אבחון מורכב: פברי - המחלה שקשה לגלות

כ-200 חולים בישראל חולים במחלה בשם פברי . אבל בגלל הקושי לאבחן אותם, רק 30 חולים זוהו כחולים במחלה. כיום ישנם טיפולים יעילים למחלה מורכבת זו, וישנה חשיבות גדולה להיכרות עם הסימפטומים של המחלה, לצורך אבחון מוקדם ככל האפשר.

קיראו עוד בערוץ מחלות יתומות

• כל מה שרציתם לדעת על מחלת הפברי
• "נקודות שחורות בעור הצילו את החיים שלי"
• המחלה הנדירה שהשתלת מח עצם עלולה לגרום
  

מחלת הפברי הינה מחלת אגירה ליזוזומאלית תורשתית, הנגרמת בשל חוסר באנזים הקרוי אלפא גלקטוזידאז A. חוסר באנזים זה גורם להצטברות חומר שומני – סוכרי (GB3 ) בסוגים שונים של תאים בגוף - כגון כלי דם קטנים, עצבים, כליות, תאי שריר לב ומוח, הפוגעים בתפקודם התקין.

זוהי הפרעה מורכבת, רב-מערכתית המאופיינת קלינית בסימפטומים רבים ובהם כאבים כרוניים, הפרעות במערכת העיכול, נגעי עור אופייניים, אירועי שבץ מוחי, מחלה כלייתית מתקדמת ומחלת שריר הלב.

הפרעות במערכת העיכול. אחד הסימנים המובהקים למחלה(צילום: shutterstock )

הסימפטומים האופייניים -  כאבים, נגעים בעור וכאבי בטן 

תסמיני מחלת פברי עלולים להופיע כבר בגיל הילדות ומחמירים עם הזמן גם בגברים וגם בנשים. ישנם חולים עם הופעה קלסית של המחלה אשר יסבלו מתסמינים רבים המערבים מערכות שונות בגוף, לעומת חולים קלים יותר אשר יציגו רק חלק מאותם תסמינים אך גם אלו עלולים להיות קשים.

הביטוי הקליני הראשון של מחלת פברי הוא, בדרך כלל, אפיזודות של כאב שורף - על פי רוב בידיים ובכפות הרגליים. הכאבים יכולים להיות תופעה חולפת בלבד, או להימשך מספר שעות. בדרך כלל  תסמין זה יופיע אם החולה סובל מחום, לאחר ביצוע פעילות גופנית, מצוקה רגשית או חשיפה לחום (לפעמים גם על ידי חשיפה לקור). סוגים אחרים של כאב שכיחים גם כן ומופיעים לעיתים במפרקים גדולים.

מחלת הפברי מאופיינת גם בליקוי בתפקוד הכלייתי, כאשר בשלב ראשון מופיעה הפרשת חלבון בשתן (פרוטאינוריה). עם הזמן, הפגיעה הכלייתית עלולה להחמיר עד למצבים של אי ספיקה כלייתית מתקדמת ואף כשל כלייתי המצריך טיפול בדיאליזה.

בנוסף על כך, המחלה מאופיינת בנגעי עור בצבעי אדום -שחור בשם אנגיוקרטומות (Angiokeratoma), הנגרמים בשל הצטברות GB3 בקירות כלי דם קטנים. נגעים אלו מופיעים במיוחד באזור החלציים ומתרבים עם הזמן. חולים רבים מתלוננים גם על חוסר הזעה ואי סבילות לחום.

תופעות נוספות של המחלה נקשרות למערכת העיכול. כאבי בטן ממושכים הינם שכיחים במחלת הפברי, ולעיתים תכופות מחקים את אי הנוחות של זרם חוזר (רפלוקס) מהקיבה לוושט, בקע סרעפתי או דלקת עוויתית של המעי הגס (לעיתים קרובות יופיעו גם בליווי בחילות והקאות).

תסמיני מערכת העיכול אינם מגיבים היטב לטיפול בתרופות נוגדות עוויתות שגרתיות, תרופות סותרות חומציות, או תרופות נוגדות שלשול.

בעיות בקצב הלב ויתר לחץ דם

ביטויים מוקדמים נוספים למחלה הינם הפרעות קצב לבביות והפרעות בהולכה שלעיתים קרובות יוצרים תסמינים מוקדמים בעשור השני של החיים. כמו כן, המחלה גם גורמת לגדילת יתר מתקדמת של החדר השמאלי בלב (Cardiomyopathy) אשר עלולה להחמיר על ידי יתר לחץ דם עורקי.

מעבר לתסמינים המוכרים יש לקחת בחשבון גם סיבוכים אפשריים כתוצאה מהמחלה. אחד הסיבוכים העיקרים של מחלת פברי היא מחלת כלי דם מוחיים. התקפים איסכמיים חולפים ושבץ מוחי שכיחים אצל גברים ונשים ועלולים להתרחש בגיל צעיר.

במחקר שבדק 721 גברים ונשים, בני 18-55 שנה, שסבלו משבץ מוחי חריף ממקור בלתי ברור, נמצא כי 21/432 (4.9%) גברים ול-7/289 (2.4%) היו חולים במחלת פברי.

70% מהנשאיות סובלות מהתסמינים וזקוקות לטיפול

מחלת הפברי הינה מחלה גנטית הקשורה לליקוי בגן הנמצא על כרומוזום X, שהוא אחד מכרומוזומי המין. נשים (שלהן שני כרומוזומי X) יכולות להיות נשאיות, ללא סימנים של המחלה או ביטוי של המחלה. עם זאת, ממחקרים רבים מסתבר שכ70% מהנשים נשאיות במחלת פברי סובלות מסימנים של המחלה וזקוקות למעקב וטיפול.

אבחון המחלה בגברים נעשה על-ידי בדיקת רמת האנזים בדם כאשר רמות נמוכות עשויות להעיד על הימצאות המחלה.

בנשים אשר יש חשש כי הן סובלות מפברי בדיקת רמת האנזים יכולה להיות נמוכה או תקינה כך שבדיקה רמת האנזים אינה מדויקת לאבחנת המחלה בנשים ויש צורך בדרך כלל בריצוף של הגן המקודד לאנזים אלפא גלקטוזידאז A.

טיפולים אפשריים למחלה

מחלת פברי היא, כאמור, מחלה רב-מערכתית הדורשת גישה מקיפה לטיפול. ההתקדמות החשובה ביותר בטיפול במחלה היא הנהגת הטיפול באנזים חלופי. במסגרת זו פותחו שני מוצרים: רפלגל (Replagal) ופברזיים (Fabrazyme).

מחקרים שונים הראו ששתי התרופות יעילות לשמירת התפקוד הכלייתי, להפחתת כאבים, ולשיפור לבבי. תרופת הרפלגל מיוצרת על-ידי תאים הומאניים (אנושיים) וניתנת במינון של 0.2 מ"ג לק"ג, ואילו תרופת הפברזיים מיוצרת על-ידי תאי שחלה של אוגרות וניתנת במינון של 1 מ"ג לק"ג.

שני הטיפולים ניתנים בעירוי פעם בשבועיים, תרופת הפברזיים ניתנת למשך של כ-3 שעות לעומת תרופת הרפלגל הניתנת למשך של 40 דקות בלבד.

הכותבת היא מנהלת היחידה לאבחון טרום השרשתי ומומחית למחלת פברי במחלקה לגנטיקה רפואית, מרכז רפואי שערי צדק