המבקר: נשיא אונ' בר-אילן פעל למנות את עצמו
מבקר המדינה מצא כי טיוטת המסמך של ההחלטה להמליץ על המשך כהונתו של פרופ' קוה הוכנה בלשכתו והוא היה מעורב בניסוחה. המבקר מתח ביקורת על כך ששכר המנכ"ל הפורש לא דווח לממונה על השכר באוצר ומצא כי כל עובד חמישי הוא קרוב משפחה של עובד אחר. האוניברסיטה: אמירות בלתי מבוססות, מעורבות הנשיא - טכנית
תקציב אוניברסטת בר-אילן הוא כמיליארד שקלים בשנה וכ-60 אחוזים ממנו הם מתקציב המדינה. 75% מההוצאות הן עבור שכר. מבקר המדינה מצא כי במוסד האקדמי פועלת ועדה לקביעת שכר הנשיא, המשנים לנשיא ובכירים נוספים. עם זאת, נשיא האוניברסיטה הוא שקבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה לקביעת שכר בכירים שימשה למעשה חותמת גומי להמלצותיו. יתרה מזו, כתב המבקר, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון פרופ' קוה, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו.
בעניינים מסוימים, העיר המבקר שפירא, פעל נשיא האוניברסיטה למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים, שלא באמצעות הוועדה לקביעת שכר בכירים ואף בלא להביא את הדבר לידיעתה. המבקר קבע כי הוועדה לקביעת שכר בכירים ובראשה שר המשפטים כיום, פרופ' יעקב נאמן, לא מילאה את תפקידה בקביעת השכר באופן אפקטיבי ואפשרה בפועל לנשיא האוניברסיטה להכתיב את עמדותיו בנושא זה.
בביקורת נמצא כי פרופ' קוה הוא היחיד שחתם בשם האוניברסיטה על ההסכם להעסקת המנכ"ל גליק, ללא חתימה נוספת וללא חותמת האוניברסיטה, בניגוד לתקנון האוניברסיטה ולנהליה. באוקטובר 2007 נחתם ההסכם עם גליק, לפיו הוא יקבל 50 אלף שקלים ברוטו בחודש. מאוחר יותר שונה ההסכם רטרואקטיבית, ולפיו הוא ירוויח 90% משכר נשיא האוניברסיטה.
הממונה על השכר לא ידע
המבקר מצא כי הסכם העסקת גליק כולל תנאי העסקה חריגים. תנאים אלה, לדברי המבקר, ניתנו בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים ולא הובאו בפני הוועדה לקביעת שכר בכירים או בפני ועדת הקבע. השופט בדימוס שפירא מצא כי על אף החלטת ועדת הקבע והמלצת הייעוץ המשפטי החיצוני, החליט פרופ' קוה שלא להעביר את תנאי ההעסקה של גליק לאישור הממונה על השכר כנדרש על פי הנחיותיהם של המועצה להשכלה גבוהה ועל פי קביעת ועדת הקבע של האוניברסיטה כשהחליטה לאשר את המלצת ועדת האיתור ולבחור בגליק למנכ"ל.
השופט בדימוס שפירא מתח ביקורת על נאמן, שאף על פי שבתפקידו כיו"ר ועדת הקבע קבע כי "תנאי השכר של המנכ"ל הנכנס טעונים אישור הממונה על השכר", בתפקידו כיו"ר הוועדה לקביעת שכר בכירים הוא אישר את מתווה הפעולה של פרופ' קוה, שלא להעביר את תנאי ההעסקה של המנכ"ל לאישור הממונה על השכר כנדרש. בכך, קבע המבקר, תרם נאמן למניעת המידע מהממונה על השכר.
בנוסף נמצא בביקורת כי הסכם העסקת המנכ"ל שונה שלא באמצעות תיקון וחתימות לצדו, או באמצעות נספח עם ציון מועד השינוי, אלא באמצעות השארת ההסכם המקורי בעינו לרבות התאריך והחתימות המקוריים, למעט החלפת העמוד המקורי שבו מצוין השכר בעמוד חדש ובו נקוב השכר המתוקן. המבקר מצא כי בפועל הועלה שכרו של המנכ"ל למפרע מיום תחילת עבודתו, בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים.
המבקר מצא כי בחוזה ההעסקה של גליק הובטחה לו הטבה עבור הצלחת פרויקט מסוים באוניברסיטה - פרויקט שביצועו טרם אושר באוניברסיטה בעת חתימת חוזה ההעסקה. מדובר בהטבה עתידית של 70 אלף שקלים עבור כל שנת העסקה של המנכ"ל, שתשולם עם סיום העסקתו. המבקר מצא כי הטבה זו לא הובאה לדיון בוועדה לקביעת שכר בכירים ולא דווח עליה בוועדת הקבע שאישרה את ביצוע הפרויקט. בביקורת נקבע כי ההטבה ניתנה בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים ובניגוד להמלצה המשפטית שקיבלה האוניברסיטה.
גליק נהנה גם מהטבה נוספת. הוא קיבל במשך שנה הן רכב צמוד מקופת המדינה, משירות בתי הסוהר, והן תגמול בשווי כספי של רכב צמוד מהאוניברסיטה, הכולל הוצאות שכירות ותחזוקה שוטפת.
כמו כן, מצא המבקר כי באוניברסיטה הכינו "תעודת ביטוח" לגליק. על-פי תנאי העסקתו נקבע במפורש כי האוניברסיטה התחייבה לפניו כי אם שכרו יימצא חורג מהסיכומים שאליהם יגיעו האוניברסיטאות עם משרד האוצר, יישאר השכר "חסין", והוא לא יצטרך להשיב כספים לאוניברסיטה, בניגוד להוראות הממונה על השכר.
ליקויים בבחירות הנשיא
אבל לא רק בהליך מינוי מנכ"ל האוניברסיטה הפורש נמצאו ליקויים. המבקר מצא כי נשיא האוניברסיטה קוה היה מעורב בהליך בחירתו שלו לכהונה נוספת. טיוטת המסמך של ההחלטה להמליץ על המשך כהונתו הוכנה בלשכתו של קוה, והוא היה מעורב בניסוחה. המבקר מצא כי ההחלטה על בחירתו לנשיא צוינה בטיוטת המסמך עוד לפני שוועדת החיפוש החליטה על המינוי ואף לפני שחבר הנאמנים מינה ועדה זו. הוועדה לא פעלה לאיתור מועמדים אלא חתמה על ההמלצה למינוי של פרופ' קוה שהוכנה בלשכתו.
מהממצאים עולה כי הנשיא הכתיב את עבודת הוועדה, והתערב בהליך שבו אינו אמור לקחת חלק, לטובת אינטרס אישי ברור - המשך כהונתו.
המבקר מצא ליקויים גם במינוי עובדים נוספים. הוא מצא כי הליך קבלת העובדים המנהליים באוניברסיטת בר-אילן, המכונה "מכרז", מאפשר לממונה הרלוונטי לבחור את המועמד המועדף עליו, ו"ועדת הקבלה" משמשת רק חותמת גומי למימוש בחירתו. הליך זה, כתב המבקר, אינו מבטיח מתן הזדמנות שווה למועמדים בכוח וקבלת עובדים משיקולים ענייניים בלבד, ללא שרירות ומשוא פנים. יתר על כן, במקרים רבים, מצא המבקר, קודמו עובדים על סמך הנחיית נשיא או מנכ"ל בלי שהתקיים "מכרז" כנדרש.
בנוגע להעסקת קרובי משפחה, "נפוטיזם", מצא המבקר כי כל עובד חמישי לפחות הוא קרוב משפחה של עובד אחר. מסתבר שגם במכרזים זכו קרובי משפחה. המבקר מצא כי במכרז להפעלת מסעדה באוניברסיטה נבחרה חברה הקשורה לבני משפחתו של נשיא האוניברסיטה. חברת הבת של החברה הזוכה היא חברה שאותה מנהל גיסו של הנשיא. אחותו של הנשיא, רעיית מנהל חברת הבת האמורה, היא מרצה בכירה באוניברסיטת בר-אילן, ואחיינו של נשיא האוניברסיטה הוא בעל זכויות חתימה בה. המבקר גם מצא כי חברת הבת כלל לא יכלה להשתתף במכרז מאחר שלא עמדה בתנאי הסף שלו.
בנוסף נמצא בדו"ח המבקר כי מנהל כוח האדם האקדמי באוניברסיטה הוא גיסו של מנכ"ל האוניברסיטה הקודם וגיסו החורג של מנכ"ל האוניברסיטה שפרש לאחרונה, ושני בניו וכלתו של מנהל כוח האדם האקדמי באוניברסיטה עובדים גם הם באוניברסיטה. המבקר ציין כי כולם החלו לעבוד בה זמן רב לפני מינויו של גליק. בנוסף, אשתו, בנו וכלתו של המנכ"ל הקודם מועסקים גם הם באוניברסיטה.
150 אלף שקל "בונוס" על ניהול אירוע היובל
המבקר גם מצא כיצד תוגמלו עובדים. בנובמבר 2006 הודיע סמנכ"ל משאבי אנוש דאז לעובד כי על פי המלצת הנשיא אושר לו תשלום חד פעמי בסך 150 אלף שקלים בגין ניהול אירועי שנת היובל לאוניברסיטה, "מעבר לעבודתך הרגילה". בנוסף הוא מצא כי עוזרת המנכ"ל, שעמה נחתם חוזה בפברואר 2008, קיבלה לאחר חתימת החוזה השתתפות באחזקת רכב בשיעור של 750 ק"מ לחודש והשתתפות בהוצאות רישוי וביטוח רכב. בפברואר 2011 היא קיבלה רכב צמוד מהאוניברסיטה. ומה קרה עם התוספת לאחזקת הרכב? המבקר מצא כי הוחלט להמיר את הסכום ולהוסיפו לשכר של העובדה כתמריץ לעלייה בהיקף עבודתה.
המבקר התייחס גם לקניין הרוחני של האוניברסיטה והעיר כי היא אינה מגנה כיאות על זכויות קניינה. היקפה של הבעיה וחומרתה, כתב המבקר, הועלו לפני הנהלת האוניברסיטה פעמים רבות ואף הובאו מקרים קונקרטיים לטיפולה. למרות זאת, במשך שנים לא התקבלה בעניין זה החלטה מתאימה של הנהלת האוניברסיטה והנשיא בראשה.
המבקר כתב בדו"ח הביקורת החמור מה עלה בגורלם של אלו שהתריעו על האי-עמידה בנהלים. "למשל, היועץ המשפטי התריע בעניינים שונים והתעלמו מדבריו. היועץ המשפטי החיצוני חיווה דעתו, וגם ממנה התעלמו. אליהו ספרוני, סמנכ"ל משאבי אנוש דאז, הסתייג ללא הועיל, עד שלבסוף נאלץ להתפטר. יואב לאב, מנהל מחלקת קרנות והשקעות, התריע ולא התקבלה דעתו. השופטת (בדימוס) בלהה כהנא, חברת ועדת הביקורת לשעבר, התריעה פעם אחר פעם ונאלצה להתפטר. יחזקאל ברנהולץ, חבר דירקטוריון חברת המסחור וחבר ועדת הקבע והוועד המנהל לשעבר, התריע חזור ושנה, וסופו שהתפטר. כך גם לגבי מבקר הפנים", כתב מבקר המדינה.
בסיכום הדו"ח החמור כתב המבקר: "ממכלול הממצאים המתוארים בדו"ח זה, על חומרתם, כמותם והיקפם, משתקפת תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של פרופ' קוה וגליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".
האוניברסיטה: אמירות בלתי מבוססות
מאוניברסיטת בר-אילן נמסר בתגובה: "האוניברסיטה מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדו"ח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדו"ח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדו"ח. בשנים האחרונות הייתה באוניברסיטה תנופת פיתוח הן בתחום המנהלי והן בתחום האקדמי, שכללה בנייה והטמעה של מערכות מידע ובקרה מתקדמות לצד הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה, פקולטה להנדסה ופקולטה לרפואה בצפת.
"מטבע הדברים, במהלך קבלת אלפי החלטות הנגזרות מתנופת הפיתוח, נפלו תקלות שעליהן מצביע המבקר. האוניברסיטה מביעה סיפוק רב מכך שהמבקר קיבל את תשובותיה ביחס לנושאים רבים ומשמעותיים ומצרה על כך שעדיין יש התייחסות בדו"ח לנושאים שכבר תוקנו".
על שכר הבכירים נמסר: "שכרם של העובדים הבכירים האקדמיים באוניברסיטה מותאם לשכרם של בכירים בכל האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה, מתוקף תפקידו כעומד בראש המערכת, מעורב בגיוס עובדים בכירים וממליץ לוועדה לשכר בכירים על שכרם. המשכורות מאושרות כדין על ידי הוועדה. בר-אילן היא מן המוסדות האקדמיים הראשונים שבהם יש כבר שנים רבות ועדה לשכר בכירים. עניין שכרם של העובדים הבכירים הוסדר על ידי פורום נשיאי האוניברסיטאות עם הממונה על השכר".
על שכרו של מנכ"ל האוניברסיטה והתנאים הנלווים נמסר בתגובה: "שכרו של המנכ"ל והתנאים הנלווים לו הוגשו לממונה על השכר וקיבלו את אישורו. בונוס בגין הצלחה יוצאת דופן מקובל בשוק העבודה למנהלים בכירים, ומצוי כעת בדיון עם הממונה על השכר באוצר. המנכ"ל מעולם לא ביקש ולכן גם לא קיבל כספים מהקרן לקשרי מדע, וממילא גם לא היה מה להסתיר בנושא זה".
בנושא מעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו נמסר: "מעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו הייתה טכנית בלבד, בשל פרישתה של עובדת שטיפלה
בנושא באותם ימים. מבקר המדינה אישר כי מינוי חברי ועדת החיפוש נעשה כדין ולא נפל בו פגם. עם זאת, ההערה נלקחה בחשבון ובעתיד הנושא יטופל גם ברמה הטכנית על-ידי גורם באוניברסיטה שאינו חלק מלשכת הנשיא".
על הפעלת המסעדה אמרו באוניברסיטה: "הדו"ח עצמו קובע כי נשיא האוניברסיטה כלל לא היה מעורב במכרז שבו נבחרה החברה לניהול המסעדה. החברה, שזכתה כדין, אינה נשלטת ע"י קרובי משפחתו של הנשיא". על כפילות במימון אחזקת רכב למנכ"ל נמסר: "לא היו דברים מעולם. המנכ"ל לא קיבל כפל אחזקת רכב. המנכ"ל היה זכאי לרכב ממקום עבודתו הקודם, ועל כן המיר את עלות האחזקה בתשלום השווה לה, לתקופה קצרה". על הנפוטיזם אמרו באוניברסיטה: "המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצם את תופעת ההעסקה של קרובי משפחה. בחמש שנות כהונתו התקבלו לעבודה 434 עובדים חדשים, רק ארבעה מהם היו בני משפחה של עובדי אוניברסיטה והם אושרו על ידי ועדת חריגים".
מלשכתו של השר נאמן אמרו כי העבירו את תגובתם המלאה למבקר המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
