רופאה מגלה: איך הטבעונות הצילה לי את החיים?

קוראים לי גילה בן דוד, אני רופאת נשים מומחית לפוריות ורוצה לספר את הסיפור האישי שלי, כי הוא נוגע לבריאות של כולנו. מגיל צעיר אני סובלת ממחלה הקרויה ספחת, או בשמה הלועזי המוכר יותר - פסוריאזיס.

זוהי מחלת עור אוטואימונית הפוגעת בכ-3% מהאוכלוסייה. החולים סובלים מנגעים עוריים בצבע אדום-סגלגל המכוסים בקשקשת, וכעשירית מהם סובלים בנוסף מפגיעה בפרקים. לרוע מזלי, אני נמנית עם אותה עשירית: דלקת הפרקים הופיעה אצלי לפני כמה שנים ופגעה בעיקר בפרקי הידיים.

קראו עוד על דלקת פרקים:

• מה הקשר בין פסוריאזיס לדלקת פרקים?
• הדרך הטבעית: מה לאכול כדי להקל דלקת פרקים?
• יצאה מכלל שליטה: הקשר בין דלקת ומחלות קשות
  

כל מאמץ שלי גרם לכאבים ולהחמרה במצב הפרקים, דבר קצת בעייתי לרופאת נשים שעובדת שעות רבות בחדר הלידה. נאלצתי לוותר על חדרי הלידה, צמצמתי משמעותית את שעות העבודה והתחלתי לעסוק בפוריות בלבד. שם כמעט אין מאמץ לידיים, וזאת ממילא הייתה אהבתי האמיתית.

החיים נראו מבטיחים. מרפאת הפוריות הלכה ושגשגה, ואני עשיתי את מה שאני הכי אוהבת לעשות: להביא חיים לעולם. קיוויתי שבעזרת תזונה נכונה (או לפחות מה שאז חשבתי כנכונה), פעילות גופנית ועבודה במינון נמוך אוכל לחיות עם דלקת הפרקים הקלה שלי לנצח. אבל אנחנו למטה מתכננים תוכניות, ובשמים צוחקים.

לפני כחצי שנה חלה החמרה קשה במצבי. דלקת הפרקים נהייתה אגרסיבית וטרפה את חיי. הפרקים הפכו נפוחים וכואבים, יכולת התנועה שלי נפגעה משמעותית והיכולת לתפקד ככלל שאפה לאפס.

אפילו דברים קטנים שפעם לא הקדשתי להם מחשבה הפכו לפרויקט: ללבוש ג'ינס, לפתוח בקבוק מים, לחתוך ירקות, לחפוף שיער, לעבוד, לחיות! המצב רק הלך והידרדר.

"הסרטון זעזע את נשמתי"

בתקופה הנוראית הזאת של חיי, לפני כשלושה חודשים, ראיתי ב-you tube הרצאה של גארי יורופסקי, פעיל למען זכויות בעלי חיים. מילותיו הקשות, ובעיקר הסרטון שהוצג שם, זעזעו את עמקי נשמתי. לראשונה הבנתי מה עומד מאחורי המילים "תעשיית בעלי החיים": אימה וכאב של מיליארדי בעלי חיים, כולם חסרי ישע.

הבנתי גם שהתעשייה הזאת קיימת בגלל דבר אחד בלבד, והוא דרישה של בני האדם למזון שנלקח מגופם. הקשר בין רכישת מוצרים מן החי לבין הסבל של אותם בעלי חיים הפך ברור ומיידי, כמו גם הקשר שלי לדברים.

באותו רגע הפסקתי לאכול מזון מן החי, ומאז לא נכנסה לגופי אף לא מולקולה אחת של בשר, חלב, עוף, ביצים או דגים. הפכתי טבעונית.

לתדהמתי העצומה, בתוך פחות משבועיים ממהפך הטבעונות חל שיפור עצום במצבי הגופני. עוצמת הכאבים פחתה דרמטית, הנפיחות במפרקים ירדה והאצבעות חזרו ללבוש צורה אנושית.

לא עוד כאבים המחרידים את שנתי לפנות בבוקר, כי אם יקיצה טבעית. לא עוד צריכה לבקש מאחרים, אלא עושה הכל בעצמי. אפילו ירדתי במשקל מבלי שהתכוונתי.

שנים אני נמנעת מסוכר ומקמח לבן כי כולם יודעים שזה לא בריא, אבל זה לא הצליח לשפר את מצבי. לעומת זאת, הימנעות מבשר, חלב, עוף, ביצים ודגים הובילה בתוך פרק זמן קצר לשיפור קיצוני במפרקים. וככל שהזמן עובר - מצבם הולך ומשתפר. היום אני כבר לא נוטלת תרופות ומרגישה פשוט נפלא.

כוח הריפוי של תזונה טבעונית

בתחילה היה לי קשה להאמין שזה אמיתי. כיצד ייתכן שלהוצאת מזון מן החי מהתפריט יש כזה כוח ריפוי? התחלתי לבדוק אם העולם הרפואי שאליו אני שייכת יודע על קשר בין דלקת פרקים לבין מזון מן החי. להפתעתי, לפחות מהבחינה המחקרית הדבר ידוע זה שנים רבות.

מספר מחקרים מראים קשר ישיר בין אוכל לדלקת פרקים. מתוכם עולה שתזונה טבעונית קשורה לשיפור ניכר בדלקת פרקים, ואילו תזונה מערבית, אפילו זאת הנחשבת כמאוזנת - מזיקה. גם תזונה צמחונית שבה אין בשר אך יש חלב וביצים גורמת להחמרה במצב.

מעבר לכך, תזונה מן החי קשורה לא רק לדלקת פרקים אלא למחלות רבות נוספות. מחקרים מדגימים את הקשר בין מזון מן החי לבין סוכרת, לחץ דם, מחלות כלי דם ולב, סרטן ומחלות כרוניות אחרות.

למדתי כי התזונה מן החי גורמת לחומציות בדם ולתגובה דלקתית בגוף. נראה כי היא מחמירה, אם לא אף ממש גורמת, לרוב תחלואות הגוף.

לא אצרף כאן הפניות למאמרים כיוון שהם רבים וקצרה היריעה מלהכיל. אתם מוזמנים לראות לפחות חלק מהם באתר הבית של ארגון הרופאים למען רפואה אחראית (PCRM), ולעיין במחקרים מהאוניברסיטאות הנחשבות האוורד וקורנל, שנראה כי הבינו היטב את הקשר בין הדברים ויצאו בשנים האחרונות בסדרת מחקרים בנושא.

מי שלא רוצה להתעסק בקריאת ספרות מקצועית, או שמתקשה באנגלית, מוזמן לצפות בהרצאה משעשעת, מתורגמת, ומלאת מידע של ד"ר מייקל גרגר.

"למה הרופאים שותקים?"

אז למה אף ריאומטולוג לא אמר לי דבר על טיפול באמצעות הוצאת תזונה מן החי? למה בקושי מדברים על תזונה בבית הספר לרפואה? איך זה שאני כרופאה לא יודעת דברים בסיסיים כל כך?

אז כן, אני כועסת על עולם הרפואה שלא מספר לנו עד כמה הרסני האוכל שאנחנו אוכלים. אני כועסת על כך שרק ארגון ה-PCRM, שאינו שייך לאף ממסד, מזהיר מפני הסכנות שבאכילת מזון מן החי. אני כועסת כי אם הייתי יודעת את הדברים מוקדם יותר הייתי יכולה למנוע את הנזק שכבר נעשה.

בעיקר, אני כועסת על עצמי שהייתי כל כך עיוורת, שהרי אפילו לא צריך אותם מחקרים רפואיים כדי להבין את הקשר. מספיק רק לעצור לרגע ולהתבונן: אנחנו היצורים הבוגרים היחידים על פני כדור הארץ שצורכים חלב, ועוד חלב של יצור מזן אחר.

חלב ידוע כאחד מהמזונות האלרגניים שקיימים. חלק ניכר מזמן החליבה של הפרה מבוצע כשהיא מעוברת, והפרה, כמו האישה, מפרישה כמויות עצומות של הורמון האסטרוגן בזמן ההריון. הפרה כלואה כל חייה במכלאה צפופה, מתבוססת בשתן ובצואה, וכדי למנוע התפרצות של מחלות היא מקבלת אנטיביוטיקה באופן מניעתי. מעבר לכך היא תקבל טיפול אנטיביוטי נוסף בכל פעם שיעלה חשד לדלקת העטינים, דבר שכיח כשהעטינים גדושים והחליבות אין-סופיות - וכל זה נמצא בחלב.

אז למה בעצם אנחנו צורכים חלב ומוצריו? כי הרגילו אותנו לטעם שלו? גם הבקר לשחיטה, העופות והתרנגולות מקבלים "טיפול" דומה, וזה עוד לפני תהליכי העיבוד והחומרים המשמרים המוחדרים לבשר בדרכו הארוכה מהשחיטה ועד לצלחת. מדוע רק כשאנשים חולים, ממש חולים, הם משלמים הון לחוות בריאות ולנטורופתים כדי שאלו יוציאו להם את הבשר והחלב מהתפריט?

אבותינו הקדמונים, בדומה לגורילה ולשימפנזה הדומים לנו במטענם הגנטי, התקיימו על תזונה המבוססת כמעט כולה על הצומח, וזאת התזונה המתאימה לגופנו מבחינה אבולוציונית. יש הטוענים כי אבותינו הקדמונים היו ציידים, לכן בהכרח גוף האדם בנוי לצריכת בשר, אך גם לו היה הדבר נכון הם בוודאי לא אכלו בשר וחלב בכמויות העצומות שאנחנו צורכים.

בשר וחלב היו קשים להשגה והתקלקלו מהר, ואבותינו אכלו מזון מן החי לעתים רחוקות בלבד. בימינו, לעומת זאת, מזון מן החי הוא תעשיית ענק. הוא זול וזמין, חיי המדף שלו ארוכים והוא נמצא בכל ארוחה. הוא הפך למנה העיקרית.

לצמצם מחלות בעולם המערבי

נכון, תזונה אינה הדבר היחיד המשפיע על חיינו. ישנם גורמים נוספים כמו פעילות גופנית, לחץ נפשי, זיהום אוויר ואחרים. אבל מעבר למטען הגנטי שלנו, שאותו איננו יכולים עדיין לשנות, יש לצריכת מוצרים מן החי השפעה מכרעת על הבריאות שלנו. זה יקבע אם המחלה תפרוץ מוקדם או מאוחר, או אם תפרוץ בכלל. אחוז ניכר מהמחלות המערביות של היום ניתן לצמצם בצורה דרסטית פשוט על ידי הפסקת אכילת בשר, חלב, עוף, ביצים ודגים.

אני לא יודעת למה עולם הרפואה אינו מפרסם בקולי קולות את נזקי צריכת המזון מן החי; מדוע הוא לא מזהיר אימהות מפני הנזק שהן גורמות לילדיהן בהאבסתם בשר בכל יום, חלב וביצים בכל ארוחה.

ומדוע זה שכאשר ארגון הבריאות העולמי מפרסם סוף סוף המלצה להחלפת מוצרים מן החי באוכל מן הצומח, הוא משתמש במונחים רפואיים מורכבים כל כך עד שגם אני, בוגרת אוניברסיטה מכובדת בארץ, בקושי יכולה להבין מה כתוב שם. האם זה באמת בגלל ניגוד אינטרסים? לוביזם חזק של תעשיית המזון והתרופות?

ברור לי שמחובתי כרופאה להביא את הדברים לידיעתו של כל אדם ואדם. לקחתי על עצמי את שבועת היפוקרטס ואני מחויבת לא פחות לחלק האחר של משנתו: "יהיו מזונותיך תרופותיך". מזונותינו לא רק שאינם מרפאים אותנו אלא פוגעים קשות בבריאותנו, וחשוב שנדע זאת.

המתכון לבריאות פשוט: להרבות באכילת ירקות ופירות, להמעיט באכילת מוצרים מעובדים, אך החשוב מכל - להוציא מהצלחת את בעלי החיים!

הכותבת היא רופאת נשים מומחית לפוריות.