פרשת וישלח ותורת המשחקים של יעקב אבינו

פרשת וישלח מתארת בהרחבה את מפגש האחים הנצים יעקב ועשו. האחד איש תם יושב אוהלים שקנה בתחבולה את הבכורה מאחיו והאחר איש ציד ולוחם שכעסו בוער בו לאורך השנים על איבוד ברכת הבכורה מאביו יצחק.

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד-עָתָּה. וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ."(בראשית ל"ב,ד'-ו')

אם רצונך בשלום התכונן למלחמה

יעקב מתכונן למפגש עם אחיו. חששו גדול. הוא איש משפחה שעמל בלימוד התורה ולא מומחה במלחמות. היעדר המידע אודות כוונות עשו אחיו מחייבות את יעקב להתכונן למפגש עימו.

ויעקב הניבט אלינו מהפרשה הופך לדיפלומט מחד ולאיש מלחמה מתוחכם מאידך בעל יכולת אסטרטגית לא רעה לתכנון מהלכי מלחמה מתוחכמים.

"וַיֹּאמֶר, אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה."( בראשית ל"ב,ט')

רש"י במקום מפרש: "התקין עצמו לשלושה דברים לדורון לתפילה ולמלחמה. לדורון – ותעבור המנחה על פניו. לתפילה- אלהי אבי אברהם. למלחמה – והיה המחנה הנשאר לפלטה". על פי תורת המשחקים יעקב מצהיר כי פניו לשלום ולא למלחמה אבל במקביל מתכונן למלחמה.

פרופ' אומן חתן פרס נובל לכלכלה בנושא תורת המשחקים בניהול קונפליקטים אמר כי ללמוד על מלחמות אין פירוש הדבר לתמוך במלחמות.

"אם ברצונך למנוע מלחמה עליך להשקיע דווקא באמצעי לחימה, יתרה מזאת, עליך להיות מוכן נפשית למלחמה" (זלצברג משה)

יעקב חושש מהמפגש עם עשו אבל מתכונן ומוכן למלחמה. הכעס של עשו כל כך גדול שהסבירות היא, שתפרוץ מלחמה. יעקב לקח זאת בחשבון וניהל את מחנהו בצורה מושכלת לקראת מלחמה.

בשבוע שעבר הסתיים במפתיע מבצע "עמוד ענן". צה"ל התכונן למלחמה. הצבא פיתח כלי לחימה מתוחכמים ויעילים וגייס עשרות אלפי חיילי מילואים שזכיתי להימנות עליהם.

ניהול המלחמה באחריות הצבא, קביעת המדיניות באחריותו של הדרג המדיני.

בשלושת הימים הראשונים ללחימה הייתה הרגשה כי יש סנכרון בין הגופים. לאחר מכן ניתן היה לחוש בהעדר מנהיגות, בלבול וחוסר העברת מסר ברור.

המסר של הבריון השכונתי השתגע לא עובד כבר כשהוא נמצא על המדף המאובק כאיום בלבד.

בדרכו למפגש עם עשו עובר יעקב מפגש עם המלאך ונאבק עימו "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּו .וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב, כ"ה-כ"ט)

מדרש "לקח טוב" מסביר את המפגש עם המלאך כסמל למאבק המתמיד בו נמצא עם ישראל לאורך הדורות. בכל דור מנסים להכות בנו. בפועל מצליחים לפגוע רק בזוטות "ותקע כך ירכו". יעקב יצא מהמאבק עם צליעה קלה בלבד שגם ממנה החלים "ויבא יעקב שלם".

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו. וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ. (בראשית ל"ג,א'-ד').

יעקב עורך ניהול סיכונים מושכל, הוא מעמיד 2 תסריטים אפשריים למפגש. מלחמה או שלום. הוא מכין מקרים ותגובות לכל אחד מהתסריטים ומנחה את הלוחמים והמשפחות כיצד לנהוג.

לא ברור מדוע חושש יעקב מעשו. אם הקב"ה עימו מה יש לו לפחד. יעקב שעוסק בתורה צריך לדאוג מעשו הצייד האלים. "מדרש רבה" מסביר כי יעקב מכיר את הזכויות העומדות לעשו. כיבוד הורים והמגורים בארץ ישראל. זכויות שיש לעשו וחסרות ליעקב.

כיפה ומגבעת אינן אינדיקציה לכלום

יעקב מבין כי שפיטה על פי אמות מידה דתיות בלבד אינה נכונה. יש לראות את מכלול ההנהגות של האדם. את מה שיעקב מבין ומכך חשש, טרם למדנו. כיפה ומגבעת אינה ערובה לכלום. חיצוניות אינה יכולה ללמד על הפנימיות.

מפגש האחים מסתיים. רש"י מפרש "'וישקהו ויבכו' ידוע שעשו שונא ליעקב. אלא שנכמרו רחמיו באותה פעם ומשקו בכל ליבו". הנצי"ב מוולאזין מפרש "ויבכו. שניהם בכו, בא הכתוב ללמד שגם יעקב נתעורר עליו לשעה זו אהבה לעשו..."

הימים ימי בחירות. הקצנת המסרים מתחדדת. שנאה יוקדת בין מפלגות ורסיסי מפלגות מורגשת באוויר. חיצי ארס נשלחים משמאל וימין האחד בשני. תנועה קמה ללא צורך מכוח יכולת התגמשות אופורטוניסטית של פורשי מפלגות שונות וכספי מימון המפלגות שלהם. ביקורת לכולם על כולם יש במכביר, אבל האם לא הגיע הזמן לקחת אחריות ולזכור כי בסוף היום כולם אחים .

גם יעקב ועשו הבינו כי מלחמה היא ההחלטה הקלה השלום קשה פי כמה ובכל זאת בחרו בו .