הפיילוט למאגר הביומטרי יתחיל בינואר
לאחר שלוש שנים של מאבקים אושר תחילת הניסוי בו אזרחי ישראל שייתנדבו יוכלו לתת טביעות אצבעות ותמונת פנים לצורך הקמת מאגר ממשלתי והנפקת תעודות זהות חכמות
תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי יוצאים לדרך. החל מ-1.1.13 מי שירצה בכך יוכל לתת טביעות שתי אצבעות ולהצטלם באופן ממוחשב על מנת לקבל תעודת זהות חכמה, זאת לאחר שאושר סופית בכנסת הצו לניסוי לקראת מאגר ביומטרי. תקופת המבחן תסתיים לאחר שנתיים בסוף דצמבר 2014 ואז יוחלט אם להקים מאגר ביומטרי שיכלול את כל תושבי מדינת ישראל.
נכון לעכשיו התוכנית היא להתחיל את הניסוי רק בלשכת האוכולוסין באשדוד, ולאחר מכן להוסיף את פתח תקווה וכפר סבא, ובהמשך השנה הבאה להרחיב את הניסוי לכל הארץ.
חוק המאגר הביומטרי עבר כבר בשנת 2009. אך לאחר האישור הגיעו ההתנגדויות ובהם עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח והתנועה לזכויות דיגיטליות. בעקבות העתירה, המדינה החליטה לתקן את הצו המפעיל את תקופת המבחן של החוק, ובשבועות האחרונים הצו נידון מחדש בוועדת הכנסת המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה, פנים והגנת הסביבה וחוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ אברהם מיכאלי.
מובילי החוק טענו שיש להקים מאגר על מנת למנוע זיופים של תעודות זהות ודרכונים. לדוגמה, אם אדם הנפיק תעודת זהות, הוא לא יכול להתחזות למישהו אחר, כי אפשר יהיה לזהות את פנו ואת טביעות האצבע שלו. אם הוא איבד את תעודת הזהות שלו, הוא יוכל למסור טביעת אצבע כדי לזהות אותו ולהפיק תעודה חדשה לאחר שיזוהה.
עיקר התיקונים בצו עוסקים בהגדרה מדויקת של אמצעי הזיהוי והאימות הביומטריים, יצירת מדדים להערכת ההצלחה או הכישלון של תקופת המבחן ואבטחת המידע של הנתונים הביומטריים עוד בתקופת המבחן. בסוף תקופת המבחן ייערך דיווח מסכם הכולל את הפרמטרים השונים הבוחנים את יעילות המאגר הביומטרי, את יעילותו מול חלופות אחרות, את מידת האבטחה שלו ובכלל, את נחיצות קיום המאגר הביומטרי והשגת מטרותיו.
המתנגדים: לא באמת שקוף
עורך דין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שהשתתף במאבקים נגד החוק ונכח בדיונים עליו, עדיין לא מרוצה. "אנחנו עוד צריכים ללמוד את הצו, ולראות איך צריך לנהוג בו". פינצ'וק טוען שהיו "הצהרות מטרידות" בדיונים על תיקון הצו, לאחר בג"צ. כדוגמא הוא מצטט את הממונה על העניינים הביומטריים במשרד ראש הממשלה שאמר כי אם יהיה מאגר המשטרה תהיה המשתמש העיקרי, ואז תיקן ואמר משתמש חשוב". "מבחינתי", אומר פינצ'וק, "שתי האופציות הן רעות. המאגר נוצר בשביל למנוע זיופים, אז המשטרה לא אמורה להיות משתמש חשוב או עיקרי. פליטת הפה חושפת מה המטרה של המאגר".
פינצ'וק גם לא מאמין שמהות הניסוי שונתה. "אנחנו טענו שצריכים לבדוק במסגרת הפיילוט האם בכלל יש בעיה, והאם המאגר הביומטרי הוא הפתרון הטוב ביותר, הוא אומר, "למראית עין הוספו כעת פרמטרים, אבל הנחת המוצא היא שיש בעיה ושצריך מאגר".
רשות האוכלוסין: תיבדק נחיצות המאגר
מן הצד השני, אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שמוביל את הפרויקט מרגיע. "הדיון על נחיצות המאגר חוזר על עצמו בשנתיים-שלוש האחרונות בוועדות בכנסת, בימי עיון, הגיע לבית המשפט. הכנסת נהגה בחכמה והחליטה על הפיילוט בגלל השאלות האלה. וברגע שהוחלט על פיילוט תיבדק הנחיצות של המאגר. מעולם לא היה תהליך חקיקה כל כך מפורט שנותן מענה לכל הקשיים שאנחנו לא מזלזלים בהם. קיבלנו את כל ההערות, היו לנו דיונים עם ועדות וארגונים.
"אבל אנחנו משוכנעים שהמאגר יבדוק כפל זהויות. אנחנו לא הולכים ראש בקיר.המאגר ייבחן במשך שנתיים. המתנגדים קבעו מראש שהוא לא טוב, אבל אנחנו מוכנים לבדוק. בסוף הפיילוט זה חוזר לכנסת, והיא תהיה הריבון שיחליט אם הוא הצליח ואם ממשיכים הלאה והופכים את זה לחובה. לא רגועים - ממשיכים בפיילוט. עדיין לא רגועים - מבטלים"
המתנגדים חוששים שהתוצאות של הפיילוט יהיו מוטות לטובת הקמת מאגר
"אשרי האדם החושש תמיד. לנו, מכיוון שזה פרוייקט לאומי, יש חשש. אנחנו פתוחים לביקורת. אנחנו לא נהסס להגיד שטעינו. יוקמו גופים חיצוניים שניתן להם דין וחשבון במהלך השנתיים".
בן עמי מזכיר כי למרות שהתוכנית היא לצאת לפועל ב-1 בינואר, הדבר עשוי להתעכב בשל סכסוך עבודה וקרא להסתדרות עובדי המדינה ולממונה על השכר באוצר לפתור אותו בשביל לצאת לדרך.