השדרנית הוותיקה בעולם מבדרת ילדים 68 שנה

היה זה תור הזהב של הרדיו ומלחמת העולם השנייה עדיין התנהלה, כשמרוחה ונגס החלה לשדר את תוכנית הילדים שלה ברדיו בפרו. 68 שנים לאחר מכן, תוכניתה "רדיו קלוב אינפנטיל" עדיין באוויר, מה שהופך את ונגס, היום בת 97, לאישיות הרדיו הוותיקה ביותר בעולם. היא קיבלה גם את החותמת של ספר השיאים של גינס.

עוד חדשות מהעולם :

• צעד לאיסלאם בטורקיה: יותרו כיסויי ראש בביה"ס
• מפגינים בתחריר, טיוטת חוקה מצרית תושלם היום
• עבדאללה עדיין חי: מלך סעודיה הופיע בפומבי
• קהיר: עונש מוות ל-8 מאנשי הסרט הלועג למוחמד
  

"הילדים של אתמול כולם בוגרים עכשיו. הם התחתנו. הם סבים וסבתות היום. אז אלה הם, הסבים והסבתות, שתומכים בי יותר מכולם", אמרה לסוכנות הידיעות AP במהלך ראיון בביתה בבירה לימה. "הרבה סבים וסבתות מושיבים את ילדיהם כדי להאזין לתוכנית", אומרת ונגס, שגם בגילה מקפידה להתלבש באלגנטיות.

ונגס מקריאה מדפים במהלך שידור תוכניתה(צילום: AP)

מצביעה על תמונה שבה היא מתועדת בצעירותה(צילום: AP)

ונגס הייתה מגישה פופולרית של תוכניות מוסיקה כשעלתה תוכנית הילדים שלה ב-18 בדצמבר 1944, לבקשת פקידי ממשל שרצו לבדר את ילדיהם החולים בבית חולים ציבורי. היה זה יותר מעשור לפני שבפרו החלו שידורי הטלוויזיה בשחור-לבן. בשנות ה-50 הפכה תוכניתה של ונגס לכה פופולרית, עד שהיא הצליחה לגרום לזמרים ולאמנים המובילים ביותר במדינה להתייצב להופעות.

המאזינים שכנעו את ונגס לפתוח בית ספר בשנת 1956, אולם כשהמדינה נקלעה למשבר בשלהי שנות ה-80 היא נאלצה לסגור אותו. מנגד, התוכנית נמשכה כל העת, גם כשוונגס החלה להקליט אותה דרך הטלפון מביתה כשהגיעה לגיל 90. התוכנית, שבעבר שודרה פעמיים בשבוע, משודרת כעת רק פעם בשבוע, בימי ראשון, ואורכה חצי שעה בלבד. היא מועברת בשידורי רדיו סנטה-רוסה, תחנה בעלת אוריינטציה דתית.

ציוד רדיו בביתה של ונגס. למרות הקושי, לא גובה אגורה(צילום: AP)

גם בגיל 97, ונגס עדיין מכינה את התוכניות בעצמה, והן תמיד כוללות סיפור, מוסיקה, ייעוץ ופרשנות. את כל זאת היא עושה ללא תשלום - בדיוק כפי שנהגה במהלך עשרות שנים של שידור. "אימא שלי אמרה לי שלעולם אסור לי לקחת כסף על זה, מכיוון שהתוכנית נועדה לבדר ילדים

וחולים", היא מסבירה.

לוונגס, שמעולם לא התחתנה, אין כסף רב, וכמו רוב האנשים בגילה, יש לה בעיות בריאות לטפל בהן. לדבריה היא סובלת מסוכרת. "איבדתי את הראייה בעין אחת, אני יכולה לראות רק בעזרת עיני השנייה, אבל אני נשארת אופטימית", היא אומרת. ונגס מתקיימת מדמי פנסיה חודשיים בסך 870 דולר, סכום שאינו מספיק לה עצמה ולאחותה בת ה-89 שאיתה היא חיה. כדי לשלם לשני האנשים שמסייעים להן, היא נאלצה למכור את הקומה השנייה בביתה. כעת, היא חושבת למכור גם חלק מהקומה הראשונה.