דולה מתלמדת יילדה תינוקת בפגישה הראשונה
שרית מורן החלה רק לפני חודש את לימודיה לקראת הכשרתה כדולה. אך כבר בפעם הראשונה שנפגשה עם יולדת, כהכנה ללידה, היא נאלצה להפשיל שרוולים - וליילד אותה בבית. "בחיים שלי לא יכולתי לדמיין שדבר כזה יקרה", היא אומרת ל-ynet
כשהחלה שרית מורן לפני כחודש את לימודיה בבית הספר "ללדת" במטרה להפוך לדולה היא לא דמיינה שהלידה הראשונה אותה היא תלווה תיערך בבית - ושהיא תמלא את תפקיד המיילדת. אבל המפגש הראשון בינה לבין אורית פרחי הסתיים בדיוק כך.
בהריון? גלי את ערוץ הריון ולידה שלנו:
לא רק לפגים: איך מסייעת שיטת הקנגורו בהרגעת תינוקות
לא מרגישה תנועות עובר? צפי בתרגיל שיזיז אותו
6 תופעות לוואי בהריון - ודרכי הטיפול בהן
"הבנו שזה הדבר האמיתי"
"הפעם הראשונה בה דיברתי עם אורית הייתה לפני כשבוע", מספרת מורן. "היא פנתה לבית הספר בו אני עוברת הכשרה להיות דולה וביקשה שתלווה אותה דולה מלמדת, ואני הרמתי את הכפפה. ביום שלישי הגעתי אליה הביתה, כשהמטרה הייתה לדבר על מה היא רוצה שיקרה בלידה שלה, איך היא רואה את התפקיד שלי וכו'.
"התחלנו את הפגישה ואורית סיפרה לי שהיא מרגישה קצת צירים. זה היה בערך ברבע לתשע, ולשתינו היה ברור שאלו צירונים של סוף ההריון. בכלל לא דמיינו מה עומד לקרות תוך זמן קצר כל כך".
השתיים המשיכו לשוחח ולהתכונן ללידה, שאמורה הייתה להתרחש שבוע מאוחר יותר. "דיברנו ודיברנו ופתאום אורית התחילה לקבל צירים של ממש. בשלב הזה כבר הבנו שזה הדבר האמיתי ושהלידה תקרה באותו הלילה, ולכן אורית ובעלה התקשרו לסבתא כדי שתגיע לשמור על הבן הגדול שלהם. הסבתא אמנם גרה רחוק, אבל כולנו היינו בטוחים שיש עוד המון זמן עד הלידה. לא הבנו כמה מהר זה הולך להתקדם".
-מתי התברר לך שהלידה עומדת להתרחש בבית?
"לא הרבה זמן אחר כך. הצירים התגברו והיו במרחק מאוד קטן אחד מהשני, וכולנו הבנו שאי אפשר לחכות. לזכותה של אורית יאמר שהיא הייתה מדהימה והרגישה שהיא לא יכולה כבר לנסוע לבית החולים. בעלה הזמין אמבולנס והייתי בטוחה שהם יגיעו בזמן כדי ליילד אותה".
"לי תמיד היה חלום שאורית תלד בלידת בית, אבל היא לא רצתה לשמוע", מוסיף אור פרחי, האב הטרי. "היא העדיפה ללדת בבית חולים. לכן כשהיא הבינה שהלידה עומדת להתרחש בבית היא אפילו קצת כעסה עליי, שלא יצאנו או הזמנו אמבולנס בזמן".
"שתינו עברנו לחדר השינה והתחלנו להתארגן לקראתה", ממשיכה מורן לתאר את מהלך העיניינים. "ביקשתי מאור שיביא לי מים חמים ומגבות והשכבתי את אורית על המיטה. חשוב לי להדגיש שאני ממש לא מיילדת. התחלתי את דרכי כדולה רק לפני חודש וכל הניסיון שיש לי בלידות הוא ארבעת הילדים הפרטיים שלי ועוד שלוש לידות שבהן השקפתי מהצד. אבל הסתכלתי והבנתי שזהו, תוך כמה דקות התינוקת בחוץ, אז אמרתי לה שכשהיא מרגישה שהיא צריכה ללחוץ שתלחץ".
"אני מודה שבשלב הזה קצת נלחצתי", מספר פרחי. "ראיתי את אורית והבנתי שהיא עוד רגע יולדת, ולא הייתה איתנו מיילדת או רופא. זה היה די מלחיץ".
ובמהלך כל אותו הזמן בנם הבכור של בני הוזג, אביב בן השנתיים ושמונה חודשים, המשיך לישון בחדרו. "זה גם היה מזל גדול, כי היו כמה וכמה צעקות, ולמרות זאת הוא לא התעורר", אומר פרחי.
"זה היה כמו בסרטים"
ואכן, תוך מספר דקות התינוקת כבר הייתה בחוץ, כשמי שקיבלה אותה לזרועתיה הייתה מורן.
"מד"א לא הספיקו להגיע ואני קיבלתי את התינוקת. הראש שלה יצא, ואחר כך הגוף. הזזתי את חבל הטבור ושמתי אותה על הגוף של אמא שלה. אלו היו ממש רגעים קסומים. כמה דקות אחר כך מד"א הגיעו ובדקו אותה. הם נתנו לה הלתאושש, הרמנו כוס יין לחיים - והם פינו את התינוקת ואת אורית לבית החולים. זה היה מדהים. לא משהו שאפשר בכלל לדמיין".
מורן מדגישה כי לדעתה מדוב בנס של ממש. "דברים היו יכולים להסתבך ולי אין שום הכשרה - אבל הכל הלך בסדר, וזה בעיני פשוט נס. אני התרגשתי עד עמקי נשמתי. מי יכול היה לדמיין שזה יקרה ושהכל יהיה תקין? זה היה ממש כמו בסרטים, רק שזה קרה לי, בפעם הראשונה שאני דולה ובפעם הראשונה שאנחנו נפגשות".
אורית והתינוקת השתחררו אתמול (ב') מבית החולים. "התינוקת נולדה מעט קטנה, מה שידענו מראש שיקרה, ולכן החליטו להשאיר אותנו עוד קצת בבית החולים", מסביר האב.
-כבר בחרתם לה שם?
"לא, עדיין לא", צוחק פרחי. "האמת שכבר חודשים שיש לנו המון שמות שמסתובבים בראש, אבל אף אחד מהם לא מתחבר לנו ממש".
לפנייה לכתב/ת 
