הדעיכה הצפויה של תל אביב

תשומת הלב שלנו נדרשת כעת, לפני שתל אביב הופכת ממטרופולין תוסס ומרכזי לעוד עיר שדה. הדבר יכול להתרחש במפתיע וזה יכול לקרות בשל הזלזול הישראלי ותכנון הערים הלקוי בישראל. תל אביב עלולה להיות קורבן "להצלחתה" ולנוכח מחירי הדיור הממשיכים להאמיר.

תסריט אפשרי בהחלט הוא שהצעירים המעניקים לתל אביב את חיוניותה יעזבו אותה בהדרגה ויוחלפו בקומץ עשירים. העיר תיפול לשיממון ותחזור למצב העגום ששרר בה בשנות השמונים..

שואלים אתם את עצמכם איך זה שתל אביב כל כך יקרה? ת״א האמיתית, כלומר העיר התוססת והאורבנית, שמסביבה התפתח כל גוש דן, היא קטנה ומשתרעת בין הירקון לאבן גבירול, הים ורוטשילד, ומונה בסך הכל 6% מן השטח העירוני של תל אביב-יפו. אוכלוסיית המתחם הזה, מרביתה צעירה, מהווה כ-10% מתושבי ת"א בלבד.

שאר העיר, 94% מהשטח המוניציפלי של תל אביב, כוללת שכונות פרבריות מנומנמות בלבד, אשר המשיכה העיקרית אליהן היא קרבתן לאותו מרכז תוסס. התרומה העיקרית של השכונות הללו היא מיסים עירוניים, אבל אין להם תרומה למרקם ולקצב של עיר אינטנסיבית ופעילה המהווה מרכז מטרופוליני.

בנוסף העיר המרכזית אינה מחוברת היטב למחוז, בשום צד: בצפון אין מספיק גשרים למעבר על הירקון; במערב – מנתק נחל איילון לגמרי את העיר; הגישה בדרום היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר תכנית גדס של הצפון הישן, לא נשמר ולא מובטח כלל, והוא מתמלא בהדרגה במגדלים גסים (תיאור על תכנית גדס) .

לדאבוננו, פיתוח בתוך העיר תל אביב לא התרחש כמעט עשרות שנים. עובדה שגרמה לעליית מחירים נדלני"ת מסחררת אפילו של בניינים מטים ליפול במרכז העיר ולעלייתם של מגדלי היוקרה השוממים מסביבה. התוכניות העתידיות עדיין עוסקות בפריפריה של תל אביב ולא בזה העיקרי שהוא השטח בין יפו לאלנבי.

השלטון מעדיף פירבור במקום עיר מרכזית

מדוע הגענו למצב זה? מסתבר שרשויות התכנון לאורך שנים מעדיפות שכונות פרבריות על פני בנייה עירונית מירקמית תוססת. אחרי הכל, כל שלטון, בכל העולם, אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי.

הפריפריה והפרברים הן כיום מקום המגורים לרוב אוכלוסיית ישראל. פחות מ-10% גרים בישובים כפריים, 75% מפוזרים בישובים כמו עירוניים, שתוכננו כפרברים ושכונות שינה ורק 15% בקרוב גרים בישובים בעלי מרקמים עירוניים. בשונה מן העיר, המרקם השכונתי הפרברי בנוי טבעות כבישים עם מעט כניסות ומעט צמתים. התכנון העירוני הוא פתוח, רב צמתים ועתיר נגישות. זו גם הסיבה לליקוי התחבורתי בארץ מאחר ואף תחבורה לא יכולה לשרת שכונות פרבריות כאשר הן בשיעור כה גבוה.

הקשר בין שלטון ותכנון מתבהר

תכנון הוא עניין פוליטי. התכנון בארץ התפתח היסטורית כדי לפזר אוכלוסייה ולתפוס נחלה. תוצר לוואי של השאיפה לפיזור היא יצירת פרברים מבוססי רכב פרטי (למי שיש), הבנויות כשכונות מנותקות זו מזו. הקהילות הקטנות המאכלסות את השכונות בארץ, הן אפילו לא אינטימיות, אלא שכפולים אדריכליים של בניני רכבת בעבר ומגדלים מוקפי חניונים בהווה.

הקהילות האלה הן עדות לשבר של הקהילה הגדולה יותר, זו האזרחית, שיכולה לכלול בתוכה גם את הרב-גוניות הנדרשת לחיים עירוניים מלאים יותר. זאת בניגוד לתכנון הגורם העירוני, שבמהותו זקוק לעירוב קהילות ולחיבורים רבים ככל האפשר בין אנשים. מכאן ברור שהאינסטינקט השלטוני אינו אוהב עירוניות, ומעדיף את הפריפריה, הפרובינציה, הפרבר, השכונתיות, הבדלנות ומיעוט הקשרים האזרחיים.

אחרי הכל, הפגנות ומחאות בדרך כולל נוצרות בעיר ולא בפרבר. התחבורה, הבין עירונית והפנים-עירונית, היא מועטה מאחר וקשה לשרת יעדים מנותקים וההוכחה לכך היא ריבוי השימוש ברכב הפרטי והפקקים הנוצרים כתוצאה משימוש מוגבר זה. גם בתכנון רכבות יוצא שהן נמצאות מחוץ לשכונות בשל הפיזור של השכונות

ואז הן חייבות להיתמך במערכת אוטובוסים נוספת.

מארגני המחאה של קיץ 2011 וגם הציבור שאהד אותה, אינם מכירים את נבכי אחיזת מוסדות השלטון בתכנון ובקרקע. זו הסיבה העיקרית לעיוותי המחירים לדיור והמחסור בדיור ציבורי בישראל.

הפשרת קרקעות לטובת עוד שכונות פרבריות לא תשנה את המצב. המטרה הסופית אינה רק הוזלת מחירים בפרברים, זאת בהחלט ניתן לעשות על ידי בניית שכונות רבות שאיש אינו מעוניין לגור בהן, ושאינן מוסיפות לעניין המרכזי שלפנינו, אלא חיזוק המרחב במרכז תל אביב בהקדם, וקיום חיבורים נאותים בין חלקי העיר המתגברים על המכשולים הטבעיים. יצירת מרחב עירוני ראוי ותוסס גם מחוץ למרכז תל אביב, היא קשה יותר, אבל תשפיע בוודאי לטובה.

• נחום כהן הוא אדריכל ומתכנן ערים ומרצה במכללה החברתית כלכלית.  
• המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
• לכל השיעורים לחצו כאן .