אבי, אחיו, בניון: "דברים לא באו לי בקלות"
הוא חזר בתשובה - ומשך אחריו את האח המפורסם יותר, עמיר. עכשיו אבי בניון מוציא אלבום חדש, הצולל לעומק התהליך האמוני שעבר, ומעדיף להימנע מהשוואות: "באלבום הרביעי אנשים מבינים שזה יותר מ'אח של' ששר עוד שיר". קבלו סינגל בבכורה
רגע לפני אלבומו הרביעי, אבי - הזמר הפחות מוכר למשפחת בניון - צולל לעומק התשובה, ומחפש הכרה. בראיון ל-ynet הוא מספר על ההתקרבות לדת, היחסים עם עמיר והאופטיביות הנצחית. רק שם עוד אין לו: "האלבום גמור ומוכן, אבל שם זה דבר גדול – אז תמיד לוקח לי זמן".
<<מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? כנסו לפייסבוק שלנו >>
זה כבר אלבומו הרביעי של אבי בניון, הזמר הפחות מוכר למשפחת בניון, והוא כולל עשרה שירים - כולם פרי עטו. "זה אלבום קצת יותר אופטימי מקודמיו", אומר בניון. "האלבום הקודם היה יותר נוקב, וכאן אני מטפל בנושאים עמוקים יותר. אני עוסק בתהליך התשובה ובענייני אמונה, נושאים שהתמודדתי איתם קודם בצורה פחות ישירה".
יותר מ"אח של"
למרות המלצות הפסיכולוגים, קשה שלא להיקלע להשוואות בין האחים, אבי ועמיר בניון. שניהם בתחום, שניהם חזרו בתשובה, לשניהם קול ייחודי והגייה שאי אפשר לטעות בה. ועל אף הפער בהכרת הקהל, הפרגון רב.
לצד העבודה על האלבום, ממשיך בניון (אבי) ללוות את אחיו בהופעות כגיטריסט. לדבריו, ההכרה וההצלחה של עמיר הן מתנה גדולה עבורו: "דברים לא באו לי בקלות, וכשאני מגיע בתור אח של עמיר, שההצלחה והכישרון שלו הם משהו אדיר מבחינתי - אני חושב שמצפים ממני ליותר, וזה גם דורש ממני יותר - להעמיק ולהציע משהו שהוא באמת שווה. כיוצר זה נתן לי הרבה, אך להצלחה שלי זה תרם קצת פחות".
עם זאת, הוא אומר כי סוגיית ההשוואה עם אחיו פחות רלוונטית עכשיו: "בתקליט הראשון או השני, עוד היה מקום להשוואות, באלבום הרביעי אנשים מבינים שזה יותר מ'אח של' ששר עוד שיר".
אין שמחה כהתרת ספקות
בניון מתגורר עדיין בעיר הולדתו, באר שבע, והוא אב לשלושה בנים. את תהליך החזרה בתשובה החל לפני כעשר שנים, "תמיד
הייתי איש מאמין, אבל באיזה שהוא שלב, התחלתי להרגיש שאני צריך לעשות בשביל זה משהו. התחלתי לשמור שבת בלי להבין מה אני עושה. הייתי מתפלל בבית. לאט-לאט הצטרף אלי עמיר, והתחלנו ללכת ביחד לשיעורים", הוא מספר.
"צריך פרספקטיבה של זמן כדי שתבין בכלל איפה אתה עומד", אומר בניון על תהליך החזרה בתשובה. "הרבה פעמים כשבן אדם מתחיל להתחזק הוא מרגיש אופוריה, הוא מדבר גבוהה גבוהה - ועוד לא מבין איפה הוא עומד. רק אחרי כמה שנים, אתה מתחיל להתעסק עם היום-יום בקצת יותר כבוד. לוקח זמן להעמיק, לוקח זמן עד שאתה מצליח למקם את עצמך בין השחור ללבן, להיות יותר מפוכח".
כך הוא גם מסביר את האופטימיות שבאלבום: "חז"ל אומרים שאין שמחה כהתרת ספקות. כשבן אדם מבין איפה הוא עומד ויודע איפה הוא נמצא – הוא יוצא מנקודת מוצא הרבה יותר אופטימית".
לפנייה לכתב/ת 
