מנכ"ל מאוחדת: מצב הבריאות טוב? אתם חיים באשליה

שביתת האחיות כבר בשבוע השני ואין עדיין פתרון באופק. מערכת הבריאות בקריסה, אבל אף מפלגה או מועמד אינו עוסק בבריאות ואיש לא שם אותה בראש סדר העדיפויות שלו. בבחירות שהיו לא מכבר בארצות הברית ובצרפת מערכת הבריאות הייתה נושא מרכזי בו עסקו המועמדים, בין אם בקמפיין הבחירות ובין אם בעימותים השונים.

אך כאן בישראל כולנו חיים באשליה שמצב מערכת הבריאות בכי טוב, כי הרי תוחלת החיים גבוהה, תמותת התינוקות נמוכה ואפילו זכינו לשבחים לאחרונה מה-OECD בנושא מערכת הבריאות.

קיראו עוד על מצב מערכת הבריאות בישראל

• הצפיפות בבתיה"ח בישראל - מהגבוהות במערב
• פסיקת בג"ץ עשויה להציל את מערכת הבריאות
• מנכ"ל מש' הבריאות: מע' הבריאות על סף קריסה
  

אם כל כך טוב - אז למה כל כך רע?

אז אם כל כך טוב, למה אנחנו מרגישים רע? האם זה לא מזכיר לנו את מצב מערכת החינוך בארץ. הרי הובלנו בעולם המערב בהישגים הלימודיים עד לפני מספר שנים ולפתע אנחנו בתחתית. האם זה לא מה שצפוי לנו גם בבריאות?

בעת הזאת, כאשר הבחירות בפתח והמפלגות לא התפנו לכתוב מצען לתחום הבריאות, להלן הנקודות המרכזיות החייבות להופיע במצע של כל מפלגה ומפלגה בישראל, ולבטח בחברתיות שביניהן:

1. הגיע הזמן לחוק בריאות חובה חינם: ב-1994 חוקקה ישראל את אחד החוקים המתקדמים בעולם לביטוח בריאות ממלכתי. עצוב לראות שמאז שהחוק עבר, מאות שינויים שחקו אותו ואת עקרונותיו וכעבור כ-20 שנות חוק יש להחזיר עטרה ליושנה, להגדיר מחדש את סל הבריאות, את מקורות התקציב למימונו ואת עקרונות השוויון, האיכות והנגישות לכל שהם נשמת אפו של החוק.

2. הקטנת ההוצאה הפרטית לבריאות לרמה המקובלת באירופה: ישראל נמצאת בתחתית סולם אי השוויוניות בבריאות בעולם המערבי. הישראלי המצוי, לאחר ששילם מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות נאלץ לממן מכיסו כ-40%! מההוצאה הלאומית לבריאות, פי 4 מהמקובל באירופה.

לא פלא שאחוז ניכר מהאוכלוסיה, ובעיקר החלשים בחברה, נמנעים מלהשתמש בשירותי בריאות ובתרופות בגלל ההשתתפות העצמית הגבוהה, הלא שוויונית והלא צודקת. יש להקטין בדחיפות ההשתתפות העצמית.

3. שמירת כבוד האדם בשרותי הבריאות: בריאות היא לא רק הארכת תוחלת החיים ולא רק הקטנת תמותת תינוקות. בריאות היא גם חיים בכבוד, אישפוז בתנאים הולמים ולא בפרוזדור חשוף לעיני כל, מענה מהאחות במשמרת לילה כשאתה נזקק לעזרה, שיחה עם הרופא המטפל במחלקה ברגעים הקשים ביותר.

בריאות היא גם סיכוי סביר להשתחרר מאישפוז ללא זיהום וללא סיבוכים הנובעים מהצפיפות ותנאי העבודה הבלתי סבירים, קבלת טיפול מרופא בערנות מלאה ולא לאחר שעבד למעלה מ-24 שעות, ובריאות היא גם משך ביקור סביר של יותר מ-5 דקות אצל רופא המשפחה.

4. הסדרת השר"פ: ההרגשה היום של האזרח הסביר, היא שאם אין בידו אמצעים או קשרים, אין סיכוי שיזכה לרפואה סבירה. אורך תור צריך להיות זהה ברפואה הציבורית כפי שהוא בשר"פ.

הסיכוי להינתח על ידי רופא בכיר צריך להיות זהה. תשלום דרך השר"פ חייב להיות מוגבל רק לבחירת הרופא המנתח או היועץ המסוים. הסדרת השר"פ תגדיר שעות העבודה המינימליות לטיפול במסגרת הרפואה הציבורית על מנת שתהא זכות לטפל במסגרת השר"פ.

5. החזרת האנושיות והקשר רופא-חולה: הרפואה המודרנית, עתירת הטכנולוגיה והמיחשוב הביאה לריחוק בין החולה והרופא הן בבית החולים והן בקהילה. מי זוכר שרופא יצא מחדר ניתוח כדי לשוחח עם בני המשפחה? היום המסכים מדברים. בקהילה הרופא עסוק יותר במחשב מאשר בחולה. יש לשקם את הקשר האנושי בין המטפל למטופל, קשר הדורש זמן, קשב הכשרה וסביבת טיפול מתאימה.

מאין יבוא התקציב לשינויים במערכת הבריאות?

ושאלת מיליון הדולר, תרתי משמע, היא מאיפה יבואו המשאבים? צריך להסתכל על השקעה בבריאות כמו על השקעה בתשתיות – השקעה מעטה כעת, גם בתנאים תקציביים קשים, כדי לקצור פירות רבים בעתיד.

א. השקעה ברפואה מונעת: במקום להשקיע בזמינות נט"ן וטיפול מיטבי בנופלים מהמצוק, כדאי וראוי להשקיע בהקמת גדר על סף המצוק. קידום אורח בריא במערכת החינוך, בצבא, במשטרה ובגופים הציבוריים הגדולים יביאו לפירות בבריאות יותר מכל מיטה נוספת בבתי החולים או כל מיכשור מתקדם יקר נוסף.

ב. חיזוק הקהילה והשקעה בחלופות אשפוז: בית חולים הוא עסק יקר ומורכב, אם לא לאמר מסוכן, ויש להותיר השימוש בו רק לטיפולים שאינם יכולים להנתן בקהילה.

מדינת ישראל נמצאת בפיגור בתחום פיתוח חלופות לאשפוז בקהילה ובבית המטופל. שיקום החולה וטיפול בו בביתו וללא ניתוקו מהמסגרת החברתית המשפחתית גם חוסך סבל וגם ממון רב, וגם יקטין הצפיפות הלא אנושית כיום בבתי החולים.

ג. שימוש טכנולוגיה – רפואה מרחוק: הפיתוח הטכנולוגי הדוהר מאפשר היום להתאים השימוש בשרותי בריאות לצרכי דור העתיד, להבאת הרפואה המתקדמת גם לפריפריה ולהקטין אי השוויוניות.

צורך זה גובר במיוחד לאור המחסור המסתמן ברופאים ובאחיות בשנים הקרובות. במקום להביא החולה מקרית שמונה לרמב"ם, ניתן להשתמש ב-SKYPP ודומיו להבאת המומחה המיוחד לכל אתר ואתר.

ד. שיקום מעמדו של הרופא הראשוני, מתאם הטיפול: ברוב העולם המערבי, ובעיקר במערב אירופה יש תפקיד חשוב ומרכזי לרופא המשפחה כמרכז ומתאם הטיפול לחולה ובמיוחד לבעיותיו השכיחות.

המצב בארץ שעקב גורמים שיווקיים נפתחה הדרך לפניה ישירה לכל היועצים גורמת לבזבוז משאבים אדיר וניצול המומחים שהכשרתם ארוכה ויקרה לטיפול בבעיות שכיחות שנפתרו בעבר על ידי רופא המשפחה שהתמחה במיוחד לשם כך.

 שיקום מעמדו, תפקידו ותדמיתו יביאו לשיקום האמון ברפואה הציבורית ומניעיה כמו גם ימנעו ההתקצרות הרבה היום של החולים בין מספר רב של רופאים, הנותנים טיפולים רבים ולעיתים גם סותרים וללא קשר בין איש לרעהו.

ה. ביטול משרדי הבריאות והרווחה והפיכתם לרשות בריאות ורווחה: רשויות מקצועיות המאגמות משאבים ומונעים נפילת החולים ובני משפחותיהם בין הכסאות.

ו. חזרה לרפואה יותר "שפויה" והגיונית: רפואה החושבת ומטפלת בשכיח ולא בנדיר, רפואה שאינה מכוונת רובה ככולה לכסת"ח, למניעת תביעות משפטיות אלא מכוונת בעיקר להיטיב עם החולה שיקבל טיפולים עם הלימות גבוהה למצבו ולצרכיו ולא לכיסוי חוליו ולא חוליי המערכת.

רק כך, נשכיל לשמור על מערכת בריאות ברמת איכות גבוהה, בעלות סבירה וכזו שנוכל לעמוד בה. מערכת המכבדת את החולה, האדם ומשפחתו, מערכת המקיימת את עקרונות השוויון לכל נזקק באשר הוא אם עני ואם עשיר, אם בריא ואם חולה אם במרכז הארץ ואם בפריפריה, מערכת שנוכל להמשיך להתגאות בה.

 הכותב הוא מנכ"ל קופת חולים "מאוחדת"