למה אתם מצביעים למי שפוגע בכם?

מניתוח מאפייני ההצבעה והסקרים, מתברר שבחסות השיח הרדוד ובשל רפלקסי הצבעה צרובים, כנראה רבים מאיתנו יצביעו למפלגה שתפעל נגד האינטרס הכלכלי-חברתי שלנו. ולא מדובר רק על זרמים צדדיים אלא דווקא על השדרות המרכזיות של החברה הישראלית.

אין צורך להרחיב על מצביעי ש"ס שבוחרים מפלגה שחוצצת בינם לבין פרנסה ולימודי ליבה. נכון, ש"ס תדאג לתעל את תקציבי מדינת הרווחה הישראלית בעזרת קריטריונים "שוויוניים" של מספר ילדים ושנות נישואים בכדי להעניק לבוחריה דירות מסובסדות, הנחות בארנונה, קצבאות, סיוע בשכר דירה וכולי.

להידרדר לחור שחור של עוני. ש"ס בכנס בחירות (צילום: אוהד צויגנברג)

כל זה לא יפטור אותם ממצוקה, אלא רק יפער חור שחור של עוני שיגרור אליו גם שכבות אחרות, בעוד הרבנים ייהנו מתעשיית הקמעות והכשרות. כך למשל, "כשרות בית יוסף" היא מונופול פרטי השייך לנכדי הרב עובדיה ומרוויח הון על גבי בתי העסק הקטנים. גם הבוחר הערבי כנראה ימשיך לבחור בנציגים שמעדיפים לשפוך שמן על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקום לדאוג לתחבורה ציבורית לכפרים ולתקן את האפליה של ערבים במקומות עבודה ובתשתיות ביישובים.

בבחירות 2013 - למרות המחאה ששמה את השיח הכלכלי-חברתי במרכז - יצביעו באופן אבסורדי רבים מהשדרה המרכזית של ישראל למפלגה שתפגע בהם כלכלית. אחוז ניכר ממצביעי הליכוד המסורתיים בערים שמחוץ לגוש דן הסובלים ממצוקת יוקר המחיה ובראשון הדירות ימשיכו להצביע לנתניהו בשל התדמית הביטחונית. נתניהו מצדו כבר הוכיח שאין לו בעיה לזרוק אותם בבוקר שאחרי הבחירות, ולרוץ לממן לחבר'ה מהישיבה דירות ארבעה חדרים ב-630 אלף שקל בחריש, בעוד צעירי יקנעם וחדרה הסמוכות ימשיכו לשווע לדיור בר-השגה.

יזרוק את הפריפריה ביום שאחרי. מחאת האוהלים, קיץ 2011 (צילום: ירון ברנר)

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מי שפוגע בנשים הוא אויבי / סמי מיכאל

לזכר אבא, תנו למות במרשם רופא / גילי מצא

מצביעי יחימוביץ' ישלמו את המחיר 

יחימוביץ' סוחפת אחריה רבים מתושבי צפון גוש דן המייחלים ל"סוציאל דמוקרטיה" ולא מבינים שהם מתנהגים בדיוק כמו מצביעי נתניהו בפריפריה, כלומר הם אלה שישלמו את המחיר ביום שאחרי. מי שסבור שיחימוביץ' תעלה את "המסים על העשירים" בכדי לשלם על הבטחותיה מתעלם משלושת נתוני היסוד של מערכת המס בישראל:

1. 82% ממס ההכנסה בישראל משולמים על-ידי עשירון 9 ו-10.
2. משפחה בעשירון 9 אינה "עשירה". לפי הלמ"ס, סכום המשכורות בה עומד על כ-26 אלף שקל ברוטו.
3. המס השולי על שכר מעל 40 אלף שקל הוא 50% וגם יחימוביץ' הודיעה שזה יהיה רף עליון לשיעור מס.
   

המסקנה היא שמי שיישאו בנטל עליית מס הן המשפחות שסכום המשכורות ברוטו בהן הוא בין 20 ל-40 אלף שקלים, כלומר דווקא האמהות שיצאו עם העגלות לרחובות בגלל שלא "גמרו את החודש" יצטרכו לספוג העלאת מסים משמעותית. אין זה אומר שלא צריך להטיל מס על המנהלים שמרוויחים משכורות חזיריות, אך מעבר לצדק החברתי שייעשה, הכנסות המדינה יהיו זניחות ממהלך שכזה.

יחימוביץ' עם ועד עובדי הרכבת. את המחיר אתם תשלמו (צילום: נועם מושקוביץ)

לא מאמינות? זה בדיוק מה שקרה בצרפת שבה הבטיח פרנסואה הולנד, מנהיג הסוציאל-דמוקרטים, להטיל מס על העשירים, להפחית מסים עקיפים ולהעלות את מס החברות בצרפת. חרף הבטחותיו טרום הבחירות ובניגוד גמור להן, התקציב החדש שהציג כלל הפחתה במס החברות והעלאת המע"מ. זו התוצאה של מפגש בין הבטחות פופוליסטיות של מנהיג "סוציאל דמוקרט" הנתקלות בשוק גלובלי תחרותי שבו חברות מניידות מקומות עבודה על פני יבשות: השוק תמיד מנצח.

הוועדים הגדולים מסודרים

אבל לא כולנו מזוכיסטים. יש בינינו כמה מאות אלפים שיצביעו בדיוק לפי האינטרס הכלכלי שלהם. אלו הם עובדי המונופולים הציבוריים והחברות הממשלתיות, אותם "מסודרים" שעובדים בחברת החשמל, בתעשייה האווירית וכיוצא באלה. יתרה מכך, בניגוד ל-42% מתושבי תל אביב שלא הצביעו בבחירות 2009, הם מבינים כמה חשוב להצביע והם אפילו יצביעו פעמיים. ההצבעה הראשונה שלהם הייתה בפריימריז של הליכוד ושל העבודה לפי רשימות שהכינו להם ברוני ועד העובדים, שדאגו לסנדל את המועמדים שזכו להיכנס לרשימה.

אתם עומדים לשמוע מועמדים וח"כים שיוצאים נגד הטייקונים או חוק הרווחים הכלואים, אבל לא תשמעו אותם מדברים על הפנסיות הכפולות או החוב האימתני בחברת חשמל שעלותם לכל משפחה ישראלית גבוהה מהעלות העודפת שגבו חברות הסלולר, או מכל התספורות של כל הטייקונים יחד. הרבה יותר קל לצאת נגד רמי לוי, במקום לתמוך ברפורמה בנמלים שתוריד את יוקר המחיה שמעמיסים עובדי הנמלים על השכבות החלשות באמצעות שכרם השערורייתי והתפוקה לשעה, הנמוכה אפילו מעובדי הנמלים במצרים ובמלזיה.

אותם עובדים "מסודרים" ידאגו לכך שגם ב-2016 לא תהיה רפורמה במבנה ההעסקה בשירות הציבורי, שבו יש מי שזוכים ל"קביעות" המנוונת כל חלקה טובה בשירות הציבורי. מאידך, תימשך גם תופעת עובדי הקבלן שהיא הדרך העקיפה והמכוערת של המדינה והמעסיקים להתמודד עם ה"קביעות".

אז בפעם הבאה שבה אתם מצביעים למפלגה, תשאלו את עצמכם: מיהם הכוחות החזקים במפלגה שמשפיעים על בחירת מועמדיה לכנסת? למי יהיו הח"כים של המפלגה חייבים דין וחשבון? והאם אתם מזדהים עם האינטרסים שלהם?

הכותב היה חבר ועדת טרכטנברג, ומשמש בהתנדבות כחבר הוועד המנהל בעמותת נובה  

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il