף של 13 מיליארד שקל, הגבוהות ב-7% מהמתוכנן, משמע גרעון בפועל ברמה של 5 מיליארד שקל.

במקביל, חלה ירידה במענקים הבינלאומיים, בתרומות ואפילו בהלוואות הפיתוח שהפלסטינים מצליחים להשיג. כך במקום 4.9 מיליארד שקל מתוכננים, הם יצליחו להשיג כנראה רק 3.4 מיליארד שקל. כלומר הרשות עומדת לסיים את שנת 2012 עם "חור" תקציבי ענק בהיקף של 1.6 מיליארד שקל, שכפי הנראה - הפלסטינים אינם מסוגלים לכסות אותו.

הסיבה האמיתית לגירעון

דווקא היצוא הפלסטיני לישראל מהווה חלק משמעותי מאוד, אך מכיוון שישראל כמעט לא נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי וכלכלתה המשיכה לצמוח ב-2011 בקצב סביר, הפלסטינים לא נפגעו מכך.

לכן צריך לחפש את ההסבר במקום אחר, והמקום הזה הוא ירידה דרמטית בהיקף התרומות והסיוע שהפלסטינים מקבלים, בשיעור של כ-30%. הפגיעה הכלכלית שחוו מדינות תורמות ובראשן ארה"ב, היא ההסבר האמיתי, ולא הפגיעה בצד ההכנסות של הפלסטינים ממקורותיהם הם.

הסבר נוסף טמן ב"אביב הערבי": הרשות תלויה גם בתרומות מן העולם הערבי, כאשר סעודיה ואיחוד האמירויות מצויות השנה בראש התורמות. באופן מפתיע תורמת גם עיראק, שמתמודדת בעצמה עם תקציבים גירעוניים. אולם "האביב הערבי" מאתגר גם את המדינות הערביות, שנאלצות "לתרום" יותר פנימה כדי להשקיט את העם, ופחות החוצה כדי לעזור לאחיהם הפלסטינים.

רגע לפני הפיצוץ הגדול

הרשות הפלסטינית נוקטת בכמה דרכים כדי להתמודד עם המצב. בראש וראשונה היא מעכבת תשלומי משכורות - ובכך גדודי הפקידים הממשלתיים, האמונים על המנגנונים הבירוקרטיים הענקיים של הרשות, מספקים למעשה אשראי כדי לממן את הבעיות התזרימיות שלה. 

בנוסף, נשקלים צעדים דוגמת העלאת מסים, אך המקרה הירדני מפחיד אותם - שם התרחשו לאחרונה מהומות בגלל העלאת המס על דלק וגז. בהקשר זה, יכולת גביית המסים על ידי הרשות היא בעייתית במקרה הטוב - כאשר שמועות עקשניות מדברות על כך ששחיתות של גובי המסים, קומבינות כמיטב הבזאר הטורקי, העלמות עין, אי גביית מס ממקורבים ועוד - הם גורמי מפתח בהסבר לגבי השיעורים הנמוכים של גביית המס בפועל מהאוכלוסייה.

כמה זמן ציבור הפקידים לא יקבל משכורות לפני שיתרחש פיצוץ גדול? אללה יודע. ההעברות הסוציאליות כבר הגיעו ל-100% תוך עשרה חודשים והרשות שוקלת לעצור אותם. 

בנוסף, מתמוטטת השיטה של כיסוי אי-תשלום חשבונות חשמל - מה שהיה היהלום שבכתר של ה"סדר הכלכלי החדש" שהנהיג ראש ממשלת הרשות סלאם פאיד החל משנת 2005 לפי דרישת הבנק העולמי. בסעיף זה הם מצויים בחריגה של 54%, וסוף השנה עוד לא הגיע. אמנם לרשות יש מזומנים בצד, שמתפקדים כבלון החמצן שלה. אך היקף ההוצאות הגדל מול היקף ההכנסות המצטמצם, מכרסם ביתרות מזומנים אלו במהירות.

הפרדוקס: ממשיכים לשלם משכורות

אחד הפרדוקסים הגדולים הוא שעל אף שהרשות מצויה במשבר כלכלי חמור - היא מוסיפה לשלם משכורות לעובדי הרשות ברצועת עזה, במקום לגלגל את הבעיה הזו על שלטון החמאס. אם הרשות היתה משכילה להפוך את עזה לבעיה של העולם הערבי והעולם בכלל, וכמובן לבעיה של החמאס - היא היתה אולי יכולה להחזיק את הראש מעל המים.

איל עופר, הידוע כאחד מראשי המחאה החברתית ונחשב גם כמומחה בכל הנוגע להתפתחויות הכלכליות ברשות הפלסטינית, טוען שזהו המשבר הכלכלי החמור ביותר בו עמדה הרשות מעודה וקיים סיכוי שהיא לא תצליח לעבור אותו.

בכלל, הצמיחה הכלכלית המרשימה בשטחי יהודה ושומרון - 7.1% ב-2009, 6.8% ב-2010 ו-5.8% ב-2011, הינה בעייתית. מחקר חדש של ה-Palestine Economic Policy Research Institute (MAS) אומר שצמיחת התל"ג ברשות הפלסטינית בין השנים 2006 ל-2010 היתה אמנם 33% - אך פלסטינים רבים רואים בכך אשליה.

לדעתי, מדובר אכן בפיקציה מסוימת, מכיוון שהצמיחה הזו מבוססת בעיקר על גידול המנגנון הממשלתי המאוד מנופח גם כך של הרשות הפלסטינית והוספת צבא של פקידים לרשימת מקבלי השכר. כל הפרמטרים הללו צריכים להילקח בחשבון אצל גורמי הביטחון ומקבלי ההחלטות בישראל בכל התוכניות הקשורות תקציבית וביטחונית לקראת שנת 2013.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים