לא גדל על עצים: איך ללמד ילדים על ערך הכסף

אז מה אתם מתכננים לתת לילדים שלכם כדמי חנוכה, כסף או מתנות? ואם כסף, אז כמה? ומה עושים כשיש ילדים בגילאים שונים, נותנים לכולם אותו דבר או בהתאם לגיל? ואם בכל זאת מתנה, מי בוחר, אתם או הם? ובאיזה סדר גודל היא תהיה? ומה עם סבתא וסבא, מה הם מביאים? האם אתם מתואמים איתם?

בכל שנה בחנוכה עולות לדיון השאלות החשובות הללו ואנו תרים אחר מענה הולם. פעם זה היה פשוט. כן-כן, אתם צודקים, פעם הכל היה יותר פשוט, לפחות במובן של דפוסי ההתנהלות בתוך המשפחה. מהותם של דמי החנוכה היו מאוד ברורים וידועים מראש. כל ילד קיבל כמה מעות (מטבעות כסף בתרגום חופשי) או מתנה צנועה, שיכלה להיות לצורך העניין גם פיג'מה חורפית חדשה, גרביים חמות או ספר קריאה - ובזה נסגר העניין.

מאחר ובימים ההם ילדים לא ממש קיבלו מתנות על בסיס קבוע, ובטח לא כסף, זה היה אירוע יוצא דופן ומרגש, הזדמנות מיוחדת במינה ששווה היה לחכות לה שנה שלמה בלב רוטט ובהתרגשות פועמת. במובן הזה ההורים של אז שיחקו אותה: כמה קל היה להם לספק את ילדיהם! צעצוע חדש, בגד חדש, משחק חדש - והילד מאושר. איזה כיף.

איפה הם ואיפה אנחנו היום. אופרה אחרת לגמרי. כל מה שקשור לכסף ומתנות לא דומה בכלום למה שהכרנו בילדותנו. היום כסף זה חלק מהחיים, מהשיח, מהעיסוק היום-יומי שלנו ושל ילדינו.

הנתינה החומרית הפכה להיות חלק בלתי נפרד משגרת יומנו. תחשבו כמה זה נדיר להעביר יום שלם מבלי שנקנה משהו לילד שלנו: ממתק, חטיף, מדבקות, צעצוע, איזה קשקוש בשני שקל שאף אחד לא באמת צריך "כי מה זה משנה, כמה זה כבר עולה". לא עולה על דעתנו לצאת מהבית מבלי לקנות דבר. אין חיה כזאת. מתישהו, איכשהו, היד נשלחת לארנק.

היום הורים שוברים את הראש מה לקנות לילד שלהם, פשוט בגלל שכבר יש לו הכל. יש לו הרבה-הרבה יותר ממה שהוא צריך, ממה שהוא יכול להכיל. אז מה כבר ישמח אותו? מה יפתיע אותו?

הוא מקבל מתנות בכל הזדמנות: בכל החגים (ברור!), כשאנחנו חוזרים מחו"ל (חייבים! איך נתמודד עם רגשות האשם?), כשהדודים מגיעים לביקור (לא באים בידיים ריקות), כתיגמול על התנהגות טובה (השיטה הקלה והאפקטיבית), כשסתם בא לנו לצ'פר (אנחנו מתים על הילדים שלנו!) ובטח ביום ההולדת (ופה מדובר כבר במתנה-מתנה, גדולה ויקרה).

ואם כל זה לא מספיק, אז במקביל, בו בעת, בִּמקום ובנוסף, אנו נותנים גם כסף. שיהיה. ממש לא צריך לחכות לזה שנה שלמה. ובמצטבר מדובר בסכומים גבוהים ממש.

במסגרת עבודתי אני פוגשת על בסיס יומי הורים מבולבלים, שכבר לא יודעים מה סביר והגיוני - ומה לא. הרצון לתת, להעניק, להיות הורה טוב ואהוב, לפצות על ילדות עשוקה, על חֶסֵר, על שעות של עבודה מחוץ לבית, נסיעות עבודה לחו"ל - מציף ומבלבל. וכן, בגדול, ליותר אנשים היום יש יותר כסף, מה שמאפשר את הנתינה המרובה הזו.

אנו חיים בחברה צרכנית, חברת שפע שיש לה המון מה להציע ואנחנו מיישרים עם זה קו: חיים ברמת חיים גבוהה יותר, גרים בבתים מושקעים יותר, נוסעים במכוניות חדשות יותר, קונים יותר, צורכים יותר, משקיעים יותר בעצמנו וכמובן בילדינו. ופה, לא פעם, אנו מאבדים את הדרך והפרופורציות.

כשהילדים עדיין קטנים אין לנו בעיה לתת, זו אפילו חוויה מהנה ומתגמלת מאין כמוה. אבל מה עושים כשהם גדלים ורצונותיהם גדלים עימם? מה עושים כשהם הופכים למתבגרים תובעניים ובזבזניים שלא מעריכים כסף, שלא יודעים להתנהל עצמאית, שלא חושבים בכלל שזה חלק מלהיות גדול?

בואו לא נחכה עד אז. אפשר להתחיל כבר ברגע זה. אני מזמינה אתכם "לתפוס טרמפ" על המומנטום של חג החנוכה, דמי חנוכה, שבוע שלם של חופשה שכבר תעלה לנו (ראיתם איזה היצע עצום של הצגות, מופעים ופסטיבלים מחכים לנו לבחור מתוכם?), ונדבר היום על ילדים וכסף. איך ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת להקנות לילדים שלנו מה שנקרא "חינוך פיננסי" - חינוך לעצמאות ואחריות כלכלית. 

1. מאיפה בא הכסף?

הסבירו לילדים הצעירים שלכם מה אתם עושים על מנת להרוויח כסף, לְמה הוא משמש אתכם ולפי אילו קריטריונים אתם בוחרים להוציא אותו. ככל שהם יבינו יותר את הקשר בין הדברים נוכל להימנע בשלב המאוחר יותר משימוש במשפט השחוק עד זרא "כסף לא גדל על העצים".

2. אמא אני רוצה דמי כיס!

לָמה בדיוק אנחנו כל כך מופתעים כשהבקשה הזו מגיעה אלינו מהזאטוט בן הארבע? כמו שכבר הבנו, כסף הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, וילדים (גם צעירים) מבינים זאת היטב. זה הרגע לבדוק איתו לשם מה הוא צריך כסף, מה הוא מתכנן לעשות איתו, וגם לקנות לו קופת חיסכון יפה בה הוא ישמור את המעות.

בשלב הזה שקל או שניים זה ממש מסַפק (במטבעות של עשר אגורות זה המון!) ואפילו שלגביו כרגע זה יותר סוג של משחק, הוא כבר יכול להתחיל ללמוד כמה שווה כל מטבע ומה אפשר לקנות בו. ואתם יודעים מה, דרך איסוף המטבעות הוא אפילו יצליח לפתור חידות חשבוניות מתקדמות כמו כמה שקלים בודדים הם שווי ערך למטבע אחד של חמישה שקלים. תארו לכם.

3. כל מה שרציתם לדעת על דמי כיס והעזתם לשאול

דמי כיס זה דבר טוב. זה אפילו מצויין, כל עוד אנחנו עושים את זה כמו שצריך. ואיך עושי את זה? דנים מראש ובמשותף (באמת) עם הילד שלנו מה בדיוק הם כוללים ומה גובהם, כמובן בהתאם לגיל ולצרכים. ככל שהילדים גדולים יותר, כך ניתן לכלול יותר סעיפים תחת הכותרת דמי כיס: בילויים, בגדים וקוסמטיקה, טלפון סלולרי וכדומה.

בכל מקרה, מהרגע בו הגדרנו את גבולות הגזרה, להלן "התקציב", הם אמורים להתנהל בתוכו בחכמה. והנה גם הכנסנו מילה חדשה וחשובה לשימוש וללקסיקון. על הבסיס הזה יש סיכוי טוב יותר שאנו מצמיחים ילד שידע לנהל את עצמו באופן עצמאי ואחראי יותר גם בהמשך.

4. הלוואות, מקדמות ושאר ירקות

בשלב מסויים הילד שלכם יגדל ויבין שיש דברים כאלה ולמה, בעצם, לא להשתמש בהם? ככלל, אני מאוד ממליצה לא להתפתות, שהרי הרעיון הוא ללמד את הילד לדחות סיפוקים ולהתנהל באופן שקול. במידה וזה כן קורה, נתתם לו הלוואה או מקדמה, חשוב להקפיד לזכור לגבות את החוב ולחזור ולקיים את ההסכם המקורי.

5. לקנות או לא לקנות?

שווה או לא שווה? בגיל צעיר מאוד אפשר כבר ללמד את הילדים צרכנות נבונה מהי: איך ניתן לקבל את התמורה הטובה ביותר עבור כספך. כשאתם הולכים יחד לסופר במקום שהם ישבו בעגלה ויחסלו ממתקים, או יתרוצצו מסביב, יציקו וישאלו שוב ושוב מתי כבר הולכים הביתה, תנו להם מטבע של חמישה שקלים ושילחו אותם למצוא מה הדבר הכי אטרקטיבי שאפשר לקנות בסכום הזה.

בקורס למתקדמים באותו נושא נגדיל לעשות ונבדוק יחד מה הכי משתלם לנו לקנות, נקרא מה כתוב על האריזה, נשווה כמויות, מרכיבים ואיכות ונלמד לבחור נכון. והנה טוויסט בעלילה: כל חווית הקנייה בסופר מקבלת תפנית מפתיעה ומשדרגת. הערה: את אותו הדבר בדיוק אפשר להעתיק גם לחנות הצעצועים.

6. ומה אתם עושים בשביל מדינה?

כמה אתם יודעים לשמור על התקציב? איזה ציון הייתם נותנים לעצמכם כצרכנים? כמה אתם בזבזנים או, לחילופין, יודעים גם להתאפק ולחסוך? אין מה לעשות, גם כאן הדוגמה האישית היא המשפיעה האמיתית. ילדים רואים - ילדים עושים.

7. שלוש, ארבע, לעבודה!

בעידן של היום יש באמת אינסוף דברים שילדים רוצים לרכוש, וזה הולך ומתרחב ככל שהם גדלים. חברת שפע או לא חברת שפע? את רוב הדברים הללו אנחנו ממש לא חייבים לספק, ואם הם בכל זאת רוצים - הם מוזמנים להתחיל להרוויח כסף באופן עצמאי. גם ילדים צעירים יכולים לעבוד בחופשות (יופי של דרך להעביר חלק מהחופש הגדול, למשל) למטרה זו בדיוק. מבטיחה לכם שאחרי ההתנסות הראשונה הם כבר ידעו ערכו של כסף מהו.

8. קופסת ההוצאות הקטנות-גדולות

הנה תרגיל מעניין: במהלך החודש הקרוב בכל פעם שתרצו לקנות לילד משהו,

לא משנה מה ובאיזה סכום, תתאפקו ואת אותו סכום שימו בקופסה. בסוף החודש פתחו אותה וסיפרו כמה כסף יש בפנים. מופתעים? תכפילו בשנה שלמה - והנה יופי של תוכנית חיסכון למשהו חשוב וראוי באמת.

9. לשתף את הילדים במצב

במצב של קושי כלכלי חשוב לשתף את הילד ולידע אותו, רק שימו לב שלא להפחידו יתר על המידה. ילדים נוטים לראות את המציאות בשחור-לבן, מושפעים מסרטים וספרים ויכולים בקלות להסיק שמעתה לא תהיה אפשרות לקיים את המשפחה, לא יהיה אוכל בבית וכדומה. השתמשו במילים קונקרטיות ככל שניתן, הסבירו במדוייק באיזה אופן זה יבוא לידי ביטוי ולאיזה סוג של התגייסות אתם מצפים מהם בהקשר הזה.

הכותבת היא יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. לאתר של אלי זוהר ניב לחצו כאן