גל גבאי: "אני לא יודעת כמה אני משפיעה"

כל יום בשישי בצהרים לוקחת גל גבאי את שלושת ילדיה לסיבוב בגינות תל אביב. כל שישי גינה אחרת,  בדרום העיר, במרכז ובצפון. המנהג הזה התחיל אחרי שגבאי הלכה עם בתה ברחוב ואיש חרדי עבר על פניהן. "הבת שלי אמרה לי: 'תראי אמא איך הוא לבוש, זה ערבי'", היא מספרת. "הסברתי לה שמדובר ביהודי דתי. אחר כך ראינו אישה ערביה עם כיסוי והבת שלי הייתה משוכנעת שמדובר באישה חרדית. היא התבלבלה. אז החלטתי שכל שישי נלך לגינה אחרת כדי שהם יחשפו לכמה שיותר אנשים. זה הניסיון שלי לגשר על זה בבית הפרטי שלי".

מה עוד קורה בערוץ הטלוויזיה של ynet:

ימים של הצלחה: מאיה בוסקילה כובשת

אלן קאמינג: "כיף לי לשחק את הרשע"

"הישרדות הזכירה לי את מלחמת העולם"

גבאי מנסה לגשר על הפער לא רק בבית. השבוע היא תחזור עם תוכנית התחקירים שלה "ואקום" לעונה שנייה (שבת, 11:00, חינוכית 2). בפרק הפתיחה ישודר תחקיר על זריקה להפחתת הילודה הניתנה לנשים יוצאות אתיופיה בטרם הן עלו לארץ. הנשים קיבלו את הזריקה מבלי שבאמת הבינו את המשמעות שלה, או שזכו להפחדה מצד גורמים שונים שחשבו שיהיה נכון להפחית את הילודה בקרב האוכלוסיה האתיופית.

תחקיר על העדה האתיופית. גל גבאי ב"ואקום" (צילום: באזז טלוויזיה)

תחקיר מצוין אבל בסופו של דבר הוא משודר בחינוכית. לא מתחשק לשדר בפריים טיים בערוץ מסחרי?

"החינוכית נתנה לי יד חופשית. הייתי כבר בפריים טיים בעבר וברור שאני מעדיפה שעולם התוכן הזה יהדהד באופן מקסימלי. אני לא עושה סיפורים תיעודיים למגירה, היא מספרת. כל הפואנטה שזה יהיה פומבי. אם זה היה יכול להיות בפריים טיים הייתי מאושרת אבל זה לא. החינוכית זה בית לעולם תוכן שהולך ונעלם לצערי".

ובשורה התחתונה, תוכנית תחקירים יכולה לשנות מציאות?

"התחלתי בעיתונות כתובה, עברתי לרדיו, עשיתי סרטים, דיווחתי על החדשות, עכשיו אני מגישה תוכניות ועושה סרטים. אני מסתכלת על כל העשייה הזו שלי ואומרת: יכול להיות שדיוושתי במשך שנים על אופנים נייחות? אני לא יודעת כמה אפשר לכמת את העומק של העשייה. היו כמה דברים משמעותיים כמו חקיקה בכנסת שהייתה בעקבות כתבות שעשיתי על סחר בנשים. זה היה הכי ממשי. אני לא יכולה לדעת עד כמה אני משפיעה, אני יכולה רק לקוות".

עשתה דברים משמעותיים. גל גבאי (צילום: אורן גולן)

הרזומה של גבאי (42) כולל את גלי צה"ל, ערוץ 2 הניסיוני, עשיית סרטים דוקמנטרים ואפילו מבזקנית של חדשות 2. באחת התוכנית של "העולם הבוקר" שידרה מבזק במהלכו הציעה לתמוך בטכנאי חברת החדשות, שלא קיבלו משכורות כבר חצי שנה. כמו שבוודאי ניחשתם,  גבאי לא חזרה להגיש יותר בערוץ.

הניסיון שלה לתקן איפה שמקולקל, מעורר הערצה ככל שיהיה, הוא גם זה שאחראי במידה רבה גם לחוסר האופטימיות שלה. יש יותר מדי סיפורים, ומעט תוכניות המשדרות אותם, עד שלא בטוח אפילו ששווה להמשיך ולהילחם להשמיע את קולות החלשים. "אני לא רוצה להתייחס למציאות כאילו היא מתרחשת כל פעם מחדש, וזה לא משנה אם נעשה משהו או לא", היא מסבירה. אם אני אתייחס לזה ככה, אני אהיה בטטת כורסה וככה לא בא לי לחוות את החיים. אני רוצה לספר ולהיות בתנועה מתמדת".

מעניין אותך לעשות תוכניות יותר קלילות? תרבות למשל.

"תמיד הייתי חמין של שבת ולא פרפה לימון. אני חומר קשה. פחות מושך אותי לעשות דברים כאלה. זה לא שאין לי הומור, אני גם מאוד אוהבת לצחוק, זה חלק מהחיים שלי. אבל הדרייב שלי הוא במקום אחר".

אז למה לא לרוץ לפוליטיקה ולשנות שם? זה גם די טרנדי עכשיו.

"אני לא יכולה להתחייב על העתיד אבל אני לא חושבת שאני בנויה לסוג כזה של עשייה. יש לי יותר מה לתת בעיתונות. שם אני מממשת את המיטב שלי".

אולי בעתיד תגיע לפוליטיקה. גל גבאי (צילום: באזז טלוויזיה)

יש כתבה שקרובה לליבך באופן מיוחד יותר מהשאר?

"אין כתבה אחת שאני יכולה לבחור. כולם היו בני וכולם נושאים שאני בחרתי. העונה השנייה היא המשך של התמה מהעונה הראשונה. אני מחפשת מקומות

שיש בהם ואקום, העדר, ריק, מישהו שהיה צריך לעשות תפקיד ונעלם. מי השאיר את הואקום ומה האינטרס שלו. הריק תמיד יתמלא בחרא. תמיד תאלץ לחיות עם המצוי ויש לזה מחיר. יש לנו אחריות כלפי האנשים, זה משהו שצריך לזכור".

אם לא הייתי עיתונאית מה היית עושה?

"לא יודעת. אני מניחה שהייתי מתעסקת במוזיקה, אולי הייתי ספרית כלבים או ילדים, לא. אולי שפית. מוזיקאית נשמע לי הכי הגיוני".