היום: עתירה בבג"צ נגד מסלול "מחיר למשתכן"
בג"צ ידון הבוקר בעתירה שהוגשה לביטול הקריטריונים במסלול "מחיר למשתכן", בטענה כי הם מיטיבים עם המגזר החרדי - ולא מיישמים את המלצות ועדת טרכטנברג. המדינה: הקריטריונים החדשים מונעים אפלייה מגזרית והם שוויוניים יותר מקודמיהם
הבוקר (ד') יקיים בג"צ דיון ראשון בעתירה נגד המדינה בעניין החלטתה בנוגע לקריטריונים הקובעים סדר עדיפות להקצאת דירות במסלול "מחיר למשתכן ". בדיון יבקשו העותרים, ביניהם התנועה הרפורמית לדת ולמדינה, תנועת התעוררות ותנועת חידוש, להוציא צו על תנאי שיורה למדינה לבטל את החלטתה בנוגע לקריטריונים שנקבעו בחודש ינואר האחרון. לטענת העותרים, הקריטריונים שנקבעו אינם שוויוניים ומיטיבים עם האוכלוסייה החרדית.
עוד על מסלול "מחיר למשתכן" בערוץ הנדל"ן :
- מחיר למשתכן: 2,500 יחידות יבנו ברחבי הארץ
- אטיאס: אין קשר בין מחיר למשתכן למגזר החרדי
- יקנעם: דירות יימכרו בפחות מ-720 אלף שקל
מסלול "מחיר למשתכן" הוא כלי שיווק של קרקעות לבנייה, בו הממשלה מוותרת על חלק מהשווי בקרקע לטובת זכאים. על כלי זה המליצה ועדת טרכטנברג בתחום הדיור וביקשה לעשות בו שימוש רב יותר.
מכיוונו של היזם, הדברים נראים כך: מתוך שיווק כללי של יחידות למגורים, מקצים כמות מסוימת של יחידות במסלול "מחיר למשתכן". מטרת היזם היא להתחייב למכור את הדירות במסלול "מחיר למשתכן" במחיר הזול ביותר. היזם המנצח הוא זה המציע דירות במחיר הזול ביותר (בשקלול ההטבה מהמדינה).
מכיוונו של הצרכן הדברים נראים כך: בבואו להירשם לפרויקט, ישנם קריטריונים שעליו לעמוד בהם,אשר עודכנו בתחילת השנה - ובגינם מוגשת העתירה. לפני כן, הקריטריונים העדיפו בצורה ברורה משפחות חרדיות, כאשר הקריטריון המרכזי העניק למשפחות ברוכות ילידים עדיפות.
"ההטבות עדיין מפלות את הציבור"
כעת, כאמור, עודכנו הקריטריונים והם כוללים קריטריון שנות נישואים (10 נקודות על כל שנת נישואין ועד 70 נקודות מקסימום). קריטריון נוסף הוא כי לפחות 45% מהדירות יוקצו למשפחות עם 3 ילדים ומעלה, אך אין ניקוד המיטיב עם משפחות בעלות יותר מ-3 ילדים.
עוד קריטריון שעודכן הוא שירות צבאי (15 נקודות על שירות סדיר, 10 נקודות על שירות של בן הזוג ועוד 5 נקודות על שירות במילואים - סה"כ מקסימום 30 נקודות).
קריטריון שלא הוכנס הוא "מיצוי כושר השתכרות", לפיו ההטבה תינתן למי שקודם ניסה לדאוג למגורים בכוחות עצמו. אי הכנסתו של קריטריון זה העלה את עיקר קצפם של העותרים. לטענתם, ההטבות עדיין מפלות את הציבור החילוני לעומת החרדים. עוד הם טוענים כי הכנסת קריטריון זה הוא חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג.
המדינה מנגד טענה כי בדיקה שערכה עם הביטוח הלאומי מעמידה את המציאות כהפוכה לחלוטין מהעתירה. 35% מאוכלוסיית הזכאים, שהם 100 אלף משפחות, ייפגעו מהכנסת קריטריון זה, לטענת המדינה. רק 13% מהנפגעים יהיו חרדים, 7% יהיו ערבים, 10% יהיו משפחות חד הוריות ואילו 70% יהיו זוגות צעירים עם ילדים.
עוד נקבע במסגרת הקריטריונים כי ההטבה המקסימלית תעמוד על עד 150 אלף שקל. אך בפועל לטענת העותרים, ההטבות גבוהות יותר, ובעבר עמדו בממוצע על 20%-25% משווי הדירה.
"מתנה לא פרופורציונלית לציבור החרדי"
לנוכח מקרים שבהם סחרו זכאים בדירות לאחר שקיבלו את ההטבות, הגבילה המדינה (עוד לפני השינוי שנעשה בתחילת השנה) את הזכות לסחור בנכס. הנהנה מההטבה לא יכול להשכיר את הנכס במשך 5 שנים ולא יכול למכור אותו במשך 10 שנים.
בנקודה זאת טוענת עו"ד עינת הורוביץ, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, כי אין אכיפה מכיוונו של משרד השיכון, ויש ציבור לא מבוטל שמוכר או משכיר את הדירה שרכש.
"בשנה האחרונה מאז התקבלה ההחלטה, המעדיפה את החרדים בחלוקת דירות במסלול מחיר למשתכן, מתפרסמים כל הזמן נתונים על ההעדפה של הקבוצה החרדית בקבלת ההטבה הכלכלית המשמעותית הזאת", מוסיפה הורוביץ.
לדבריה, "התבחינים הנוכחיים של מסלול מחיר למשתכן, יחד עם קומבינות אחרות שארגן משרד השיכון, נותנים מתנה בלתי פרופורציונלית לחרדים. אנו מצפים מבג"צ שייכנס לעובי הקורה ויורה למדינה לתקן את התבחינים, כך שהמשאב החשוב הזה יגיע לכל אזרחי ישראל בצורה שיוויונית והוגנת, התואמת את היעדים שממשלת ישראל עצמה התחייבה להם - כאשר קיבלה את דו"ח טרכטנברג והמלצותיו".
מירב כהן, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם תנועת התעוררות, סבורה כי "ממשלת ישראל מפקירה באופן שיטתי את הציבור העובד בישראל, שמתקשה לעמוד בהוצאות החיוניות למחייתו".
לדבריה, "זו דוגמה מובהקת בה הממשלה מחלקת הטבה בגובה של מאות אלפי שקלים לזכאים, שאינם נדרשים להוכיח שהם מנסים להשתלב בשוק העבודה, אינם נדרשים להעיד על גובה הכנסותיהם, ולמעשה רק נדרשים לדווח על מספר הילדים שיש להם ועל ותק הנישואים שלהם. מנגנון צודק מבחינה חברתית וכלכלית הוא כזה שיעניק הטבה למי שמנסה להתפרנס בכבוד ולמי שהכנסתו נמוכה - ולא בהכרח למי שבחר להביא הרבה ילדים לעולם".
בין יתר המצטרפים לעתירה נמצאת גם עיריית רעננה, שבשנה האחרונה שווקו בתחומה שני מכרזים הכוללים דירות במסלול "מחיר למשתכן". לטענת העירייה, הקריטריונים מונעים מהעירייה להגיע לאוכלוסייה אליה היא מכוונת לזכות בהטבה.
"רעננה חרתה על דגלה לקדם דיור בר השגה לזוגות צעירים, ורואה עצמה מחויבת להיאבק למען הדורות הצעירים ולהבטיח את עתידם לדיור הולם", אמר ראש העיר, נחום חופרי. לדבריו, "המצב הנוכחי מאפשר רק לבני המעמד הגבוה ליהנות ממגורים בערים מבוקשות - ועלינו להבטיח את הנגישות לכך לכלל האוכלוסייה".
לפנייה לכתב/ת 
