זכויות עובדים במילואים: מעסיקים מנצלים המצב?

לאחר תום הלוחמה ואי יציבות של עסקים וחברות במשק, עובדים רבים חוששים שמעסיקים ינצלו את המצב כדי לקצץ בכוח האדם ולפטר עובדים ששירתו במילואים בטענה של פיטורי התייעלות שכבר תוכננו מזמן.

• הנכונות להעסיק מילואימניקים עולה - ובקרוב תרד
• חוזרים לשגרה: המדריך למפקד באזרחות
• עבודה תחת אש: שאלות תשובות בנושא תעסוקה
  

מה הזכויות של עובדים אילו מפני פיטורים שהיו במילואים וכעת עומדים לפני פיטורים? עו"ד שחר הופמן, מומחה לדיני עבודה שותף במשרד עורכי דין רחל בן- ארי אדם פיש ושות' בסיוע עו"ד יעל הדני מהמשרד, עושה סדר.

החוק מגן על זכויות אנשי מילואים שכירים בעבודה (בין שגויסו בצו 8 ובין בצו אחר) מפני פגיעה בתנאי עבודתם או בקידומם בעבודה וכן מפני פיטורים או מפני אי חידוש חוזה עבודה.

למעסיק אסור לפטר עובד (לרבות עובד קבלן) במהלך שירות המילואים ללא קבלת היתר מיוחד לכך מוועדת התעסוקה. אם שירות המילואים נמשך יותר מיומיים, יש צורך לקבל היתר גם 30 יום לאחר תום השירות. היתר לפיטורין יינתן רק אם המעסיק יצליח להוכיח שהפיטורין ננקטו ללא קשר לשירות.

עובד שפוטר בניגוד לחוק יכול לפנות לועדת התעסוקה, אשר בסמכותה לנקוט בסנקציות כנגד המעביד: החזרת העובד לעבודתו ו/או פיצויים בשיעור של עד פי 5 משכרו של העובד.

לאחר תקופה של 30 ימים מתום המילואים, אין צורך לקבל היתר, אך עדיין חל האיסור הכללי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על מעביד להפלות בין עובדיו, בין השאר בשל שירותם במילואים, קריאתם לשירות או שירותם הצפוי, לרבות מחמת תדירותו או משכו של שירות המילואים. אפליה כזו יכולה לבוא לידי ביטוי בקבלה לעבודה, תנאים ושכר; קידום פיטורים ועוד.

קשה להבחין, ויותר מכך – להוכיח, אפליה כזו. אולם, בית הדין לעבודה יכול לבחון את הנסיבות, ואם, למשל, יסתבר כי בתוכנית צמצומים נבחרה רשימת עובדים לפיטורים שהמאפיין המשותף לעובדים הכלולים בה הוא שירות במילואים, במובחן מיתר העובדים שלא פוטרו, ניתן יהיה לראות בכך אינדיקציה למדיניות של אפליה על רקע שירות מילואים.

מה יקרה באזרחות?(צילום: רועי עידן)

התגמולים המגיעים למשרתים במילואים

שכירים ועצמאים זכאים לתשלום באמצעות המוסד לביטוח לאומי על פי חישוב יומי לפי ממוצע השכר בשלושת החודשים לפני המילואים, ובמגבלה של סכום יומי מינימלי (כיום 159.8 שקל) ומקסימלי (כיום 1,175 שקל).

תביעת התגמולים מוגשת באמצעות טופס שניתן ע"י קצינת הקישור בסיום השירות: עצמאים יגישו תביעה ישירות למוסד לביטוח לאומי ויזוכו באופן ישיר. שכיר יגיש את הטופס למעסיקו, שיתבע בעבורו את התגמולים. התגמולים יינתנו למעסיק והעובד ימשיך לקבל את שכרו מהמעסיק. דין התגמול כאמור הינו כדין שכר עבודה ועל המעסיק לשלמו במועד תשלום השכר הרגיל.

בשירות מילואים שהוא שירות חירום, כפי שנקראו חיילי מילואים רבים במבצע עמוד ענן, ישלם המוסד לביטוח לאומי מקדמה על חשבון תגמול המילואים המגיע בסכום השווה לשיעור מינימום התגמול.

במסגרת תיקון מאפריל 2008 נקבעה הוראה לפיה עובד המשרת במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור הקבוע בחוק, בעד ימי שירותו במילואים, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת השירות.

כוונת המחוקק היתה להיטיב עם חיילי המילואים הנקראים לשירות בימים שאינם ימי עבודה עבורם. המשמעות היא שבניגוד למצב ששרר טרם התיקון, עובד המשרת במילואים מעבר לשעות העבודה, ביום המנוחה השבועית, ביום חג או ביום שלא היה אמור לעבוד בו, יקבל תגמול מהביטוח הלאומי, על אף שמשכורתו לא נפגעה ובנוסף למשכורתו הרגילה.