יש נבחרת: האם יחימוביץ' תציב אג'נדה מדינית?
לאחר שהתפזר עשן הפריימריז בליכוד ובעבודה ניצבות משני עברי המגרש נבחרות עם "מוקשים תדמיתיים". אל מול דנון, לוין ואלקין זו מרב מיכאלי. ולמרות זאת, השאלה המכרעת היא אם בעבודה ישלפו את המצע המדיני ממדפי המפלגה המאובקים
בחירות 2013 עלולות להפוך מהר מאוד ללא רלוונטיות, אם הקרב הפוליטי בין הליכוד והעבודה יתמקד בשאלה למי יש ברשימה יותר ימניים קיצוניים או שמאלנים סהרוריים. בשתי הרשימות שנבחרו השבוע יש מוקשים אידיאולוגיים, ובעיקר תדמיתיים: מרב מיכאלי לא רוצה שתשלחו את הילדים שלכם לצבא, דני דנון, יריב לוין וזאב אלקין ישמחו להחריב את בית המשפט העליון ולסתום לתקשורת את הפה. השאלה היא כמה משקל יש לכמה אנשים בתוך רשימה שלמה.
- בחירות 2013
- כל הסיפורים ב-ynet
אם מביטים בעין אובייקטיבית על הרשימה שבחרו מתפקדי העבודה, קשה שלא להתרשם מאיכות האנשים שנבחרו ומן הגיוון: ד"ר אראל מרגלית המיליונר, לצד סתיו שפיר ואיציק שמולי הצעירים שהובילו בקיץ הקודם את המחאה החברתית. עמיר פרץ ואיתן כבל משדרות ומראש העין, לצד מיקי רוזנטל ויצחק הרצוג התל-אביביים. ואיתם ראלב מג'אדלה ונדיה חילו מהמגזר הערבי, עומר בר לב הביטחוניסט, בנימין (פואד) בן אליעזר המנוסה ודני עטר, מראשי המועצות המוצלחים בארץ.
כמעט לכל אחד ברשימה שורה מרשימה של הישגים שהוא יכול להציג לציבור - בכלכלה, בחברה, בעסקים, בביטחון, ברווחה, בפוליטיקה ובקבלת החלטות. הצעירים עוד יצטרכו להוכיח את עצמם ואת רצינותם, אך ספק אם למי מיהם של שלדים בארון.
יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', התהדרה אתמול בהרכב הרשימה שלה. ימים יגידו כמה מנדטים שווה הרשימה הזו. אך מבחינה פוליטית פנים מפלגתית, יחימוביץ׳ חטפה מכה. בראיון ל-ynet, פרץ וכבל אפילו לא הסתירו את העובדה שבמפלגה יש מחנות. והמחנה של פרץ היכה את זה של יחימוביץ׳ שוק על ירך.
התמקדות בנושאים חברתיים לא תספיק
מרבית המועמדים שזכו לתמיכת פרץ גברו על אלו של יחימוביץ'. מעבר לעובדה שפרץ שיקם את מעמדו הפוליטי בצורה דרמטית, אנשיו שלטו בשטח. שני המועמדים שיחימוביץ' פעלה לטובתם באופן ברור, מיכל בירן ועופר קורנפלד, נדחקו לעשירייה השנייה והשלישית. אנשיו של פרץ, לעומת זאת, התברגו גם בעשירייה הראשונה וגם בזו השנייה, למעט דניאל בן סימון, שנדחק אחורה.
מה זה אומר מבחינה פוליטית? שמפלגת העבודה לא באמת השתנתה. המחנאות נמשכת, המאבקים הפנימיים לא נגמרים וכהרגלה - העבודה עושה כל מאמץ כדי למרר את חיי העומד בראשה. היא גם יודעת לנקום. ותיקי התנועה לא שכחו ליחימוביץ' את המאמצים שהשקיעה כדי להחליש את הוותיקים - במוסדות, בסניפים ובמחוזות. הם נשבעו לנקום בה, וכך הם גם עשו. עופר עיני לא בדיוק עבד בשבילה, וכבל טוען כי עיני הוא בכלל סוס טרויאני במפלגה, אדם ללא כוח והשפעה אמיתית על המתרחש בה.
העבודה, הליכוד והמפלגות הנוספות יחלו בימים הקרובים בקרב על הקול שלכם. יחימוביץ' החזירה את המפלגה לרלוונטיות בזכות הנושאים החברתיים והכלכליים, אבל גם היא הבינה כי ללא רגל ביטחונית וללא רגל מדינית - ספק אם תגיע ל-20 מנדטים.
השאלה הגדולה היא אם עומר בר לב אכן ייתפס כביטחוניסט, ואם העובדה שציפי לבני מציגה אלטרנטיבה מדינית ממשית לא תפגע במנדטים של יחימוביץ'. כרגע, כל זה לא ברור. אך תוך זמן קצר, בקרב על הקולות, העמדות יתחדדו, והציבור הישראלי יוכל לשפוט אם לעבודה ולליכוד יש יותר מה להציע מאשר התנגחויות הדדיות נגד אנשי "השמאל הקיצוני" או ה"הימין ההזוי".