קצר בתקשורת: רוב הרבנים לא קוראים עיתונים
מי שרוצה להבין את פשר הקרע בין החרדים לחילונים - צריך להעיף מבט על המחקר המקיף שנערך על הדת, הדתיים והתקשורת. בין המסקנות: החרדים מסוקרים בלי כל פרופורציה לאחוז שלהם באוכלוסייה, והרבנים כמעט ולא מודעים לתקשורת
<<מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? כנסו לפייסבוק שלנו >>
מחקר רב היקף שערך פרופ' יואל כהן, חבר סגל בית הספר לתקשורת שבמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון – יצא לאחרונה בספר: God, Jews & the Media: Religion & Israel’s media (אלוהים, יהודים והתקשורת: הדת והתקשורת הישראלית).
"לפני כ-15 שנים התרשמתי שיש הרבה דיונים בציבור על איך שהדתיים מסוקרים בתקשורת, והחרדים התלוננו על איך שהם מוצגים, והבנתי שחסר מחקר כמותי", מסביר פרופ' כהן. "בדקתי אצל אנשי אקדמיה החוקרים את התחום, וראיתי שהנושא של דת ותקשורת כמעט שלא מקבל תשומת לב. לקחתי על עצמי לנסות ולהשלים את החלל בתחום הזה".
הספר בוחן את הדרך שבה מתמודדת היהדות עם המהפכה התקשורתית של המאה האחרונה. בין השאר בחן פרופ' כהן, כיצד מכסה התקשורת החילונית בישראל נושאים הקשורים לדת, איך מסקרת התקשורת החרדית את החברה החילונית - וכיצד השפיעה התקשורת על המתח שבין חילונים לחרדים בישראל.
חרדים זה מעניין
לצורך כתיבת הספר בחנו פרופ' כהן וצוות עוזרי מחקר שלו לא פחות מ-3,734 ידיעות וכתבות ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה והמקוונת, הן בתקשורת החילונית והן בזו הדתית. למרות שהחרדים מהווים רק עשירית מהציבור בישראל, העלה כהן כי 59% מהידיעות והכתבות המסקרות דת בטלוויזיה עוסקות בחרדים.
"הרושם שהתקשורת היא אנטי-חרדית, נובע מההיקף העצום והבלתי פרופורציונלי של הדיווח על החרדים", הוא אומר ל-ynet – ומבהיר כי למרות הריבוי, "בדרך כלל עומדות הכתבות באמות המידה המקצועיות של עיתונאות".
אז למה בכל זאת ישנה תפיסה מעוותת של החברה החרדית בעיניי הציבוריות החילונית? פרופ' כהן תולה זאת ב"התמקדות המוגזמת של התקשורת הישראלית בכיסוי המפלגות הפוליטיות הדתיות ובמשא-ומתן על סוגיות של דת ומדינה, כולל המימון של מוסדות חרדיים, ביחד עם התמונה הוויזואלית של החברה החרדית", לדבריו.
כמה זמן מסך קיבלת היום?
כהן סבור כי הנתון המעיד על הסיקור העצום של החרדים בטלוויזיה, משמעותי במיוחד נוכח העובדה כי סקרים אחרים
מצאו שכ-35% מהציבור בישראל טוען שהטלוויזיה היא המקור העיקרי לקבלת מידע אודות החרדים. עוד 28% השיבו שהם שואבים מידע מתוך היכרות אישית עם חרדים, ו-15% אמרו שעיתונים מהווים את מקור האינפורמציה שלהם (10% מהספרות ו-7% אמרו שמהרדיו).
המחקר מצא עוד ש-38% מהציבור הישראלי חושב שהחרדים מקבלים מספיק זמן להצגת דעותיהם בתקשורת, 30% אמרו כי הם אינם מקבלים מספיק זמן, ו-11% אמרו שהחרדים מקבלים יותר מדי זמן.
כחלק מכתיבת הספר, נבדק היחס לתקשורת גם בקרב 302 רבנים חרדים, דתיים, רפורמים וקונסרבטיבים. 44% מכלל הנסקרים דיווחו כי הם עוקבים בתדירות גבוהה אחרי חדשות בנושאים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים. מנגד, 33% מקרב הרבנים החרדיים ו-39% מקרב הרבנים הדתיים-לאומיים אמרו שהם כלל אינם טורחים לעקוב אחרי חדשות בנושאי דת ויהדות, או שהם עוקבים אחר הנושא במידה מועטה.
למי שטוען לנתק בין הרבנים לרחוב, יש על מה לסמוך, לפחות על פי המחקר, שהעלה כי מרבית הרבנים - בנוסף, 58% מהזרם הדתי-לאומי ו-50% מהמגזר החרדי - אינם קוראים עיתון יומי. כמובן שרובם המוחלט של הרבנים החרדים הצהירו שהם אף אינם צופים בטלוויזיה. "האחוז הניכר של הרבנים הנמנעים מאמצעי התקשורת, צריך לעורר דאגה לאור התפקיד החשוב שהם ממלאים כמנהיגי קהילות", הוא אומר.
העיתונאים והרבנים לא מסכימים
כמחצית העיתונאים בישראל (המחקר נערך בקרב 270 עיתונאים ישראלים) טוענים כי הם מסכימים במידה רבה עם
הטענה שמתחים בין התקשורת והחרדים הם בלתי נמנעים, ואילו 19% ענו שטענה זו נכונה רק "במידה מסוימת".
לעומת זאת, הרבנים אופטימיים בהרבה: גם הם נשאלו האם המתח בין הדת לתקשורת הוא בלתי נמנע, אך למעלה ממחציתם השיבו, במפתיע, בשלילה: 30% מהרבנים מכל המגזרים אמרו שהם "כלל לא מסכימים לכך", ו-22% הסכימו במידה מועטה בלבד.
ועד כמה התקשורת הישראלית עוינת, או מאוזנת, בדרך שבה היא מסקרת נושאי דת ומדינה? פרופ' כהן מצא כי החרדים מדוּוַחים בדרך מאוזנת למדי: "דיווחים על חרדים דורגו ב-3.24 – שזהו דירוג גבוה יותר מזה שקיבלו הרפורמים, או התנועה המסורתית או אפילו הדתיים-לאומיים".
לפנייה לכתב/ת 
