סיפורן של פטמות
"מתוך כמה שיחות שהיו לי בקבוצה עם בנות, עלה לי רעיון לייצר בעצמי פטמות לנשים שעברו כריתת שד וכחלק מהניתוח נאלצו לכרות גם את הפטמה". עדות אישית
הכל התחיל כשחשבתי שהגיע הזמן לעוד ילד, בת 33, נשואה, ילד בן ארבע. החלטתי שהגיע הזמן.
הרופאה שלחה אותי לבדיקות שונות והחליטה לתת לי הורמונים לחיזוק הביוץ.. קיבלתי את המרשם המיוחל, קמתי לעזוב את החדר ואז פתאום שאלתי "תגידי, אומנם בדקו לי אותו כבר ואמרו לי שזה שום דבר אבל יש לי גוש קטן בשד.. אולי זה לא טוב עם ההורמונים??"...
קיבלתי גם הפניה לכירורג שד- משם לאולטרסאונד- משם לממוגרפיה- משם לביופסיה- סרטן!!
את רגע הבשורה אני לא אשכח, ישבתי מול הרופא והוא הסביר שהגוש שמצאו סרטני ו... אחרי זה כבר לא ממש שמעתי כלום.. המילים שלו התחברו לי לאיזה עיסת מילים וביטויים וכל מה שאני ראיתי לנגד עיני זה אותי עם קרחת, אפורה, נפרדת מקרוביי.
סבב רופאים בעזרת כל הקשרים האפשריים שיש לי הביא אותם ואותי למסקנה אחת, אין ברירה אצטרך לעבור כימותרפיה, טיפול ביולוגי, ניתוח וטיפול הורמוני לחמש שנים.
השוק, ההלם והבכי התחלפו תוך ימים ספורים להנעות לפעולה.. תורים לקבוע, טיפולים לבצע ובדיקות... דווקא עכשיו מצאתי שהייתי במטבי. מסמנת וי על כל משוכה שעברתי ולומדת ממנה להמשך.
נעזרתי ברפואה משלימה, דיקור, צמחי מרפא, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי באומנות, קואוצ'ינג, פעילות גופנית והתמקדות במה ובמי שעושה לי טוב.
במהלך התקופה כתבתי גם בלוג, שאלתי שם שאלות קיומיות שעלו לי ובעיקר התחזקתי מהתגובות של הסובבים אותי ומהפורקן שבכתיבה.
"גמאני חליתי בסרטן השד"
בערך חודש אחרי הגילוי התחברתי בפייסבוק לקבוצה שנקראת "גמאני חליתי בסרטן השד" גיליתי שאני ממש אבל ממש לא לבד!.. נפגשתי והתחברתי לנשים בצורה שלא דמיינתי שיכולה לקרות ובעיקר הייתה לי אוזן קשבת.
לרגע אחד הייתי נתמכת על ידי מישהי שעברה לפני שנה את שעברתי ורגע אחרי אני מחזקת בחורה מתוקה שגילתה שהיא חולה לפני שבוע.. הקסם שבמפגשים היה משהו שהחזיק אותי כל שלב.. העדכונים השוטפים, החזקת האצבעות של כולן ושיחות לתוך הלילה היו האוויר שלי.
רק איתן יכולתי לצחוק על מוות, על קרחות.. על יחסי מין.. על פרוטזות ופטמות.. ובעצם על הכול!
לקראת סוף הטיפולים ידעתי שאני צריכה לעשות שינוי כיוון, ידעתי שאני רוצה לעזור לאנשים, ידעתי שזה חייב להיות משהו יצירתי, ויותר מכל ידעתי שזה צריך להיות שלי.. אבל לא ידעתי מה.
מהר מאוד זיהיתי שאני יכולה לעזור... מתוך כמה שיחות שהיו לי בקבוצה עם בנות, עלה לי רעיון לייצר בעצמי פטמות לנשים שעברו כריתת שד וכחלק מהניתוח נאלצו לכרות גם את הפטמה.
לפני ואחרי. דוגמאות לפטמות מלאכותיות. צילומים: ענבר גליס
אז למדתי ולמדתי עוד והתנסיתי והתחלתי לייצר פטמות לחברות בקבוצת הפייסבוק שאני מכירה. באחד מהמפגשים (צעדת קומן) הבאתי זוג פטמות שייצרתי.. אחת הבנות שמה אותן, שמה זוג ידיים על החזה המשוחזר שלה הרימה את הראש.. ודמעות עלו בעניה.
אז ידעתי שהנה.. זה מה שאני רוצה לעשות!
התחברתי לקרן שמש שמקדמת יזמים צעירים, אחרי שיחות הכרות הם בחרו ללוות אותי ובעצם עזרו לי להפוך את החלום למציאות. הכל ללא עלות ובמקצועיות אין סופית, הם חיברו אותי למנטור שעוזר לי בעניינים מנהלתיים בעסק והחלטות שקשה לי להחליט בעצמי, עוזרים בשיווק ויח"צ ובכלל זה כמו בית מחבק ליזמים צעירים.
היום, שנתיים וקצת אחרי המחלה אני בעלים של חברת "פינק פרפקט" שמייצרת פטמות ופרוטזות שד בהתאמה אישית לנשים שעברו כריתת שד חד צדדית או כפולה עם ובלי שחזור.
אני נפגשת עם בנות שעברו את כל מה שאני עברתי, אנחנו מחליטות יחד איך תראה
הפטמה שלהם - מודדים קוטר, גוון, מרקם ואפילו מידת זקירות.. אחרי שהם הולכות אני יושבת ויוצרת אחת אחת, פטמה, פטמה באהבה רבה כי אני יודעת איך זה עזר לי לחזור לעצמי!
אני עוד לא מצליחה לראות את המחלה כמתנה אבל בהחלט שמחה שלקחתי את הלימון ועשיתי ממנו לימונדה, מרגישה אושר גדול שהזדמן לי לעזור לכל כך הרבה נשים ולתת להם להרגיש שוב נשיות וסקסיות.
בסופו של דבר המסר שלי הוא קודם כל ללכת להבדק... אחרי זה לחשוב מה היית רוצה להיות בחיים שלך ופשוט ללכת באומץ ולהגשים את זה.. כי חיים רק פעם אחת!.
לפנייה לכתב/ת 
