למה למדינה לא אכפת מהבריאות שלכם. טור אישי
שביתת האחיות נפתחת הבוקר בצל עומסים אדירים במחלקות, צוותים רפואיים מותשים, תורים אין סופיים לבדיקות ומחלקות המצויות במצב של אי ספיקה לעתים עד כדי סיכון בחיי אדם. וזו רק רשימה חלקית. אבל האם אלה תנאים שהם "גזירה משמים" או תולדה של בחירה ותעדוף פוליטי במשך שנים רבות?
בעוד ממשלת ישראל מתגאה מעל לכל במה במהפכה לכאורה שנעשתה בתחום הבריאות, שוב אנו עדים לפרפורי הגסיסה של הרפואה הציבורית בישראל. לאור התנאים הקשיים ששוררים כיום ברפואה הציבורית, כמו גם התנהלות משרד האוצר בכל הנוגע לתחום הבריאות, נראה כי שביתת האחיות שנפתחה הבוקר הייתה רק שאלה של זמן.
עוד כתבות על מצב מערכת הבריאות בישראל
- פסיקת בג"ץ עשויה להציל את מערכת הבריאות בישראל
"הזקנה במסדרון" כבר מזמן אינה לבדה
עומסים אדירים במחלקות; צוות רפואי וסיעודי מותש; תורים אין-סופיים לבדיקות, טיפולים וניתוחים; ומחסור קריטי בכוח אדם (רופאים ואחיות) – אלו הם רק חלק מהתנאים הקשים שיפגוש אדם הזקוק לטיפול רפואי בשירות הציבורי.
תת-תנאים שמאפיינים שירותי בריאות במדינת עולם שלישי, ושעומדים בניגוד מוחלט לאיכותו המצוינת של כוח האדם הרפואי והסיעודי. דווקא ישראל, מדינה אשר ניצבת בחזית הקדמה מבחינת המחקר הרפואי, פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות וטיפולים תרופתיים, היא זו שמעניקה לאזרחיה שירות רפואי ציבורי אשר נשען על תשתיות מיושנות ותת-תקינה קיצונית.
מחלקות המצויות במצב בלתי נסבל של אי ספיקה – לעתים עד כדי סיכון חיי אדם. מצב אשר מחמיר בחודשי החורף, אז התפוסה עולה על גדותיה. חודשים בהם "הזקנה במסדרון" כבר אינה שוכבת לבדה, כיוון שאיתה במסדרונות ובמעברים מצטופפים כל יתר אזרחים ישראל.
בתי החולים תלויים בתרומות כספיות
סממן נוסף להתנערות המדינה מאחריותה ניתן לראות בתלות הרבה של בתי החולים באגודות הידידים ובתרומות הכספיות שנאספות בארץ ובעולם. בדומה למדינות עולם שלישי, בעדר תקצוב ראוי של מערכת הבריאות הציבורית, נאלצים מנהלי בתי החולים לחזר אחר תרומות נדבנים בעלי הון.
תרומות שייעודן שיפוץ מחלקות קיימות; בניית מחלקות, מרפאות ואגפים חדשים; רכישת טכנולוגיות חיוניות ועוד – כל אותם צרכים שראוי היה כי יתוקצבו על ידי המדינה.
חשוב להבין, התנאים הקשים ששוררים במערכת הבריאות הציבורית הם לא בגדר "גזירה משמים", אלא תולדה של בחירה ותיעדוף פוליטי. במסגרת חלוקת המשאבים הלאומיים נדמה כי תחום הבריאות נדחק לתחתית סדר העדיפויות.
הפתרונות - כיבוי שריפות ולא פתרון אמיתי
בנוסף, נדמה שגם הפתרונות שניתנו לאורך השנים כמענה למצוקות המערכת היו בבחינת "כיבוי שריפות", ולא פתרון אמיתי שאיפשר לאזרחי ישראל לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינה הקלינית והן מבחינת תנאי השירות.
דוגמא מצוינת לכך, במקום לתת מענה הולם למצוקת האשפוז מדינת ישראל בדמות תקצוב תוספת מיידית של אלפי מיטות אשפוז, נתנה הממשלה הנוכחית תוספת צינית של 190 מיטות לשנה, למשך 5 שנים. מכאן, שהמשבר הנוכחי הוא רק ביטוי נוסף לעובדה שלאורך השנים קברניטי מדינת ישראל העבירו את מערכת הבריאות הציבורית לחצר האחורית.
מכאן, ולנוכח העובדה שכולנו צרכנים של שירותי בריאות, מי יותר ומי פחות, לציבור בישראל יש אינטרס מובהק לדרוש מנבחריו, תהיה ההשקפה הפוליטית אשר תהא, להציב את תחום הבריאות בראש סדר העדיפויות הלאומי. כל זאת מתוך תקווה שדרישת הציבור לא תהפוך (שוב) להבטחת בחירות ריקה מתוכן. הגיע הזמן שמדינת ישראל תראה בתחום הבריאות כנס לאומי.
הכותב הוא עורך דין ומגשר מרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובמכללות למשפטים, יועץ בנושאים רפואיים-משפטיים ובעל משרד עורכי דין בתחום רשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
