האוצר הציג תלוש שכר, האחיות: משכורת לעבדים
לקראת יומה השלישי של השביתה, הפיץ משרד האוצר תלוש שכר של אחות בניסיון להפריך את תלונותיהן על שכר חודשי נמוך. האחיות: "בלי הלילות והשבתות - הסכום נמוך יותר משכר של פקיד דואר". משרד האוצר: מתכוונים להציע עוד תמריצים
עוד עדכוני בחירות - באתר הבחירות של ynet
כל החדשות הכי חמות - גם בעמוד הפייסבוק
בתדרוך האוצר הציגו אנשי המשרד תלוש משכורת של אחות בעלת תואר ראשון ושנתיים ותק, בטענה כי "לא ניתן לנתק את שכר היסוד משאר מרכיבי השכר". אמסלם הדגיש עוד כי בנוסף לשכר החודשי, זכאיות האחיות למשכורת 13 שגובהה 13,400 שקלים, שמשולמת פעם בשנה כתמריץ - כלומר תוספת בת יותר מ-1,200 שקלים לחודש.
עם זאת, בקרב השובתים מיהרו להדגיש כי מדובר בתלוש חריג, שמשקף את משכורתה של אחות ברמת שכר בכירה. "התלוש שהציג האוצר מציג לא אחות אלא עבד. אם מורידים את לילות שישי, משמרות הלילה, ו-30 השעות הנוספות שבתלוש, השכר הברוטו של האחות הוא 6,450 שקלים והנטו הוא 5,400 שקל", הסביר רונן קרויטורו, סגן אחות אחראית במכון האונקולוגי במחלקת כימותרפיה של בית החולים רמב"ם.
"עם שכר כזה אתה לא יכול ללכת למכולת או לשלם משכנתה", הוא הדגיש. "עם כל התוספות האלו, האחות הזו הולכת הביתה עם 7,180 שקלים, בחודש שבו היא לא ראתה את בני משפחתה במשך שלושה ערבי שישי. זה לא תלוש שמצדיק את ההשקעה והערך של האדם. אחות שלא תעבוד לילות, ערבים ושבתות תקבל משכורת נמוכה יותר מפקיד בדואר - וזו אחות שעובדת במצבים קשים, עם אנשים בחרדה ומצבים של סיום חיים".
לטענת קרויטורו, "באוצר לא מבינים את הערך של חיי אדם. זו עבודה עם ערך מוסף, שליחות מוסרית וחברתית, וכל מה שאנו מבקשים הוא להתפרנס ולהביא לכך שאנשים ירצו להיות אחים ואחיות בישראל, ולא ניאלץ להתמודד עם תלוש מגוחך הגורם לאחיות ישראליות לברוח לקנדה ולארצות הברית".
"האנרגיות מנותבות לעבודה במקום לבית"
טלי שבתאי, בת 35 מכפר אדומים, שעובדת כאחות בבית החולים הדסה עין כרם, הייתה אחת מאותם אנשים שהגיעו למקצוע מתחושת שליחות. "הרגשתי שאני רוצה להעניק למטופלים טיפול רפואי סיעודי איכותי ולענות על צורכיהם, כולל אלו הבסיסיים ביותר. הרגשתי תמיד שאני מקבלת סיפוק נפשי מהעבודה הזו, אבל לצערי, אף פעם לא תמורה כלכלית. אמנם המשכורת ה-13 עוזרת מאוד, ואכן מהווה תמריץ שאנשים בונים עליו, אך המשכורת החודשית היא נמוכה מאוד".
שבתאי, אם לשני ילדים בני 5 ו-7, בעלת ותק של 12 שנה. קודם לכן עסקה בעבודה סוציאלית. היא תיארה את שגרת יומה: "אני קמה ב-5:00 ויוצאת למשמרת בוקר, חוזרת ב-17:30 עם ההסעה, מטפלת בילדים, עושה איתם שיעורי בית, משתדלת לשחק איתם אם נותרו בי כוחות, מבשלת ואם נשאר זמן גם נחה. ב-21:30 אוספים אותי שוב לעבודה במשמרת לילה ואני שבה הביתה בשמונה בבוקר. זו השגרה שלי".
"למשל החודש עבדתי 20 יום, מתוכם ארבע שבתות, וקבעתי שיא משכורת אישי עם תלוש של כ-7,000 שקל", הוסיפה שבתאי. "אני עובדת בפנימית א', ואני מטפלת לפעמים ב-15 חולים, בלי שאוכל לתת להם דבר מלבד המענה הבסיסי ביותר". לדבריה, העייפות הקשה וכאבי הגב כתוצאה מהעבודה הפיזית במחלקה מקשים גם על התפקוד בבית. "אני מרגישה שהכוחות והאנרגיות שלי מנותבים לעבודה, במקום שהעבודה תהיה אמצעי לטפל בבני הבית שלי".
"לא ניתן להתנתק מהמציאות הכלכלית"
עו"ד אמסלם, מצדו, טען במהלך התדרוך כי "האוצר מעוניין לנתב תקציבים נקודתית באופן שיביא למקסימום את היחס בין עלות ליעילות, אולם האחיות מהצד השני רואות לנגד עיניהן את השיפור הכולל של השכר בענף כאמצעי היחיד שיכול להביא להקלה במערכת".
הוא הוסיף כי "מי שלא מבין מה זו ממשלה של ערב בחירות, לא מבין מה זו דמוקרטיה ומה קשייה. לא רק הממשלה, אלא גם פקידי הממשלה חייבים לנהג בריסון".
הממונה על השכר ציין עוד כי משרד האוצר זיהה מספר רב של אחיות העובדות במשרה חלקית, וסיפר כי הם מתכוונים ליצור תמריצים שיעודדו אותן לעבור לעבודה במשרה מלאה. לטענתו, המהלך יניב פוטנציאל של 1,000 משרות חדשות, שיהוו תוספת כוח אדם משמעותית וחשובה. "המשא ומתן נמצא בשלב שבו אנו מאתרים את מוקד הבעיות ומנסים לענות עליהן באופן ספציפי", סיכם אמסלם.
לפנייה לכתב/ת 
