כיצד איום בריטניה ישפיע על המשק הישראלי?

הדיווח בסקיי ניוז, שלפיו ממשלת בריטניה שוקלת לבטל הסכמי סחר עם ישראל בתגובה להרחבת הבנייה ביהודה ושומרון , העלתה חשש לפגיעה כלכלית במשק בעקבות הצעדים המדיניים. האם האיום של בריטניה אמיתי ומה ההשלכות שעלולות להיות להוצאתו לפועל על המשק הישראלי?

• משבר דיפלומטי: 'בריטניה שוקלת השעיית הסחר'
• מתקפה אירופית נגד ישראל: מתואמים עם ארה"ב
• ישראל תבנה ב-E1? 'הממשלה מפחדת מאובמה
  

בריטניה היא שותפת-סחר חשובה של ישראל ופגיעה ביחסים הכלכליים עימה עשויה להיות מכה אנושה למספר ענפים במשק הישראלי. ב-2011 עמד היקף הייצוא הישראלי לממלכה המאוחדת על סכום כולל של 3.4 מיליארד דולר, כ-5% מכלל היצוא הישראלי. באותה שנה הייתה בריטניה יעד היצוא הרביעי בגודלו של המשק הישראלי - אחרי ארה"ב, הונג-קונג ובלגיה.

הענף העיקרי שמייצא לממלכה המאוחדת הוא ענף התרופות, שהיקף המכירות שלו בבריטניה עמד על 1.7 מיליון דולר ב-2011. אחריו, מדורג ענף היהלומים, שהיקף מכירותיו לבריטניה בשנה שעברה הגיע ל-323 מיליון דולר. כמו כן, החקלאות הישראלית מייצאת לבריטניה בהיקף של מאות אלפי דולרים בשנה וגם ענף הפלסטיקה נהנה ממכירות של יותר מ-100 אלף דולר בשנה לממלכה המאוחדת.

לדברי ד"ר גיא הרפז מהאוניברסיטה העברית, מומחה למשפט בינלאומי כלכלי ומסחרי, לבריטניה יהיה קשה מאוד לממש את האיום שלה. "למיטב הבנתי בריטניה לא יכולה לבטל באופן עצמאי או חד צדדי הסכמי סחר עם ישראל מפני שההסכמים המרכזיים שלנו הם לא עם בריטניה אלא עם האיחוד האירופי", אומר הרפז. "האיחוד הוא זה שצריך להחליט ולבריטניה יש קול אחד מתוך עשרים ושבעה".

תיאום עמדות עם האיחוד

הרפז סבור כי במציאות הנוכחית, כאשר קיים פיצול קשה בהנהגת האיחוד סביב ההתמודדות עם משבר החובות של מדינות אירופה - לא סביר כי בריטניה תוכל לגבש קואליציה אירופית לביטול ההסכמים. "האיחוד מוטרד במלחמת הישרדות פנימית ואני לא בטוח כמה אנרגיה יש לו להקדיש לצעדים לעומתניים במזרח התיכון", אומר הרפז.

לדבריו, המפתח לגיבוש קואליציה כזו נמצא בשכנוע נציגי גרמניה, המדינה החזקה ביותר באיחוד, שמסיבות היסטוריות ברורות נזהרת מאוד מצעדים חריפים נגד ישראל, וכן צרפת. "תמיד יש את המדינות הזהירות יותר כלפי ישראל ואת המחנה היותר פעיל נגד ישראל, שכולל את אירלנד או יוון. בריטניה היא באמצע".

עם זאת הרפז מציין, כי המתיחות בצמרת האיחוד האירופי, בין צרפת לגרמניה, עלולה גם לפעול לכיוון השני, ולהקל על גיבוש צעדים כלל אירופים נגד ישראל. "צרפת וגרמניה הן הציר המוביל בהנהגת האיחוד והן בדרך כלל די מתואמות ביניהן, אבל לאחרונה זה לא כך וזה עלול להקרין על התנהלות האיחוד מול ישראל", הוא אומר.

הרפז גם מזכיר כי ביטול או הקפאה של הסכמי סחר, הוא צעד מאוד קיצוני וחריף שהאיחוד האירופי אינו נוקט בו בקלות דעת. "גם ביטול וגם הקפאה הם צעדי קיצון שהאיחוד נקט בהם בעבר רק במקרים מאוד חמורים", הוא אומר. "עשו את זה כמה פעמים מול מדינות אפריקאיות ועשו את זה מול סרביה, אבל מול ישראל הצעד הזה מעולם לא הופעל".

התנהלות הממשלה מכרסמת בלגיטימציה הבינלאומית

עם זאת הרפז סבור, כי הסבירות הנמוכה לביטול הסכמי הסחר, אינה צריכה לגרוע ממידת הדאגה שבה יש להתייחס להצהרות הגלויות והסמויות של ממשלת בריטניה ושאר ממשלות אירופה. לטענתו, בריטניה יכולה לפגוע בכלכלת ישראל גם בלי לבטל הסכמי סחר חופשי.

עוד הרפז מסביר, כי היחסים הכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד הם עניין דינמי וכי הסכם סחר חופשי הוא הסכם שמתעדכן כל כמה שנים. "הציבור פחות מודע לזה, אבל המשא ומתן לשדרוג ההסכם מוקפא מאז 2008 בגלל סיבות פוליטיות, הוא אומר.

"בעולמנו הדינמי, אי שדרוג הוא סנקציה סמויה כי הסכמי סחר צריכים כל הזמן להתחדש כדי לשקף שינויים במציאות", מוסיף הרפז. "יש לנו הסכם משנת 1995 שהיה יפה לשנות ה-90, אבל היום הוא לא מעניק לנו את מה שאנחנו צריכים, כמו סחר חופשי בשירותים ולא רק במוצרים והגנה על השקעות הדדיות מפני מיסוי. היו מגעים לשדרוג ההסכם אבל הם הופסקו ב-2008. כל החמרה כזו מרחיקה את היום שבו ההסכם ישודרג".