הקשר הירוק שבין קרן מור לאיי גלאפגוס
מה משותף לשחקנית קרן מור ולמנכ"ל משרד רה"מ לשעבר גלעד שר? שניהם משקיעים בחברה חדשה לפרויקטים של אנרגיה סולארית, הפועלת ברחבי העולם וצפויה להשיק שדות סולאריים ברואנדה, רומניה ואפילו איי גלאפגוס. בראיון מספר המייסד על התוכניות לעתיד ועל הקשר לשרה סילברמן
השחקנית קרן מור אולי תתפלא לגלות שיש לה דבר מה מן המשותף עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר גלעד שר (לפחות יותר ממה שחשבה): שניהם משקיעים בחברה ישראלית חדשה לפרויקטים של אנרגיה סולארית, הפועלת ברחבי העולם וצפויה להשיק שדות סולאריים ברואנדה , רומניה ובאיי גלאפגוס .
- CNN בחרה ביוסף אברמוביץ' ל"חלוץ ירוק" אבסורד ישראלי: מבזבזים שמש וחוסכים בחשמל
- חזון המיליארדר הירוק מסין: חשמל סולארי 24/7
החברה, ששמה "אנרגיה גלובל", מקיימת מגעים נוספים עם מדינות דוגמת קפריסין וה רפובליקה הדומיניקנית. היא הוקמה על ידי מייסדי "ערבה פאוור" - מי שהקימה את השדה הסולארי הראשון והיחיד עד כה בישראל, בקיבוץ קטורה. החברה החדשה מתמקדת בייעוץ וייזום פרויקטים סולאריים במדינות מתפתחות ויש לה כ-6 פרויקטים בפיתוח, לצד מגעים נוספים עם מדינות דוגמת קפריסין והרפובליקה הדומיניקנית.
נשיא החברה הוא יוסף אברמוביץ', איש חייכן ונמרץ שנבחר השנה כאחד מ-6 חלוצי האנרגיה הירוקה המובילים בעולם על ידי ה-CNN. את החברה החדשה השיק רק לפני כשבוע, בכנס לאנרגיה מתחדשת באילת, אולם בראיון הוא מספר שהם עובדים בשטח מזה כ-3 שנים, במהלכן ערכו בדיקות היתכנות כלכלית בכמחצית מהמדינות בעולם שאין בהן חשמל סולארי.
הקשר לשרה סילברמן
אברמוביץ' מסתובב עם תיק סולארי מיוחד, שמטעין את מכשירי החשמל בתוכו, כמו לפטופ וטלפון נייד. "זה לא באמת שווה את הכסף", הוא מחייך בכנות. הוא עלה לישראל מארה"ב בשנת 2006 עם אשתו ו-5 ילדיו לישראל והתמקם בקטורה. הרקורד המשפחתי שלו כולל את גיסתו, השחקנית שרה סילברמן, אבל הוא מסרב להסגיר אם גם היא נמנית על משקיעי החברה.
באותה שנה ייסד עם שני שותפים את "ערבה פאוור", כשמאוחר יותר הצטרפו כשותפות גם חברת סימנס וקק"ל. הפרויקט בקטורה, שהושק השנה, הביא לדבריו לפניות ולהתעניינות מצד יזמים באשר להקמת פרויקטים דומים במדינות מתפתחות, עוד לפני שעמד על תילו. "כבר ב-2009 פנו אלינו מ-58 מדינות, דבר שמעיד על המיתוג של ישראל כמדינת סטארט אפ", הוא מספר.
בשלב הבא החלו אברמוביץ' ושותפיו, אד הופלנד ודויד רוזנבלט, לערוך בדיקות היתכנות במדינות שונות, במטרה ליזום בהם פרויקטים. במהרה התברר שהאוכלוסיות הכי עניות על כדור הארץ משלמות את המחיר הכי יקר על אנרגיה, בגלל השימוש בגנרטורים. "בדקנו מה תמהיל האנרגיה שלהן וגילינו שהן משלמות על דיזל פי 2 לעומת אנרגיה סולארית, כך שיש היגיון ברור שלא ישתמשו בנפט".
אנשי ביטחון עם רובים
בסך הכל נבדקו כ-75 מדינות, כשבחלקן התברר שלא יהיה פשוט לעבוד. כך למשל באחת ממדינות אפריקה חיכה להם השותף המקומי בליווי אנשי ביטחון עם רובים. "היו מדינות שהבנו מיד שאי אפשר לעבוד בהן כי השחיתות גבוהה והיו מדינות שהאמנו בהן, אבל לא מצאנו צוות שותף מקומי", הוא מספר.
ברואנדה לעומת זאת, שמשתקמת עדיין מרצח העם, מתקדמת החברה בצעדים מהירים לקראת הקמת חווה סולארית בבית יתומים, קורבנות הטבח הגדול. אברמוביץ' מספר שאת המקום פתחה אן הימן, מתנדבת מארה"ב שעלתה אף היא לישראל והתגוררה בקטורה, שם פגשה את בעלה, ובשנת 2005 החלה לפעול למען הקמת בית היתומים.
בית היתומים נפתח ב-2008, מאכלס כיום כ-500 ילדים והוא מתבסס על תרומות ועל מתנדבים. בבדיקה התברר כי האנרגיה הסולארית יכולה לשמש מקור הכנסה נאה ונחתם הסכם לפיו חלק משטח בית היתומים יושכר לחברה, שתקים בו חווה סולארית ותתחזק אותה למשך 25 שנה. זו תייצר בין 5 ל-10 מגוואט, שיספקו עד כ-10% מהאנרגיה של המדינה, הסובלת מהפסקות חשמל תדירות.
גם מול שרת האנרגיה ברואנדה גובש הסכם ראשוני לרכישת החשמל, אך פרטי המימון עוד לא סוכמו. בפני הפרויקט ניצבות בעיות נוספות, בהן בהתחברות לרשת החשמל, אבל אברמוביץ' מקווה להניח את אבן הפינה כבר בינואר, ביום מסיבת הסיום של תלמידי המחזור הראשון בבית היתומים, ושואף שהפרויקט יעמוד על תילו עד סוף הקיץ.
מימוש הפרויקט עתיד להתאפשר בזכות הממשל האמריקאי, שמספק כ-80% מהמימון. אברמוביץ', ששניים מילדיו מאומצים, מעיד שהנושא קרוב לליבו ומבטיח כי בכוונתם לקחת את ההחזר הכי נמוך שאפשר. "רוב המניות שייכות למשפחתי ואשתי מסרבת שנרוויח על חשבון יתומים, אז נעשה מעשר הפוך וניתן 90% לבתי היתומים".
את המודל הזה מציע אברמוביץ' להעתיק למדינות אחרות ביבשת השסועה. "ל-85% מאוכלוסיית אפריקה אין חשמל בכלל ולשאר יש הידרו וגנרטורים", הוא מספר. "אם זה יעבוד, נלך לשאר המדינות ונציע להם לתת לנו שטח, לחתום על הסכם לרכישת חשמל ל-25 שנה ואנחנו נבנה בתמורה מתקן על חשבוננו ונדאג לתחזוקה".
מה דרווין היה אומר?
פרויקט נוסף של החברה, שאמור לצאת לדרך כבר בסוף החודש, נמצא באיי גלאפגוס - אתר שימור טבע עולמי ורגיש, שמזוהה עם דרווין ומחקריו על האבולוציה. 21 אלף התושבים שחיים באיים המותרים למגורים, נשענים כיום על דיזל בלבד לשם אספקת אנרגיה.
הודות למיקומו על קו המשווה, השדה שעתידה להקים החברה ייהנה מחשיפה מקסימלית לשמש, והפאנלים הסולאריים בו ימוקמו בצורה אופקית לקרקע, ולא בשיפוע כפי שאנו רואים בשדות סולאריים מסביב לעולם. אברמוביץ' מקווה שהקמתו תושלם ברבעון הראשון של 2013. "חיפשנו מקום שגם האנשים הכי ירוקים לא יתנגדו ומצאנו אתר פסולת פתוח שכל אחד זורק שם את הזבל שלו", הוא מספר. "חתמנו על הסכם עם המועצה לפיו אנחנו ננקה אותו ונבנה מתקן סולארי של חצי מגוואט".
גם פה התגלעה בעיה מול חברת החשמל. "זה דבר חדש עבורם והם ביקשו שנקטין את הייצור עוד יותר, מה שאומר שזה לא יהיה באמת כדאי כלכלי". במקרה זה, 80% מההשקעה נשענת על הלוואות והשאר על הון עצמי. עם זאת, החברה במגעים מול אקוודור לייצור כמות הרבה יותר גדולה עבור כל המדינה, כך שבטווח הרחוק זה עשוי להשתלם.
בנוסף החברה חתמה על עסקה לייצור 8 מגוואט בדרום רומניה, והגישה בקשות לרשיונות לייצור 10 מגוואט בקפריסין ו-17 מגוואט ברפובליקה הדומיניקנית. אברמוביץ' מוסיף שהם ניסו לסייע להאיטי ואף ערכו הכשרה למהנדסי חברת החשמל המקומית, אך נוכח הבעיות הרבות בתשתיות במקום, הצלחת הפרויקט מוטלת בספק.
שדה סולארי ייצר 40% מהחשמל של אילת
בישראל מקדמת החברה פרויקט נוסף בקיבוץ קטורה - הפעם מדובר בשדה גדול שייצר כ-40 מגוואט ויספק כ-40% מצרכי האנרגיה של אילת. בנוסף היא מקדמת שדות בינוניים, בהם בשבט טרבין הבדואי. "בזכותם הכרנו את מקורות המימון של ממשלת ארה"ב שאנחנו מפעילים ברחבי העולם", הוא מעיד.
עם זאת אברמוביץ' קובל שבארץ הסיכון הרבה יותר גבוה ביחס למדינות אחרות. אולי זה בגלל הביורוקרטיה הידועה לשמצה ואולי בגלל שכן אין לשרים תמריצים כמו פיטורים אם לא יעמדו ביעדים. התוצאה בכל מקרה, היא שלוקח נצח לממש פריוקטים בתחום. "אין שוק יותר קשה מישראל", הוא חורץ. "בדקנו עשרות מדינות וזה השוק עם הסיכון הכי גבוה שאנו פועלים בו, אולי למעט האיטי וקונגו. יש פה 24 רגולטורים שצריך לעבור כמו קק"ל, צה"ל, רשויות, משרדי ממשלה ועוד. שם פורסים בפנינו שטיח אדום, 'רק תבואו'".
"מסע במימון משפחה וחברים"
לפרויקטים שהחברה מתכננת לפתח הובטח עקרונית מימון מבנקים מסחריים וממשלת ארה"ב, המסתכם בלמעלה מ-800 מיליון דולר. עד כה גייסה החברה 4 מיליון דולר וקיבלה הבטחה מבנק השקעות ישראלי לגיוס 10 מיליון דולר נוספים. בנוסף למייסדים, בין המשקיעים בחברה נמנים גם שותפים נוספים מערבה פאוור וכן משקיעים פרטיים כמו השחקנית קרן מור, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר גלעד שר וכן קיבוץ קטורה. "את המסע הזה מממנים משפחה וחברים", הוא מחייך.
אברמוביץ' מכריז כי יעד החברה הוא להשקיע 20 מיליארד דולר עד 2020 בייצור 10,000 מגוואט, שיספקו אנרגיה ל-50 מיליון בני אדם, רובם במדינות מתפתחות. "אנחנו מקווים לעזור למדינות האלה לעבור לאנרגיה סולארית, ואפשר לעשות את זה מהר", הוא אומר. "זה חלק בלתי נפרד מזכויות אדם - שכוללים חינוך ובריאות למשל, אבל צריך אנרגיה כדי לקדם אותם".
"היום כשמדינות מתפתחות אומרות נביא אנרגיה - הן מביאות גנרטורים, כך הן גם חלק מהבעיה של ההתחממות והן גם משלמות יותר מדי", הוא מוסיף. "עכשיו כשמחירי האנרגיה הסולארית יורדים בצורה דרמטית, יש אפשרות באמת למלא את החזון של אנרגיה לכולם. ההיגיון הכלכלי כבר קיים, אבל צריך חלוץ בכל מדינה ומדינה שייקח את כל הסיכון ויוכיח שזה אפשרי".
לפנייה לכתב/ת 
