הפלסטינים בדרך להכרה באו"ם - מה זה אומר?
צרפת בעד, ארה"ב נגד - איך יצביעו שאר המדינות החשובות ומה תעשה ישראל בתגובה? בכירי משרד החוץ בעבר מנסים להעריך ומסבירים את המשמעויות. וגם: סרטון "אבו מאזן נהג האוטובוס" של השגרירות בוושינגטון
כבר שנה שהרשות הפלסטינית מקדמת את פנייתה להפוך ל"מדינה משקיפה" באו"ם, ומחר (יום ה') ככל הנראה היא תזכה במבוקשה. דווקא בכ"ט בנובמבר, יום השנה ה-65 להצבעה על תוכנית החלוקה להקמת מדינה יהודית וערבית בשטח המנדט הבריטי בארץ ישראל, צפויים הפלסטינים לקבל הכרה מצד העצרת הכללית.
בירושלים ככל הנראה כבר הבינו שהקרב אבוד, ובימים האחרונים מנהלים קרב בלימה בסיוע אמריקני. לכל הפחות, השאיפה היא שמדינות מפתח בעולם ובמיוחד באירופה לא יצביעו בעד ההצעה של נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן. צרפת הייתה הראשונה שהכריזה אתמול על התמיכה בו. בהנחה שלא יהיו הפתעות וכ-150 מדינות יצביעו לטובת הפלסטינים - מה זה בדיוק אומר?
בחירות 2013 - כל הדיווחים ב-ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
השגרירות בוושינגטון מציגה: הדילמה של נהג האוטובוס אבו מאזן
עוד בנושא הפנייה הפלסטינית לאו"ם:
קרב בלימה במאמץ לסכל תוכנית אבו מאזן
צרפת: נצביע בעד היוזמה הפלסטינית באו"ם
משרד החוץ: לא נקבל איגרות בהן נכתב פלסטין
למה ההכרה מזיקה לישראל?
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, טוען כי לממשלת ישראל יפריעו שני דברים, ובראשם הרעיון של מתן תגמול לרשות הפלסטינית מבלי שנדרשה לפשרה כלשהי. לדבריו, שדרוג מעמד הרשות באו"ם יעניק לפלסטינים מעמד של מדינה גם מבחינת ארגונים בינלאומיים אחרים, ולדבר יהיו השלכות תדמיתיות כמו גם משפטיות. "הרשות הפלסטינית תקבל את ה'סוכרייה' של הכרה במדינה גם בלי משא ומתן עם ישראל, ולממשלת ישראל ומה שהיא מייצגת זו מכה גדולה".
הבעיה המרכזית השנייה היא תגובתה של אירופה. "ממשלת ישראל מיד תבדוק איך הצביע האיחוד האירופי", ממשיך ליאל. לטענתו, לפלסטינים כבר מובטח רוב בעצרת הכללית, אולם השאלה היא מה בדיוק יהיה הרכבו, ואם יתברר שיש רוב של מדינות אירופיות – ישראל תהיה בבעיה גדולה. "גם אם רק בריטניה וצרפת יתמכו, זו תהיה מכה מאוד קשה לממשלה הזו, כי אז כבר כמה ידידים נשארו לנו?".
המנכ"ל לשעבר ציין עוד כי "אם ההצבעה תיראה כמו עשר מדינות שתומכות, 15 נמנעות ושתיים שהן איתנו, זו תהיה מכה קשה מאוד לישראל ובעיקר הפסד מוסרי". צרפת כאמור כבר הודיעה כי בכוונתה להצביע בעד אם וכאשר הפלסטינים יעלו את הנושא בפני העצרת, אולם בריטניה הבהירה כי טרם החליטה כיצד תפעל. לדברי ליאל, הממלכה התנתה את תמיכתה ברשות בכך שתתחייב לא לפנות לאחר מכן לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
מה הסבירות שהרשות תפנה להאג?
ליאל מודה כי ההכרה בפלסטינים עלולה לדחוף אותם לפנות להצטרפות לבית הדין בהאג, תוך אפשרות לתבוע שם בהמשך את ישראל. אך מנגד, אם מדינות נוספות יציבו את אותו התנאי כמו בריטניה - ייתכן כי אבו מאזן יוותר על זכות זו ויעדיף לבסס רוב שיתמוך בפנייתו. גם דורי גולד, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, ציין כי החלטת העצרת הכללית עשויה להשפיע על עמדת בית הדין בשאלה אם לקבל את התביעות הפלסטיניות ולהוציא כתבי אישום נגד קציני צה"ל והדרג המדיני, אם כי מדובר בעניין מורכב.
"זאת אפשרות שאי אפשר לשלול, אך התובעת תצטרך לשקול שיקולים רבים לפני שתעשה זאת", אמר גולד. לדבריו, ייתכן שהתובעת בבית הדין בהאג תשלול את טענות הרשות הפלסטינית, כמו שנעשה כשסאיב עריקאת האשים את צה"ל בטבח בג'נין ובבדיקה התברר כי ההרוגים לא היו כ-500 חפים מפשע כפי שנטען ברשות, אלא כ-50 איש שרובם היו מחבלים.
"באופן אירוני, אם הרשות הפלסטינית פונה לגופים בינלאומיים כדי להעמיד לדין חיילים על יסוד העובדה שיש להם מדינה שכוללת את יהודה ושומרון וחבל עזה, הם הופכים להיות אחראיים לשיגורי הרקטות של חמאס כי זה בא מהשטח הריבוני שלהם כביכול", הוסיף גולד. "כך, גם ישראל תוכל להגיב משפטית בפורומים רבים - אם לא בהאג, אז בבתי משפט מקומיים בארה"ב, בצרפת וכדומה. בנוסף, גם הבכירים ברשות הפלסטינית יהיו חשופים למהלכים משפטיים של ישראל".
מה תהיה תגובת ישראל?
ליאל מזהיר כי הרשימה החדשה של מפלגת הליכוד עלולה לדחוף את ראש הממשלה בנימין נתניהו לתגובה קיצונית וחריפה, וזו יכולה לגרור ריקושטים דיפלומטיים גדולים עוד יותר. לדבריו, "בליכוד יהיה רוב גדול ותמיכה בהגברת ההתנחלויות ובפיתוח האזור כאקט מחאה".
ועם זאת, אתמול הצהיר גורם מדיני בכיר, למרות איומים חריפים קודמים מירושלים, כי צעדי התגובה "לא יגנבו את הפוקוס מהמהלך הפלסטיני". המשמעות, לדבריו, היא שישראל לא תנקוט צעדים מדיניים שיגררו ביקורת בינלאומית כמו "בנייה מיידית של עשרת אלפים יחידות דיור בשטחים", אלא תפעל "בהתאם להסכמים שעליהם היא חתומה".
ליאל חושש כי ההצבעה הזו תהיה "הסנוקרת הדיפלומטית הראשונה שממשלת נתניהו תחטוף מהעולם המערבי, וזה צריך לעורר מחשבה כי הממשלה ניסתה לבנות תזה שאמרה שגם בלי תהליך שלום אפשר להסתדר בעולם וכעת העולם שולח מסר שלא, וכאילו אומר 'אם לא תקימו ביחד עם הפלסטינים מדינה, אנחנו נקים עכשיו מדינה חד צדדית לפלסטינים'".
אנימציה דיפלומטית
אתמול הזכירה דוברת מחלקת המדינה בוושינגטון שגם העמדה הצרפתית לא שינתה את "העמדה העקרונית" של ארה"ב נגד המהלך הפלסטיני, "שלא יקרב אותם למדינה".
שגרירות ישראל בארצות הברית פרסמה בשבוע האחרון שני סרטונים שקראו לנשיא הפלסטיני לשנות את דעתו. באחד מהם מוצג אבו מאזן כנהג "האוטובוס הפלסטיני" שנתקל בדרכו בשלטי אזהרה שבהם נכתב "מצוק לפניך", ועליהם ציטוטים של מנהיגים דוגמת ראש הממשלה נתניהו, נשיא ארה"ב ברק אובמה וראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון. בסופו של דבר הוא מגיע לצומת ונאלץ לבחור - הדרך לאו"ם או הדרך לשלום.
בסרטון אחר הוצגו מנהיגי העולם יושבים מסביב ל"שולחן השלום" וממתינים לאבו מאזן שייענה להזמנה שלהם. "לנשיא הפלסטיני יש החלטה לקבל", ציינו בשגרירות, "לנהל מו"מ ישיר עם ישראל או להפוך מצב רע לעוד יותר גרוע. פעם אחר פעם, הנשיא אובמה ומנהיגים נוספים קראו לו לשבת לשולחן המשא ומתן, ופעם אחר פעם אבו מאזן בחר בדרך חסרת תועלת. עליו לעצור את המסע בכיוון הלא נכון ולחזור למגעים".
המסרים שהועברו מובנים לאמריקנים, האחד בגלל "התהום הפיננסית" שעליה מדברים בתקשורת והשני סביב חג ההודיה. האחראי על דיפלומטיה ציבורית בשגרירות, נועם כץ, אומר כי "זה חלק ממכלול פעולות שנועדו להעביר את הדאגה שבה ישראל רואה את המהלך הפלסטיני והפגיעה שלו בסיכויים לקדם תהליך מדיני".
בינתיים בצד השני של העולם, באוסטרליה התכוונה ראש הממשלה ג'וליה גילארד
להצהיר כי היא מתנגדת לפנייה הפלסטינית אולם הקבינט שלה סיכל שלשום את ההכרזה.
בעקבות התגובה החריפה של האופוזיציה וכלי התקשורת במדינה, פרסמה גילארד הצהרה בשיתוף שר החוץ בוב קאר, שבה נכתב כי "אם השאלה הפלסטינית תעלה באו"ם, אוסטרליה תימנע. עמדת הממשלה מאזנת בין תמיכתנו ארוכת השנים בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, לבין הדאגה שלנו כי הבסיס היחיד לפתרון לטווח רחוק של הסכסוך הוא משא ומתן בין ישראל לפלסטינים".