העליון: להרוס מסעדה שחוסמת את חוף אולגה
בית המשפט העליון הורה להרוס את המבנה שבו פועלת מסעדת "פנינת הים" בחוף אולגה בשרון, בשל "פגיעה בסביבה החופית" וחסימת מעבר הציבור. בעל המבנה טען כי הצו לא מידתי, אבל בית המשפט פסק נגדו בכל זאת
מסעדת "פנינת הים" בחוף אולגה תיהרס עקב פגיעה בסביבה. כך קבע אתמול (א') בית המשפט העליון , שדחה את הערר שהגיש בעל המבנה נגד צו ההריסה שהוצא למקום.
עוד פסקי דין בנושאי סביבה - בכלכלה ירוקה :
- ריף הדולפינים באילת הורשע בהרס האלמוגים
- תרכובות ברום זיהמה, הפיצוי: חינוך סביבתי
- מפגע ריח: דלק פי גלילות תשלם רק 35 אלף ש'
תחילת הפרשה בשנת 2011, אז בוצעה בדיקה של מבנים שונים על חוף הים של גבעת אולגה, בהם מסעדת פנינת הים, במסגרת מבצע לאכיפת חוק השמירה החופית. בבדיקה התברר שהמסעדה פוגעת בחוף, מכיוון שהיא ממוקמת במרחק של כ-50 מטר בלבד מקו החוף ומונעת מעבר חופשי מהציבור.
בעקבות זאת הוציא המשרד להגנת הסביבה צו להריסת המסעדה והשבת המצב בחוף לקדמותו. מועד הביצוע נקבע לאוגוסט 2011, תוך חיוב בעל המבנה לבצע פעולות שונות לשיקום רצועת החוף שנפגעה. עוד צוין בצו, כי מעבר לפגיעה בסביבה החופית - המבנה אף הוקם ללא היתר והמסעדה פועלת בו שלא כדין.
בקשות לביטול הצו - נדחו
בעל המבנה הגיש בקשות לביטול הצו, אולם אלה נדחו על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. בהחלטתם נקבע, כי המסעדה אכן חוסמת את המעבר החופשי במקום ופוגעת בהתפתחותו הטבעית של החוף ובמערכת האקולוגית כולה.
אמנם שתי הערכאות הסכימו, שייתכן כי ניתן היה לבצע את הצו באופן מצומצם יותר, שאולי לא היה מצריך את הריסת המסעדה לחלוטין. עם זאת, מאחר שבעל המבנה לא העביר תכנית קונקרטית שניתן ליישם - הוחלט כי הצו יוותר כמות שהוא, אולם ביצועו נדחה בסופו של דבר ל-1 בינואר, 2013.
בעל המבנה, שלא השלים עם כך, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתו, מאחר שחוק הסביבה החופית הוא חוק חדש יחסית, המכיל מונחים עמומים, יש לדון בבקשה, על מנת שהרשויות לא ישתמשו בכח שמעניק להם החוק בצורה קיצונית ובאופן שיימנע לחלוטין בנייה על חוף הים. עוד נטען, כי לכל הפחות יש לדון באלטרנטיבות שונות ומידתיות יותר ליישום הצו, באופן שלא ידרוש את הריסת המסעדה כליל.
המשרד להגנת הסביבה טען מנגד, כי לאחר ששתי ערכאות הסכימו, כי מבנה המסעדה פוגע בסביבה החופית, ומשהצו הוצא בסמכות ובסבירות - אין להתערב בהחלטתו, בפרט כשהוכיח כי גם צמצום הצו לא יסייע למניעת הפגיעה בחוף. עוד הוזכר, כי המסעדה ממילא פעלה ללא היתרים.
חופי הים - משאב נדיר
השופט אורי שהם דחה את הבקשה, בקובעו כי עצם העובדה שחוק שמירת הסביבה החופית הוא חוק חדש יחסית - אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.
בהחלטה נקבע, כי הבקשה הוגשה כביכול ממניעים ציבוריים-עקרוניים באשר לבנייה על החוף. עם זאת צוין כי שתי ערכאות דנו בעניין והגיעו למסקנה חד משמעית כי המסעדה פוגעת בחוף הים - ולמרות זאת הן אף נתנו למבקש הזדמנויות לפעול לצמצומו אך הוא לא פעל בהתאם. לפיכך נקבע כי הן לא נהגו כלפיו בחוסר צדק.
בנוסף נפסק, כי מסקנה זו מתחזקת בשל העובדה כי מדובר במבנה שמלכתחילה הוקם שלא כדין ושהמסעדה פועלת בו ללא רשיון. עוד הוסיף השופט, כי בקשות לביטול צווי הריסה דומים שהוצאו לשלוש מסעדות נוספות על חוף אולגה - גם נדחו, כשאחד הצווים יושם כבר לפני כשנה.
"במציאות שלנו שאלת שימור החופים והגישה אליהם מקבלת משנה חשיבות נוכח הצורך לשמר את המעט שנותר מחופי ארצנו שהפכו במהירות למשאב נדיר", ציטט השופט את דברי הנשיאה בדימוס, דורית ביניש מפרשה אחרת. לבסוף הוא דחה את הבקשה, תוך שאישר את הריסת המבנה הפוגע בתאריך ה-1 בינואר 2013. לא נפסקו הוצאות.
עיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
