שתף קטע נבחר

 

נפטרה 'דודה מרי', האמא של החיילים בגבול לבנון

מרים פיינר נכנעה בגיל 58 לסרטן. במשך שנים פעלה למען אנשי צה"ל וניהלה קיוסק בגדר הטובה. "זה שוק", אמר סמג"ד במיל'. "היא הכירה את החיילים ואת החברות שלהם בשמות שלהן"

חיילים רבים ששירתו בגזרת לבנון וגבול הצפון בשנות ה-80 וה-90 שומרים פינה חמה בלב למרים פיינר, שהלכה אמש לעולמה בגיל 58 ותובא למנוחות היום (ג') ב-16:00 בבית העלמין במטולה. הם הכירו אותה בשם "הדודה מרי", או "האמא של החיילים". היא הותירה אחריה בעל, שלושה ילדים ושני נכדים.

 

עם חיילים ב-2004 (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
עם חיילים ב-2004(צילום: אפי שריר)

הקיוסק של הדודה מרי (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
הקיוסק של הדודה מרי(צילום: אפי שריר)

 

פיינר הייתה ידועה במשך שנים רבות כפעילה למען רווחת החיילים באזור הצפון וניהלה את "הקיוסק של הדודה מרי" שפעל בגדר הטובה בגבול במטולה ושימש חיילים רבים שרבים ששירתו בגזרה באותה תקופה.

 

"משנת 84' הייתי מפקד פלוגת רובאית בקו בופור, מרי הייתה כמו אמא של החיילים שלי" אמר ל-ynet רס"ן (במיל') טל סיני. "היא הכירה את החיילים בשמות שלהם ואת החברות שלהם בשמות שלהן. היא הייתה אשת קשר של החיילים עם המשפחות שלהם, בכל יום שישי הייתה שולחת למוצבים את החבילות שנשלחו מהבית".

 

מסע הלוויה בגשם (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
מסע הלוויה בגשם(צילום: אביהו שפירא)

מאות מנחמים באו להיפרד מדודה מרי (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
מאות מנחמים באו להיפרד מדודה מרי(צילום: אביהו שפירא)

 

סיני נפצע קשה בשנת 1994 בהתקפת טילי סאגר ופצצות מרגמה על השיירה שלו שעלתה ללבנון בעת שכיהן כסגן מפקד גדוד שקד. "נפגשתי עם מרי בצבא ואחרי הפציעה, היא הייתה חברה טובה. בשלושת החודשים האחרונים הייתי בנסיעת עבודה בהודו וחזרתי אתמול בלילה.

 אחרי שנחתתי, ב-3 לפנות בוקר, התקשר אלי חייל מהפלוגה הרובאית ואמר ל שמרי נפטרה. זה שוק".

 

יערית פיינר, בתה של מרים, אמרה ש"לפני שנתיים גילו לה בפעם השנייה סרטן, בריאות ותוך שלושה חודשים המצב שלה הידרדר לגמרי. היא הייתה בהכרה עד הרגע האחרון. כשחזר לה הסרטן בפעם השנייה היא החליטה שתנצח את זה. מהבוקר אנחנו בטלפונים, מכרים רבים של אמא שלי מתקשרים".

 

יעקב רוזנפלד, שכן של מרי, אמר שראה אותה בפעם האחרונה לפני כמה שבועות בסופרמרקט המקומי. "היא הייתה אשה מיוחדת, תמיד דאגה לחיילים ולאנשי מטולה. דיברנו על הלחימה בדרום והיא הביעה את דאגתה לחיילים", אמר.

 

פיינר הובאה למנוחות בבית העלמין של מטולה. מאות ליוו אותה בדרכה האחרונה. על קברה ספד לה מיכה, חבר של המשפחה, שאמר: "לא בכדי סיימת את חייך במקום שאת אוהבת. על תרומתך יעידו מכתבי הוקרה מאלפי חיילים ששירתו בגבול הצפון, ושלא חסכת מהם את אהבתך".

 

ראש מועצת מטולה, הרצל בוקר, סיפר על אחד ממפגשיו עם פיינר, בזמן שהפעילה את הקיוסק שלה סמוך לגדר הטובה. "הכרת כל חייל באופן אישי, באחת הפעמים סיפרתי לה על קרב מיידון והיא הוציאה ספר זכרונות שהיה קשור לקרב. גם בשנת 2000 כשנסגרה הגדר מרי המשיכה להתנדב במסגרות למען החייל", הוא ספד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מרים פיינר. "רצתה לנצח את הסרטן"
צילום: אפי שריר
מומלצים