"אייל גולן קורא לך": אנחנו פה בשביל המלך
אין בה כישרונות אמיתיים, הפרקים ארוכים מדי והפאנל גברי מדי - אבל כל זה רק תפאורה: התכנסנו כאן בשביל אדם אחד, שבזכותו "אייל גולן קורא לך" היא שומר מסך לא רע
היה היה פעם מלך בשם אייל גולן, שהיה אהוב מאוד על ידי העם שרצה לראותו עוד ועוד. אותו מלך אהוב ומפורסם קבע תחרות שבסופה יבחר נתין אחד שיזכה לעבוד לצידו. אצו רצו כל פשוטי העם בתקווה להיות האחד שבו יבחר המלך ולהפוך מעוד לכלוכית לסינדרלה התורנית. אז הוא בחר במורן מזור ובחר בעדן אמזלג, ובחר בנסרין ובחר במאור אשוואל, ועכשיו הוא מחפש את הכישרון הבא שיזכה לשלושה חודשים של חסד.
כי המלך יודע: סינדרלה באה והולכת, אך העם - תמיד עם הגולן. וזה בקצרה הסיפור של "אייל גולן קורא לך". כישרונות גדולים לא נמצא פה, וסביר להניח שזה כבר ברור לכולם. מה כן? תוכנית הלל לכוכב הכי גדול, מצליח ופופולרי בישראל. תוכנית שנבראה בצלמו ובדמותו, שמטרתה לקדש את המותג ששמו אייל גולן. כל השאר - תפאורה בלבד. ויודעים מה? זה בסדר גמור, מסיבה אחת פשוטה: ל"אייל גולן קורא לך" אין היומרה לחפש את הקול הבא של ישראל או למצוא את הכוכב הנולד שכל המדינה תעסוק בו (לשניה וחצי). המתמודדים משניים, השופטים - תוספת נחמדה. וכולם - גם הצופים - פה בשביל המלך.
"קורא לך" אינה תוכנית מוזיקה שמנסה להתחרות בתוכניות הריאליטי המקבילות. אין לה את הפומפוזיוניות המאוסה של "כוכב נולד" או את העושר של "The Voice". האולפן פשוט, האווירה ביתית, השיפוט בגובה העיניים. אין פה מתמודדים יוצאי דופן כי הכישרונות הגדולים לא באמת באים לפה. זאת תוכנית שבאה לעשות נעים, ואת זה היא עושה מצוין. אפשר לדבוק באליטיזם ולומר שזו תוכנית בידור זולה ומביכה, עם הפקה דלה ומתמודדים הומוגנים. אבל בואו נאמר את האמת - היא פונה לקהל הגדול שלה ועושה זאת בלי בושה ובלי יומרנות. גולן יודע מי הקהל שצופה בו, והולך לקראתו עד הסוף. רוצים שירים בטורקית? תקבלו. מעוניינים בדיכאון? גם יהיה. בא לכם קאבר לשריף? יאללה.
גם אחרי ההבנה הזו, לא קשה להבחין במגרעות התוכנית. ארבע מהן צורמות במיוחד: הראשונה - היא ארוכה מדי. שלוש שעות זה יותר מדי, גם למעריצים המושבעים של גולן. בשלב מסוים זה מתיש. השניה - אין כישרונות בתוכנית. בדרך כלל נהוג לפתוח את העונה עם כמה זמרים תותחים. אמש, הזמרים שהגיעו היו כל כך גרועים שבשלב מסוים זה הפך לעינוי תימני. השלישית - השיבוץ של גל אוחובסקי כשופט. במשך שנים הוא לא התבייש בסלידתו מהז'אנר. אסור היה לתת לו את הבמה הזו אחרי שירק לתוך הבאר הזו אך כעת מחפש כל במה ופרנסה. זו עוד התרפסות מצד הז'אנר בפני קובעי דעה בדימוס ממוצא אשכנזי, שגרמו לו לנזק במשך שנים.
ובמקום אוחובסקי - וזו הבעיה האחרונה - ראוי שתהיה אשה בפאנל. נכון, מעטות הנשים בז'אנר, ואני לא בטוח עד כמה זהבה בן ואביבה אבידן מתאימות להיות שופטות, אבל אם באמת היו רוצים - אפשר היה למצוא.
רונית ארבל ושרית בירן (היח"צניות בדימוס של אייל גולן וקובי פרץ בהתאמה) למשל היו עושות עבודה טובה, ומביאות זווית נשית שכה חסרה בפאנל הגברי.
ובכל זאת, על אף המגרעות, בסופו של דבר כל ביקורת תהיה קצת מנותקת מהמציאות. כי אולי מבחינת חלק לא מבוטל מהעם מדובר בתת רמה, אבל בשביל חלק לא פחות גדול זהו הבידור הכי טוב וכיפי שהם מוצאים על המסך. ובעונת הבחירות הזו, "קורא לך" היא שומר מסך מסביר פנים שמשקף את המציאות הישראלית של חורף 2012.
