נלחמים במחירי הדיור: "צריך מפעל מלט חדש"
הוועדה לעידוד התחרות בענף המלט הציגה את מסקנות הביניים שלה: ממליצה להטיל פיקוח הדוק יותר על מחיר המלט ולפתוח את השוק לתחרות. הסיבה: המונופול של חברת נשר עלול לגרום לזינוק במחירי המלט - ולעלייה במחירי הדיור
על פי חישובי הוועדה, בישראל מתקיים מונופול בתחום ייצור המלט, כאשר חברת "נשר" מייצרת 85% מהמלט בשוק בשני מפעלים - אחד ברמלה ואחד בהר-טוב - וחברת "תעבורה תפזורת" מובילה 83% מהמלט. עוד 15% מהמלט מיובא לארץ דרך רציף ייעודי בנמל אשדוד (רציף 30), שבו פועל יבואן שזכה במכרז.
ענף שנוטה במיוחד לריכוזיות
לדברי הרשקוביץ, קיימים שני גורמים שהופכים את ענף המלט לענף שנוטה במיוחד לריכוזיות. ראשית, מדובר במוצר עם חיי מדף מאוד קצרים וקיים קושי לייבא אותו מחו"ל. בנוסף, חיי המדף הקצרים של המוצר הופכים את ההובלה למרכיב חשוב בייצור.
שנית, בתהליך ייצור המלט העלויות זהות בייצור של מיליון טון ובייצור של 4 מיליון טון. מסיבה זו, קיים יתרון משמעותי לגודל המפעל. נכון להיום, המפעלים של חברת "נשר" נמצאים בכושר ייצור של קרוב ל-90%, ולכן שחקן חדש שיבקש להתחרות בהם יצטרך להגיע תוך זמן קצר ככל שניתן לכושר ייצור של 4 מיליון טון - כדי שיוכל להציע מחירים דומים לאלה של חברת "נשר".
כיום מוכרים בארץ כ-6 מיליון טון מלט בשנה. הביקוש למלט צפוי לעבור, כאמור, את כושר הייצור של מפעלי חברת "נשר" בשנת 2022, ובוועדה מעוניינים לנצל את חלון ההזדמנויות הזה כדי להכניס שחקן חדש לשוק שיתחרה בחברת "נשר". מכיוון שהליכי התכנון להקמת מפעל חדש הם ארוכים ומסורבלים, מדגישים בוועדה את הצורך להתחיל מיידית בהקמת המפעל.
לאפשר למפקח להוריד את המחיר
בינתיים, ממליצה הוועדה לנקוט צעדים מיידיים כדי לשנות את נוסחת הפיקוח על מחיר המלט. בנוסף, ממליצה הוועדה לפתוח את השוק לייבוא.
הרשקוביץ טוען כי חברי הוועדה אינם מאמינים בכלי של פיקוח על המחיר, ומעדיפים להביא להוזלה על ידי קידום התחרותיות בתחום. "הפיקוח הוא הרע במיעוטו, אבל אם כבר עושים את זה - אז צריך לעשות את זה נכון", אומר הרשקוביץ.
הוועדה מציעה לאפשר למפקח על שוק המלט במשרד התמ"ת להוריד את המחיר. כיום, המחיר המקסימלי קבוע ורק על מחיר מפוקח ניתן לבקש העלאות מחירים. בנוסף, ממליצה הוועדה לכלול בנוסחה פרמטרים חדשים, כמו כמות הניצול של כושר הייצור (ככל שהניצול גבוה יותר, הרווחיות של היצרן עולה), גודל המפעל וההנחות הקיימות.
מכרז חדש ליבואן
בתחום הייבוא ממליצה הוועדה לערוך מכרז חדש לייבוא ברציף 30. כיום מייבאת חברת "לב בראון" ברציף זה, לאחר שזכתה במכרז שבו ניצח הגורם שהציע את המחיר הגבוה ביותר לנמל. חברת "לב בראון" פורקת ברציף זה בטון מיובא, שאותו היא מוכרת ללקוחות בעצמה.
הוועדה ממליצה שבמכרז החדש המחיר יהיה קבוע, והזוכה במכרז יהיה המתמודד שיתחייב לפרוק את כמות המלט הגדולה ביותר. בנוסף, הזוכה יתחייב לפרוק מלט עבור כל יבואן שיבקש להביא מלט לארץ.
כמו כן, הנמלים יתחייבו לפרוק ברציפים אחרים מלט עבור כל יבואן פרטי שיבקש להביא מלט לארץ, מבלי לגבות עלות גבוהה יותר מזו שהם גובים מרציף 30.
"נשר" תאבד את המפעל בהר-טוב
ההמלצות המשמעותיות והדרמטיות ביותר הן בתחום הייצור. הוועדה מעוניינת להכניס מפעל חדש, בבעלות של חברה אחרת, שייצר את כמויות הביקוש העודפות שצפויות לקראת שנת 2020.
מפעל לייצור מלט חייב להיות צמוד למחצבת גיר, שכן גיר הוא חומר הגלם העיקרי בייצור מלט. כיום פועלות מחצבות ברמלה ובהר-טוב בזיכיון מהמדינה. קיימת אפשרות להעניק זיכיונות נוספים באזור שהם ובנגב.
הוועדה ממליצה לערוך מכרז חדש על הפעלת המחצבה בהר-טוב ולמנוע מחברת "נשר" להשתמש בו. בנוסף, ממליצה הוועדה למנוע מחברת "נשר" להתמודד במכרז עתידי שעשוי להיות על הפעלת מחצבה בשהם או בנגב.
המלצה זו עולה בקנה אחד עם המלצת ועדת הריכוזיות, שקבעה כי יש להתחשב בשיקולים של תחרות בהקצאת זכויות לשימוש במשאבי טבע. מנגד, הודיעה הוועדה כי תמליץ להאריך את הזיכיון של חברת "נשר" על הכרייה ברמלה עד לשנת 2050.
כמו כן, בוועדה מקווים כי הצעדים שיינקטו יגדילו גם את ההיתכנות שיקום מפעל לייצור מלט מ"קלינקר". קלינקר הוא חומר הגלם שיוצרים מגיר, וכאשר טוחנים אותו עם פחם ועם חומרים נוספים - נוצרת אבקת מלט. בוועדה סבורים כי למעט הכוח המונופולי של חברת "נשר", אין גורם נוסף שמונע מיזם פרטי להקים מפעל שיטחן מלט מקלינקר שנרכש בחו"ל.
לדברי הרשקוביץ, עלות הקמתו של מפעל כזה אינה גבוהה בהתחשב ברווחים הצפויים (כ-80 מיליון שקל), ואין קושי להקימו בכל אזור תעשייה בארץ. את מפעל הקלינקר ניתן גם להקים קרוב לריכוזי אוכלוסייה, וכך לצמצם את מרחק ההובלה לאתרי הבנייה.
לדברי חבר הוועדה שלומי פריזט, הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים, אין לצפות כי יישום ההמלצות יוריד את מחירי הדירות בישראל. "מדד מחירי הדיור עלה בשנים האחרונות פי 3 ממה שעלה מדד תשומות הבנייה", אומר פריזט. "אז בשורה גדולה לדיור תבוא, ככל הנראה, ממחיר הקרקע ולא ממחירי המלט. אבל זו בשורה גדולה לענף המלט. זהו ענף של 2 מיליארד שקל בשנה, שנמצא כרגע במונופול".
פריזט התייחס גם לאפשרות שחברת "נשר" תפעיל לחץ על נבחרי הציבור שלא יאשרו את ההמלצות. "שאלו אותנו איך לטפל במונופול בתחום המלט - אז אלו התשובות שלנו. נבחרי הציבור יחליטו מה לעשות איתן".
ראש אגף התקציבים הרשקוביץ מציין כי הוועדה בחנה גם את היחסים שבין מונופול הייצור למונופול ההובלה. חברת ההובלה "תעבורה תפזורת" נמצאת בשליטתה של משפחת לבנת, שהייתה בעבר שותפתו לעסקים של בעל השליטה בחברת "נשר", נוחי דנקנר. כיום, עברה השליטה בחברת "נשר" לידי איש העסקים לן בלבטניק, לא לפני שנשקלה האפשרות שדנקנר ימכור את השליטה בחברה למשפחת לבנת עצמה.
הרשקוביץ אומר כי הוועדה מתנגדת נחרצות למצב כזה, שכמעט התרחש בעקבות מגעים לעסקה בין משפחת לבנת לדנקנר. "יש בעיתיות גדולה במצב הזה. עולה חשש כבד שהמונופול בתחום הייצור יפגע בתחרות בתחום ההובלה - ולהיפך. מכיוון שלא בוצעה עסקה בין משפחת לבנת לכלל תעשיות, אן לנו סיבה לפעול בעניין, אבל מחובתנו להגיד בצורה נחרצת ומראש שהתשובה שלנו לאפשרות כזו היא 'לא'", מסכם הרשקוביץ.
לפנייה לכתב/ת 
