למה פניני השתמש במילה נאצי? ההסבר הפסיכולוגי
התנהגותו של גיא פניני במשחק מול הפועל תל אביב, גרמה לשערורייה ולעונש. ד"ר יוסי מערבי, מומחה להתנהגות ארגונית, מסביר כיצד יתכן שקפטן קבוצה שדיבר והתראיין לפני המשחק נגד שימוש במונחי שואה, עושה זאת בעצמו
עולם הספורט סוער סביב התבטאותו החריגה של גיא פניני. שחקן קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל נתפס במצלמות הטלוויזיה, כשהוא מכנה את שחקן הפועל תל אביב, יונתן שולדבראנד, "נאצי" ומאחל לו ולאביו "סרטן". תגובת מכבי תל אביב לא איחרה לבוא: גיא פניני הושעה, סרט הקפטן נשלל ממנו והוא נקנס ב-100 אלף שקלים.
עוד חדשות בריאות ב- ynet
- אחות בשביתה: "העצמות של בוכות מרוב עייפות"
בריאיון לגלי צה"ל אמר פניני: "אני לא מבין מה קרה לי. השד הרע יצא ממני... אומרים שאני פרובוקטור, אבל בחיים לא התקרבתי לדבר כזה...". דבריו אלה של פניני מקבלים משנה תוקף למשמע הריאיון שנתן ערב המשחק ובו הביע התנגדות חריפה להתבטאויות שכאלה מצד האוהדים.
אז כיצד ייתכן שפניני נהג כך בעצמו? האם הוא יצא מדעתו? אך גם אם פניני לא מבין את מעשיו, ייתכן שיש לכך הסבר פסיכולוגי פשוט.
האם האסוציאציות של פניני השפיעו על התנהגותו?
אחד מהמושגים המעניינים בפסיכולוגיה נקרא PRIMING ("הטרמה" מלשון טרם/לפני). הטרמה מוגדרת כגירוי המוצג לפני פעילות כלשהי ומשפיע עליה, בכך שהוא גורם לאסוציאציות מסוימות להיות יותר זמינות בתודעה.
הנה דוגמה: קבוצה של נבדקים מבצעת משימה עם מלים הקשורות ל-"מזג אוויר", ואילו קבוצה שנייה עם מלים הקשורות ל- "אוכל". לאחר מכן, כל הנבדקים מתבקשים לבצע מטלה אחרת שבה עליהם להשלים את האות החסרה במלה: _רק. לפי המחקר, סביר שהמלים שהוצגו בתחילה ישפיעו על השלמת האות החסרה, וזאת אף על פי שהמשימות הוצגו כנפרדות.
כך, הנבדקים בקבוצה א' ייטו יותר להשלים את המלה החסרה כ "ברק", ואילו הנבדקים בקבוצה השנייה ייטו יותר להשלימה כ"מרק". בעשורים שחלפו מאז הוצגו מחקרי ה-PRIMING התגלה כי תופעה זו מתרחשת גם כשהאדם אינו מודע לגירויים המטרימים, וכי ההטרמה אינה משפיעה רק על מושגים ומלים אלא גם על מעשים ורגשות.
כך למשל, במחקר משנת 1996 של ג'ון באר ועמיתיו, הודגם כיצד הטרמה של מלים הקשורות לזקנה ("שכחן, קירח, אפור, קמטים") גרמה לנבדקים ללכת באיטיות רבה יותר במורד המסדרון לאחר תום הניסוי לעומת נבדקים שהתמקדו במלים ניטראליות.
בניסוי נוסף הראו אותם חוקרים כיצד הטרמה של מלים שקשורות לחוצפה גרמה לנבדקים להפריע יותר פעמים לחוקר לעומת נבדקים שהוטרמו להם מלים הקשורות לנימוס.
פניני והאינטנסיביות
איך כל זה קשור לגיא פניני, אתם שואלים? אז ככה, בימים שקדמו למשחק עסקו שחקני הקבוצות והתקשורת ב"דם הרע" שבין הקבוצות. אחד הנושאים שבהם התמקדו הוא השימוש במושגי שואה על ידי האוהדים (שירים, קללות, שלטים, חולצות וכו').
פניני עצמו עסק בכך רבות כקפטן מכבי תל אביב, ואף התראיין אצל רועי גלדסטון ערב המשחק. בריאיון הוא דיבר נחרצות נגד השימוש בשואה על ידי האוהדים, והעיד על רגישותו לנושא כבן למשפחה של ניצולי שואה.
לפי המחקר בנושא ה-PRIMING שהוזכר לעיל עצם העיסוק האינטנסיבי של פניני טרם המשחק בנושא האלימות בקרב האוהדים, יכול היה להביא לכך שנושאים אלו הוטרמו אצלו והפכו לזמינים מאד בתודעתו.
לפי המחקר, זמינות זו יכולה הייתה להשפיע על רגשותיו והתנהגותו של פניני ולהפוך אותו ליותר אגרסיבי מכפי שהוא ממילא בצורת המשחק שלו. בנוסף, מכיוון שנושא השואה היה זמין יותר בתודעתו, הרי שכאשר התוקפנות היתרה התפרצה ממנו, קללות שואה היו הראשונות שעלו בתודעתו.
חשוב להדגיש כי ברמה הספורטיבית והמוסרית מעשהו של פניני ראוי לכל גינוי, וכי העונש החריף שנקבע לו חשוב כדי להוקיע התנהגות שכזו בקרב שחקנים ואוהדים כאחד. בנוסף, אין בהסבר הפסיכולוגי כדי לפטור אותו מהאחריות למעשיו.
עם זאת, ההסבר הפסיכולוגי חשוב הן לשם הבנת המקרה, והן כדי להציע דרך למניעת הישנות מקרים שכאלה בעתיד. המלצתי היא להחליף את העיסוק בקללות בין הקבוצות, בדיון ומעשים חיוביים בין השחקנים ומועדוני האוהדים: ראיונות משותפים, החלפת מתנות, ביצוע פעילות התנדבות משותפת וכו'. בדרך זו, ההטרמה תהיה של מושגים חיוביים והם אלה שיהיו זמינים בתודעת השחקנים בשעת המשחק.
הכותב הוא מומחה לפסיכולוגיה והתנהגות ארגונית, המרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
