גם בנדל"ן: הרשויות צריכות להיות נגישות יותר

לציבור הרחב בישראל אין כיום גישה למקור מידע אמין ומקיף על תוכניות תכנון ובנייה, ועל נכסי נדל"ן בכלל. רשויות מקומיות בעולם דווקא משתפות את הציבור בנתונים: ניתן לשלוף אותם בצורה אוטומטית, ממחשבי הממשל - לאתר הפרטי שלכם. האזרחים מקימים אתרי אינטרנט כדי להציג את המידע הפתוח בצורה ברורה, על גבי מפות וגרפים. אבל בישראל, כמו באזורים מוכי אסון, יהיו נתונים רק אם האנשים בשטח יתחילו להזין אותם.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן :

• נתוני הנדל"ן של רשות המסים יונגשו לציבור
• לפני שקונים דירה: האתר שיספר לכם על השכנים
• "רוב הנכסים של עיריית י-ם הוקצו לחרדים ודתיים"
  

הפער הקיים בין חסימת הגישה למידע בישראל, לעומת הגישה הפתוחה למידע בעולם, נבדק במחקר שערכנו עם עדי אשכנזי מאוניברסיטת תל-אביב. תחילה רצינו לפתח אתר שיאסוף וירכז את המידע הנדל"ני מהמקורות השונים.

במקום להעביר שאלונים למשתמשים, החלטנו לבדוק את התכנון של צינורות המידע, ואפילו לתכנן כלי חדש - גם זו דרך לחקור את העולם. בחנו מה האתר מגלה על הארגון שמפעיל אותו: אם הוא מסורבל, מיושן וחסר אחידות, או חדשני מבחינת טכנולוגית - אבל מקמץ במתן מידע ומציב קשיים בדרך.

ככל שהעמקנו בסקירה, נאלצנו להוסיף מחזורי פיתוח חדשים כדי להתגבר על חסמים מקומיים שונים. בסוף הקמנו מערכת מיפוי שמתאימה לישראל, במטרה להזרים אליה את המידע הדרוש לאזרח בשלבי הבנייה הראשונים: מה צריך התושב כדי לסגור מרפסת, או כדי להגיש בזמן התנגדות לבנייה.

נדל"ן הוא מהנכסים היקרים ביותר הנמצאים בידי אזרחי המדינה. בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות להציג באתרי האינטרנט שלהן מידע על תכנון ובנייה, והחלוצות מציעות סוגי מידע שונים, ובהם מפות, תצלומי אוויר וכמובן טפסים למילוי.

ערים גדולות כמו חיפה, תל-אביב וחולון פונות למומחים, לעורכי דין ולאדריכלים בנושא. אבל ברוב הרשויות המקומיות במקרה הטוב פועלות מערכות מיושנות ולא תקינות, ובמקרה הפחות טוב אין מידע תכנוני כלל.

מחכים לקפיצת המדרגה

כך או כך, בעיריית תל-אביב דווקא משפרים כל הזמן. המערכות הקיימות צפויות לקבל בקרוב עוד חיזוק טכנולוגי ותוכני, אך יחד עם זאת האתר עדיין מסורבל ככל שמתקרבים למידע המבוקש.

אחת האפשרויות באתר של העירייה הוא קבלת היתר בנייה: אחד הצעדים הראשונים לכך הוא קודם כל בדיקת זכויות בנייה - אפשר למשוך מהאתר מידע מוקדם. ואולם, בינתיים הפלט עמוס ולא מאורגן. למעשה, ניתן היה להציג סיכום מקוצר עבור הדיוטות וליצור שדות בעלי משמעות. נניח, לפי לוח זמנים או מיקום מדויק של הנכס.

הצעד הבא הוא קבלת תיק מידע: במקום להזין את הפרטים ולהקיש "שלח", על התושב להוריד תוכנה מהאתר למחשב האישי, ליצור באמצעותה קובץ, למלא ולצרף לאימייל לעירייה. תוך חודש, ותמורת 182 שקל, יש לצפות לדואר. פרוטוקולים מהישיבות מוצגים בפורמטים שונים, ללא עקביות, וללא אפשרות לשליפה אוטומטית.

שיטת העבודה תקשה על כל ניסיון לעבד את המידע, ולנסות להפיק ממנו ערך כלכלי, סביבתי או חברתי. נשאלת השאלה מה מונע מהעירייה לפתוח ממשק תוכנה שיאפשר גישה אוטומטית אל המידע מיישומים חיצוניים.

יש עוד אפשרויות שיהוו קפיצת מדרגה לעומת המצב הקיים: להוריד קובץ נתונים למחשב האישי במקום לעבוד דרך הרשת; להקליד החלטות מהישיבה לקובץ אקסל, לפי כתובות; או להקליד את ההחלטות לקובץ וורד, לפי שדות. הדבר אינו כרוך בעבודה רבה, ודאי אם בוחרים באחד מהפתרונות הפשוטים יותר.

כמו ברשויות רבות אחרות, גם באתר של עיריית תל-אביב הגישה למערכת המפות אפשרית רק בדפדפן אקספלורר. בניגוד לרמת הטכנית, עושר המידע מרשים. עשרות שכבות של מידע הופכות את המערכת לבעלת פוטנציאל רב, ולא רק לאנשי נדל"ן, אלא בכלל לחיים בעיר.

כך, לדוגמא, תחת שכבת-העל "תיירות ופנאי", ניתן למצוא מידע על בתי מלון, חופים, מתנ"סים ומדיניות של אזורי בילוי ליליים. זו הוכחה לכך שהמידע זמין בפורמט דיגיטלי. יותר מכך, העירייה כבר חושפת את המידע הזה לציבור, באופן מלא, אך בכלים מיושנים ומוגבלים.

השדרוג שבדרך, יש לקוות, יתרום להנגשת המידע על ידי פתיחת המערכת למפתחים חיצוניים, שיוכלו להתחבר לנתונים ולבנות אפליקציות משלהם. מבחינה טכנית, המערכת תומכת בממשקים חיצוניים וכיום מתוכנן שדרוג במערכת. אלו חדשות טובות, אך חלקיות: השינוי חייב להיות לא רק טכנולוגי, אלא ליצור מהפך ביחסים עם התושבים.

רשות המסים תספק מידע?

בניגוד לרשויות המקומיות, באתר של רשות המסים המערכת חדשה ומתקדמת, אבל יכולותיה מנוצלות לחסימת הגישה למידע. הרשות מחזיקה בידיה את מחירי המכירה המדווחים של הנכסים. הנתונים שייכים לציבור, הרי המוכרים והקונים הם יצרני המידע, אבל הרשות עדיין לא משתפת.

האתר המוגבל שהקימה - לאחר גרירת רגליים, עתירה מינהלית של אוניברסיטת תל-אביב והטכניון, והחלטת בית משפט - מקבל את הציבור בהצהרה משפטית במקום, נניח, הצעות איך להתמצא ולהשתמש במידע. הגנת Captcha, המחייבת להקליד כתובת גרפית, היא עוד עיכוב מיותר. לא זו הדרך לתרום לשקיפות ולבנות יחסי אמון עם האזרחים.

להחלטת הכנסת בשבוע שעבר, להעביר תקציב מיוחד להגברת הגישה למידע ברשות המסים, ודאי יש הסברים טובים. על פניו, לא נראה כי חסרון כיס הוא שמנע שקיפות בעבר. אולי בעתיד השקיפות המיוחלת תסייע לציבור.

כרגע הכדור ננטש במגרש של הציבור. אם הממסד אינו משתף את הציבור במידע, הציבור צריך להפוך ליצרן הנתונים. גם הפקידים יכולים, תלוי בכישוריהם, להפוך למנהיגים חברתיים במסגרת מילוי תפקידם.

המידע ברשת יכול לזרום לכל כיוון, לא רק מלמעלה למטה. לכן לא באמת חייבים לחכות לתיקון חוק חופש המידע, שבמתכונתו הקיימת מכשיר עכירות יותר מאשר שקיפות. אפשר פשוט להעלות לרשת - ולהרים להנחתה.