טיול היסטוריה על החוף: הפלישה לנורמנדי
משחק אינטרנט שמנציח את הפלישה לנורמנדי גרר את יוסף ג'קסון (ג'קסי) ונכדיו לטיול בר-מצווה בחופי הפלישה, כולל מוזיאון ההנצחה, בתי הקברות המרשימים ומנזר מון סן-מישל
לקח להם בערך עשר דקות, לנכדיי דניאל ובנימין, לרוץ משרידי הבונקר הגרמני המבוצר ועד חוף הים הרגוע, במורד הגבעה המדושאה של חוף אומהה בנורמנדי.
אל הגבעה הזו הסתערו אלפי החיילים האמריקאים ב6- ביוני 1944 בפלישה הגדולה מכולן, שבה הנחיתו בעלות הברית 150 אלף חיילים, מאלף ספינות מלחמה, על אדמת צרפת, והצלחתה סימנה את תחילת שחרורה של אירופה מכיבוש הנאצים.
עוד טיולים היסטוריים בערוץ התיירות:
- ברלין: "צ'קפוינט בראבו" תהפוך לאתר בילויים?
- כאן גרה המלחמה: מסע בין בלגרד לסראייבו
- נחיה ונראה: בתי הקברות הכי פופולריים באירופה
על הבונקר הגרמני המוזנח אנחנו רואים לוח נחושת שבו כתוב כי 27 חיילים גרמנים הצליחו להרוג יותר מ680- חיילים אמריקאים בשעות הראשונות של הפלישה. לרוע מזלם של האמריקאים שנחתו באומהה, החוף הזה היה מבוצר יותר מהחופים הסמוכים, כמו ג'ונו או גולד, שבהם נחתו הבריטים והקנדים. אלה נחתו כמעט ללא אבידות, בעוד האמריקאים הותירו על חופי אומהה ויוטה לא פחות מ4,000- גוויות.
חופי הפלישה מושכים מיליוני תיירים מדי שנה
שני נכדיי הבוגרים הגיעו לגיל בר-מצווה, והתחבטתי איך לצ'פר אותם בחוויה שתלווה אותם שנים רבות. למזלי, שניהם, בני 13 ו,12- קיבלו מתנה בדמות שני משחקי מלחמה שמנציחים את מוראות הפלישה לנורמנדי "of Duty Call") ו- "Medal of Honor"). תוך כדי המשחק למדו את כל אירועי הפלישה ההרואית, וזאת הייתה בקשתם - לבקר בחופי נורמנדי.
חופי הפלישה הפכו לאתר הנצחה ענקי המושך מיליוני תיירים מדי שנה. תושבי האזור שומרים בקנאות על שרידי הטנקים, הבונקרים ואפילו נמל הבטון הענקי, שנגרר בחלקים של אלפי טונות על ידי אוניות בעלות הברית ונבנה כדי לאפשר הזרמת ציוד ומשוריינים לחיילים שנחתו. בחוף שבו נבנה, ארומאנש, הוקם מוזיאון להנצחת הנחיתה.
תושבי נורמנדי, שסבלו לא מעט מהקרבות שהרסו את מרבית העיירות וערי האזור, שיפצו את המקומות ומתפרנסים לא רע מסקרנות התיירים. כל הסביבה נהנית משגשוג התיירות המלחמתית הזו. בכפר הקטן והנחמד סנט מר אגליז הוצנחו חיילי דביזיה 101 האמריקאית עוד בטרם הפלישה כדי להשתלט על גשרים ודרכים.
לביש מזלו של אחד הצנחנים, מצנחו נתקע על צריח הכנסייה של הכפר, ולמרות ששימש מטרה קלה לגרמנים, הצליח לשרוד וחי עד .1969 על אותו צריח תלויה עד היום בובת צנחן על מצנחו, ותיירים רבים נוהרים לכפר כדי להנציחה.
היסטוריה ב-360 מעלות
התאכסנו במלון קטן בעיר קאן ,(Caen) שהייתה היעד הראשון של בעלות הברית בפלישה. הקרב הקשה על העיר נמשך כשבועיים מבית לבית, ומרבית בתיה נהרסו ושוקמו מחדש בתום המלחמה. העיר מונה כיום מעל 120 אלף תושבים ומשמשת כבסיס יציאה נוח לטיולים באתרי הפלישה.
גם בעיר עצמה יש לא מעט אתרים הראויים לביקור, כולל טירתו של ויליאם הכובש, הדוכס הנורמני המפורסם שהצליח להשתלט על אנגליה אחרי ניצחונו ב1,066- בקרב הייסטינגס. מאוחר יותר בנה מנזר לגברים, ואשתו טרחה לבנות מנזר גם לנשים, שני מבנים מרשימים הקיימים עד היום.
ואולם נכדיי לא התעניינו בהיסטוריה של כאלף שנה אחורה, והעדיפו את שדות הקרב של מלחמת העולם השנייה. האתר הראשון שבו ביקרנו היה המוזיאון לשלום, ,la Paix Memorial Un Musee pour שהוקם כדי להנציח את סיפור הפלישה.
בכניסה למוזיאון ניצב פסל ענק של אקדח שקנה הירייה שלו נקשר כמו עניבה, במסר פציפיסטי ברור, ודגלי כל האומות שנטלו חלק בפלישה מתנופפים ברוח. בתוך המוזיאון מסוקר סיפור הפלישה מכל זווית אפשרית. יש תצוגה ויזואלית של האירועים וגם סרטים מקוריים שצולמו בעת הפלישה, ומוקרנים בצורה היקפית בטכניקה שמעניקה תחושה של השתתפות באירועים. באולמות מוצגים כלי נשק וציוד. הביקור המעניין נמשך כמה שעות, והילדים רצו ממוצג למוצג וצפו בסרטים בהתלהבות.
לאחר האינפורמציה הגדושה הזו, מתבקש לבקר בחופי הנחיתה עצמם. אנחנו עוברים מחוף לחוף ומתרשמים מהפסטורליות של המקומות האלה, שהיו בזמנו זירה רוויית דמים. אחר-כך אנחנו מבקרים בבתי הקברות שבהם טמונים החיילים שנהרגו.
בית הקברות האמריקאי משתרע על שטח עצום מעל חוף אומהה. הוא מרשים ביופיו וברמת התחזוקה המוקדשת לשימורו. בכניסה ניצב פסל זיכרון עצום מנחושת, ומראה אלפי הצלבים הלבנים המבצבצים ממשטחי הדשא הענקיים, כולל מגיני דוד המציינים קברים של חיילים יהודים, משפיע עלינו מאוד. הביקור בבית הקברות הגרמני משרה קדרות: הוא אינו מטופח כמו האמריקאי, אבל גם הוא לא מעורר עליצות בקרב מי שמבקר בו.
מצודת ענק מעל המים
כדי להתאושש קצת המשכנו לאורך החוף עד לאחת האטרקציות המרשימות של צרפת - מבצר מון סן-מישל, הבנוי על צוק גרניט המזדקר מהים. האי המבוצר נבנה ובוצר בהדרגה החל מהמאה ה11- לאורך הדורות. במהלך השנים הוא הפך לאתר של עולי רגל, ונזירי המנזר הבנדיקטיני שנבנה בו התפרנסו לא רע מסיפורי הנסים והנפלאות שרווחו בין עולי הרגל שביקרו במקום.
- יצאתי לפסק זמן בין יקומים מקבילים בשלכת של טנסי
- 589 דולר לכריסמס בפראג: בדקנו אילו חבילות נופש לחג המולד נותרו על המדף
- "ישבנו בהוסטל בקולומביה ופתאום מישהו צעק !Free Palestine" – מדריך למטיילים במלחמה
- זאת המדינה האהובה עליי באירופה הקלאסית - והיא לא מפסיקה להפתיע
- אגמים, טרקים ואוכל טעים וזול: ביקרנו במדינה מפתיעה באירופה
מעל המבצר מתנוסס מגדל ועליו פסלו של המלאך גבריאל. בתוככי החומה המרשימה המקיפה את המבצר ממוקמים בתים וחנויות רבות, וגם רחובות המבצר המפותלים המובילים במעלה האי רצופים בחנויות מזכרות ובמסעדות.
בשעות הגאות סביבת המבצר מוצפת והוא הופך לאי. בשעות השפל הים נסוג ומותיר שלוליות של מי מלח על הדיונות השטוחות מסביב לאי. כדי להגיע יש להחנות את הרכב במרחק כשני ק"מ מהאי ולהשתמש בשירותי "שאטלים" עד הכניסה.
משם עולים בסמטאות עד למבנה הגותי המרשים של המנזר בפסגה, שנחשב, על אולם האבירים שבו, לפלא ארכיטקטוני, עם 220 עמודי גרניט המגולפים באמנות. כדי לגוון את הדרך חזרה אפשר לרדת במדרגות הצמודות לחומה וליהנות תוך כדי כך מהנוף.
קרב גבורה בבאסטון
סיימנו את הטיול בעיירה הבלגית שהפכה לסמל הגבורה האמריקאי - באסטון שבחבל הארדנים. כאן, ביערות הארדנים, ריכזו הנאצים קרוב לרבע מיליון חיילים ואלפי טנקים לקרב האחרון בחזית המערבית, בתקווה לשנות את מהלך המלחמה ולהדוף את בעלות הברית חזרה לים.
המתקפה החלה במזג אוויר מעונן ערב חג המולד ,1944 והפתיעה את האמריקאים. דיביזיות שלמות הוכחדו ולא פחות מ23- אלף חיילים אמריקאים נפלו בשבי. בבאסטון, שכותרה מכל עבר, התנגדו האמריקאים בגבורה אל מול הכוחות הגרמניים. המפקד הגרמני שלח לגנרל האמריקאי הצעת כניעה, ותשובתו הייתה: "NUTS" (מטורפים.( לבסוף הצליחו כוחות האוויר של בעלות הברית להכות בצבא הגרמני עד נסיגתו המוחלטת.
על גבעה ליד באסטון מתנוססת אנדרטה דמויית כוכב לזכרם של 77,000 החיילים האמריקאים שנהרגו, ולידה מרכז מורשת שבו אפשר לצפות ביומנים שצולמו בקרבות. סיום הולם לטיול בלתי שגרתי.
לפנייה לכתב/ת 
