פרל ג'אם ולני קרביץ מדליקים את חנוכה
שירי החנוכה כבר מתנגנים בלי הרף, ומזכירים כמה מוזיקלי הוא חג האורות הזה. באווירת הנרות, אבקת הסוכר והטיגונים, אנחנו מציעים כמה שירי הפוגה מ"סביבון סוב סוב" - שאמנם הגיעו מעבר לים, אבל מתאימים בדיוק למה שקורה כאן. חג שמח!
חג מוזיקלי: מ"ימי החנוכה" ועד "נר לי דקיק"
כנראה שלא סתם המוזיקה מככבת. כיף לחגוג את חנוכה. הסופגניות, הלביבות, הנרות הדולקים, הסביבונים והחופש מבית הספר, מספיקים לילדים ולמשפחות אטרקציות הרבה יותר מעניינות מאשר ביצה קשה וחתיכת חסה בצלחת ישנה של סבא וסבתא - או פרי צהוב משונה שיעלה לנו אלפי שקלים ואותו חייבים להביאו לסוכה. בקיצור, כמה שיותר שמחה מסביב, כך גם יותר מוזיקה, או ההיפך.
האזינו לפרל ג'אם
שירים תופסים לנו את הלב בתקופות. לפעמים אנחנו מגלים את האמנים הכי חדשים שיש, ולפעמים חוזרים אחורה כדי לגלות רגעים שפספסנו. ואילו ימים טובים יותר לעזור לנו להגדיר תקופה מאשר חנוכה? בחוץ אפור וגשום, במאפיות טורים ארוכים והריבה מהסופגנייה רותחת, נוטפת על הבגדים. זהו בדיוק הזמן לבחור את המוזיקה שמתנגנת לנו באוזניים בקפידה ולפעמים גם לקחת רגע הפסקה מ"כד קטן, כד קטן".
דמיינו את הבוקר שלאחר הנר הראשון בביתכם. על השיש החנוכייה מלאה בשעווה ובשני נרות צבעוניים ושבורים שלא שרדו את הערב. על הכיריים קופסת סופגניות מקרטון, הסופגנייה האחרונה שנשארה שם כל הלילה כבר הפכה לאבן, גם את האבקת סוכר לא רואים. חבל. דרך החלון, העננים האפורים מסתירים את השמש וצריך להדליק את האור שבמטבח.
River של ג'וני מיטשל
הקומקום דולק, אפשר להכין את הקפה (או התה) הראשון של הבוקר. אפשר גם ללחוץ על הפליי. אולי שירי געגועים, לפנטז על נופים אחרים ולהתמלא בטוב. אולי "River" של ג'וני מיטשל, או "Sittin' On Dock Of The Bay" של אוטיס רדינג. אולי אפילו "פרל ג'אם", שיר פחות מוכר בשם "Wishlist", "הלוואי שהייתי שליח ", שר שם הסולן אדי וודר, "וכל החדשות היו טובות".
דמיינו את הדרך חזרה מהעבודה. הגשם תפס אתכם בדרך. עוד רגע כל החברים יגיעו הביתה להדליק נרות ולדחוף סופגניות, אבל עוד לא הספקתם לקנות. המאפייה עוד פתוחה אבל הטור כל כך ארוך אחרי הצהריים וכל האנשים שעומדים שם הם אידיוטים. כשסוף סוף סחבתם את הקניות הביתה כבר קר נורא, במיוחד בגלל שכל הבגדים רטובים מהגשם.
כל שיר שלו. לני קרביץ
אפשר גם במקרה הזה ללחוץ על הפליי. אולי "Master Of Puppets" של מטאליקה יתפוצץ בשיא הווליום, אולי גם "Always On The Run" של לני קרביץ. כל שיר שיפייד את הברוך שנכנסתם אליו בדרך הביתה, בעוד אתם מחליפים לבגדים יבשים. "Carry On My Wayward Son" ירים אתכם שוב על הרגליים וימרח חיוך על פניכם רגע לפני שהבית יתמלא. "אל תבכה יותר", שרה להקת "קנזס" על רקע קטע הגיטרה האפי שדוחף קדימה.
וכמובן הביטלס
דמיינו את הילדים הקטנים, מפוצצים באנרגיה מהריבה והשוקולד, שמחים כל כך משירי החג ולא מפסיקים לשיר. אולי זה הזמן להוסיף ולמלא את חייהם גם בשירים אחרים, לועזיים. מילים ומנגינות שימשיכו את האדרנלין המבורך שתקף אותם בחג. אולי "I Saw Her Standing There" ו-"Penny Lane" של הביטלס. ואולי את השיר שימחיז את הסיטואציה בצורה הטובה ביותר שרק אפשר: "Don't Stop 'Til You Get Enough" של מייקל ג'קסון.
וכמובן מייקל ג'קסון
או דמיינו את האהבה והתשוקה שלכם, על כל גווניה, בגשם בחוץ ובאור בבית. זו שאולי מתרחשת בפעם הראשונה, מלאה בחששות ואי ודאות, לפעמים גם בעצבים גדולים. אולי כמשפחה חדשה שעוברת יחד את שמונת הימים בפעם הראשונה ואולי גם פרידה. את הסוף שהגיע, דווקא בחג היפה, ואולי טוב שכך.
ולסיום פול סימון
וכמו הרגשות השונים שלנו, מהקצה אל הקצה, כך גם השירים. מ-"Here Comes My Man" של "הגאסלייט אנת'ם" הקשוחה, דרך "When I'm Down" העצוב של כריס קורנל, ועד ל-"Fifty Ways To Live Your Lover" הקלאסי של פול סיימון. המוזיקאי הנפלא, יודע בדרך כל כך מדויקת לסמן כל כך טוב את תקופה. ובתקווה, כך גם בחנוכה, האופטימיות לא תגווע: "למה ששנינו לא נישן על זה הלילה, היא אמרה", שר סיימון, "ואני מאמינה שבבוקר, תתחיל לראות את האור. ואז היא נישקה אותי, והבנתי שהיא בטח צודקת".
