העבודה: פרץ ניסה לחבל במפלגה - וכשל
המפץ הפוליטי הוביל לתגובות חריפות במפלגת העבודה: "פרץ ניסה לחבל במפלגה וכשל, באשר ללבני מדובר בשפל נוסף". כבל גילה על המהלך מצפייה במסיבת העיתונאים: "אני בשוק. צריך להיות בן אדם". לפיד: התרגיל המסריח של כל הזמנים
חברי מפלגתה בהלם, היא נפרדת בהקלה. חברי הכנסת ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר ואיתן כבל אמרו כי הם "בהלם" מעזיבתו של עמיר פרץ וחבירתו לציפי לבני, אבל בהודעה ממפלגת העבודה כונתה העזיבה "הקלה".
בהודעה שנמסרה ממפלגת העבודה, אחרי המפץ הפוליטי, נאמר: "אנחנו נפרדים בהקלה מאדם שניסה לחבל במפלגה דווקא בשיא הצלחתה ובשיא האמון שהציבור מביע בה, וכשל בניסיונו זה. חבירתו של פרץ ללבני לא תזיק כהוא זה למפלגת העבודה ואף תחזק אותה ותאפשר לה לעבוד במלוכד, באחדות ובחברות ובלי חתרנות מזיקה מבפנים. בנוגע ללבני - מדובר בשפל פוליטי נוסף ובאיסוף פליטי פליטים באופן שאין בו ולו שמץ של אידיאולוגיה".
ברוורמן: פרץ הציע לי בעבר לפלג את העבודה
ח"כ אבישי ברוורמן, בכיר נוסף במפלגת העבודה, תקף את פרץ ואמר כי "יש לומר בצורה הברורה ביותר שתנועה שהיא בית לא עוזבים. זו לא הפעם הראשונה שהוא מנסה לעזוב, כיוון שבעבר פרץ הציע גם לי לפלג את מפלגת העבודה וסירבתי. אני מאחל לו הצלחה בכל שילך, ושמח על כך שמעכשיו תוכל מפלגת העבודה לעבוד יחד, כאיש אחד, ללא הפרעות מבפנים".
איש העסקים אראל מרגלית, שהוצב במקום העשירי ברשימת העבודה לכנסת, אמר כי "צר לי שעמיר פרץ עוזב את המפלגה. אני חושב שהוא עושה טעות פוליטית. הבית שלנו הוא מפלגת העבודה והיא חזקה יותר מכל מועמד כזה או אחר".
בסביבת יחימוביץ' טענו כי פרץ כרסם במפלגה מבפנים ואמרו כי כעת נושמים לרווחה. "יחימוביץ' בודדה אותו פוליטית בגלל האופן שבו הוא התנהל", אמרו בסביבת יו"ר העבודה. "זו הייתה הפתעה, אבל אף אחד לא מבכה את לכתו של פרץ".
היחיד שהקדים את פרץ בפריימריז, יו"ר סיעת העבודה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר כי "המהלך של פרץ ולבני הוא מהלך שכולו אישי, מהלך שיוצר שיא חדש של אופורטוניזם בפוליטיקה. רק לפני שבוע פרץ ביקש וקיבל אמון מהרבה חברי מפלגה אחרי שהבטיח להם שהוא רוצה להיות חלק מצמרת המפלגה". הרצוג הוסיף כי "פרץ החליט לערוק לספינה רעועה של פליטים ממפלגות שונות, שלא הצליחו ולא ידעו לקבל את התוצאה. בסופו של יום כל מה שקרה למפלגות המרכז האחרות יקרה גם למפלגתה של ציפי לבני, רק הרבה יותר מהר".
איציק שמולי, שיעלה מקום אחד ברשימת העבודה בעקבות נטישתו של פרץ את המפלגה, התייחס אף הוא למהלך ואמר כי "הזיג-זג של עמיר מסמל את כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית - חוסר עקביות, מחנאות ופוליטיקה נטולת אידיאולוגיה של סידור עבודה. אז פרץ נעלב וערק פעם נוספת לאחר שהפסיד, וכמו לאחר עזיבת ברק - גם עתה מפלגת העבודה תהיה חזקה ומאוחדת יותר".
"התרגיל המסריח של כל הזמנים"
גם במפלגת יש עתיד של יאיר לפיד תקפו את המעבר של פרץ למפלגתה של ציפי לבני. "לבני מובילה את התרגיל המסריח של כל הזמנים, זו הפוליטיקה הישנה במירעה", אמרו
ביש עתיד. "התנועה הולכת והופכת לעיר מקלט לכל המפסידים במפלגות המוצא שלהם. זהו אופורטוניזם פוליטי בשיא כיעורו שלא יחזיק מעמד יום אחרי הבחירות. אין ללבני ואנשיה שום מכנה משותף מלבד הכמיהה הבלתי ניתנת לסיפוק לכיסא".
בליכוד אמרו בתגובה למהלך של פרץ כי "מול ימין ממלכתי לאומי ומאוחד, ששומר על עקרונותיו למען האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל וביטחון אזרחיה, אנו עדים לעוד פיצול ציני מביך של השמאל המפולג והמפוצל - שמאל מוכן לסכן את האינטרסים של ישראל וביטחון אזרחיה בשביל כיסא".
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, תקפה אף היא את חבירת פרץ ללבני: "הציבור מסתכל על המתרחש בפוליטיקה ונגעל מהאגו, האופורטוניזם, הזגזוזים והקפיצות ממפלגה למפלגה. הפיצולים, הריבים והשנאות הם ב-DNA של מפלגת העבודה".
פרץ (60) היה יו"ר העבודה בשנים 2007-2005 ותפקידו הבכיר היה שר הביטחון בממשלת אולמרט. את פעילותו הפוליטית החל פרץ ב-1983 כאשר התמודד וניצח מטעם מפלגת העבודה בבחירות על ראשות מועצת שדרות. הוא מכהן בכנסת משנת 1988. במקביל הוא כיהן כיו"ר ההסתדרות בין 1995 ל-2006.
Read this article in English