לא מקצוע לנשים? הצחקתם אותן

מי היו הנשים המצחיקות ביותר בעולם? מדוע נדמה שיש יותר גברים מצחיקים מנשים? בשאלות האלה נעסוק הפעם במפגשי "מועדון הסרט המופרע" בסינמטקים, במסגרת הפרויקט "נשים בקומדיה".

למעשה, עצם העיסוק בתופעה הזו של נשים קומיקאיות מזכיר את העיסוק שלנו ב"הומור יהודי" - שמתייחס גם הוא לקהילה מוגדרת של אנשים. וזה קצת מוזר

להתייחס לנשים כמיעוט, כשהן מהוות 51 אחוזים מהאוכלוסיה.

אז למה בכל זאת יש פחות קומיקאיות מקומיקאים? שורשי הבעיה מצויים אולי בכך שבימים עברו, נשים כלל לא הופיעו על במות. זה היה נכון בימי האימפריה הרומית, וזה המשיך גם בתקופתו של שייקספיר. שחקנית נחשבה פחות מכובדת, ולכן גברים גילמו גם את התפקידים הנשיים. רק במאה העשרים חל שינוי משמעותי, ומכאן שאשה קומיקאית זו המצאה חדשה יחסית. ועדיין, יש כמה שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית - ובדרך שינו את העולם.

לוסיל בול

סיבה אפשרית נוספת לכך שקומדיה פחות נפוצה בקרב שחקניות היא אולי העובדה שקומדיה מונעת מתוך ביקורת עצמית והדגשת הפגמים האנושיים שלנו - או במילים אחרות, קומיקאי צריך לדעת לעשות צחוק מעצמו. וזה לא תמיד הסתדר אצל הקהל, מבחינת הדימוי הנשי האידיאלי. אבל היו כאלה שכן עשו זאת בהצלחה: דוגמה נפלאה לאשה שתיזכר לנצח בתור שלומיאלית שלא חוששת להתלכלך היא דמותה של לוסי ריקרדו, שנולדה ב-1911 כלוסיל בול.

היא התייתמה מאביה בגיל ארבע ובהמשך סולקה מבית ספר למשחק בטענה שהיא ביישנית מדי. היא החליטה לעשות כמיטב יכולתה בשביל להפוך לשחקנית למרות הכל. ב-1936 היתה ניצבת בסרט בו זכתה לשורה אחת בלבד. בהקרנת מבחן מוקדמת של הסרט אמר מישהו בקהל: "כדאי שתתנו לבלונדינית שלועסת מסטיק ברקע עוד תפקידים". היא קיבלה עוד תפקידים, ונחשבת כיום לאשה ששינתה את עולם הטלוויזיה.

את בעלה דסי ארנז פגשה על סט צילומים ב-1940. השניים שיתפו פעולה בסדרה קומית-רדיופונית וב-1950 קיבלו הצעה להפוך אותה לסדרת טלוויזיה. לוסי נלחמה עם רשת הטלוויזיה על כך שהשליטה האמנותית תישאר בידיה ובידי בעלה. הסיבות היו מגוונות - בין היתר, היא היתה אשה בתפקיד ראשי שנשואה לבעל ממוצא קובני, שילוב של שתי "קבוצות מיעוטים קומיות". תמורת קיצוץ משמעותי בשכרם, הם קיבלו שליטה מוחלטת בסדרה - ולשם כך הקימו את חברת "דסילו" (שילוב שמותיהם) והפיקו את אחת הסדרות המצליחות ואהובות ביותר בארצות הברית, "אני אוהב את לוסי".

כך הפכה בול לאשה הראשונה שהיו לה אולפני צילום משלה. השניים שיחקו בתפקידים הראשיים ועדיין, במשך שנים רבות הסתירו את העובדה שלוסי היתה מבוגרת מבעלה בשש שנים. הסדרה רצה מ-1951 עד 1960 ובמשך ארבע שנים מתוכן, היתה הנצפית ביותר באמריקה. על המסך ידעה לצחוק מעצמה ולהתלכלך - ועשרים שנה מאוחר יותר, הפכה לאשה העשירה ביותר בתחום הטלוויזיה, עם הון המוערך בכ-30 מיליון דולר.

קרול ברנט

כשהיתה נערה, קרול ברנט עבדה כסדרנית בקולנוע. יום אחד נכנס זוג לסרט באיחור של עשר דקות. ברנט יעצה להם שלא להיכנס כי מדובר בסרט של אלפרד היצ'קוק, שעדיף לצפות בו מההתחלה כדי להבין את העלילה. בעל הקולנוע ששמע את השיחה פיטר אותה מיד. כשקיבלה את הכוכב שלה בהוליווד, היא ביקשה שימוקם בדיוק מול אותו קולנוע ממנו פוטרה כשהיתה בתחילת דרכה - כדי ללמד אותם לקח.

כשעלתה השאלה האם תוכל להנחות בעצמה תוכנית קומית, התעקשו רבים מהמנהלים ברשת CBS - גברים ונשים כאחד - שתוכניות בידור שמורות למין הגברי. ברנט כתבה באוטוביוגרפיה שלה שכשקיבלה פינה קטנה בתוכנית אחרת, הכניסה סעיף לחוזה שמבטיח לה סדרה משלה. מנהלי הרשת שכחו מסעיף זה, שבסופו של דבר חייב אותם משפטית. התוכנית הזו זכתה להצלחה אדירה, שודרה במשך 11 שנה וזכתה ב-25 פרסי אמי.

ברנט סיפרה שדאגה להקיף את עצמה באנשים שהיו חזקים ממנה בתחומים שונים - בין היתר, היא אימצה את הצמד הקומי טים קונווי והארווי קורמן (שותפו של מל ברוקס בסרטים רבים). היא היוותה השראה לרבים - ג'ים קארי העריץ את יכולותיה הפיזיות, וכבר כשהיה בן עשר שלח לה קורות חיים. בבוקר יום הולדתה ה-56, חברתה הטובה לוסיל בול נפטרה. באותו אחר צהריים הגיע אליה זר פרחים גדול מלוסיל, שביצעה את ההזמנה עוד בחייה.

גרייסי אלן

האשה הראשונה של הקומדיה הטלוויזיונית היתה גרייסי אלן. כמו כל נערה מתבגרת, היה לה קראש על כוכב קולנוע - רק שבתור ילידת 1895, היא היתה מאוהבת בצ'רלי צ'פלין.

כמו כל ילדה טובה, הא הלכה ללמוד מקצוע נשי וצנוע בבית ספר למזכירות, ויתכן שלא היינו שומעים עליה אלמלא שותפתה לדירה הכירה לה את הקומיקאי ג'ורג' ברנס הצעיר, שבדיוק חיפש מישהו שיופיע איתו על הבמה באופן זמני. למרבה התדהמה, במהלך ההופעה הקהל צחק ואף אהב את גרייסי יותר מאשר את ברנס עצמו.

אחרי אותה הופעה החליט ג'ורג' לתת לה את כל השורות המצחיקות ולהיות ה"סטרייט גאי", כלומר להפוך לשחקן תומך ולתת לה לזכות במחיאות הכפיים. הם החלו להופיע יחד ב-1922, כשהדמות שלה נראתה טיפשה אבל למעשה השתמשה בזה כדי להצחיק ולירות חצים שנונים לעבר כל מי שסביבה. למשל: "בעלי לעולם לא ירדוף אחרי נשים אחרות, הוא טוב מדי, הגון מדי... וזקן מדי".

ב-1950 הם עברו מהרדיו לטלוויזיה, במה שהפך לאחד הסיטקומים הראשונים בעולם. כל סצינה לוותה בקטע סטנד-אפ קצר של ג'ורג' (מישהו אמר סיינפלד?) ואז נכנסנו לתוך הבית של הזוג הנשוי, ששיחק את עצמו.

גרייסי, שהפכה להשראה עבור דור שלם של קומיקאיות שלומיאליות, הלכה לעומה בגיל 69 מהתקף לב. על מצבתה נכתבה השורה "לילה טוב, גרייסי" - משפט מתוך הסדרה. כשברנס הלך לעולמו (בגיל 100 ושלושה חודשים), הוא נקבר לידה והכתובת על המצבה שונתה ל"שוב ביחד".

רוזאן בר

רוזאן בר נשרה מלימודי התיכון, ובגיל 17 מצאה עצמה כטבחית-מלצרית-מדיח כלים אנושי במסעדה. היא החלה להופיע בקטעי סטנד אפ כשהיא צוחקת על נשים ממעמד הביניים. ב-1985 הופיעה לראשונה בטלוויזיה, בתוכנית "הלילה" של ג'וני קרסון, בקטע ששינה את חייה:

מאותו רגע הצעות עבודה לא הפסיקו להגיע, וב-1988 החלה להופיע יחד עם ג'ון גודמן בסיטקום "רוזאן", שזכה להצלחה גם בישראל. הסדרה עסקה במשפחה מהמעמד הבינוני, והחזיקה מעמד במשך 10 שנים.

ומי עוד? הרשימה ארוכה. במועדון הסרט המופרע בסינמטקים יסופר גם על פיליס דילר, הסטנד-אפיסטית הראשונה בעולם שהלכה לעולמה באוגוסט האחרון, ברברה סטרייסנד, וופי גולדברג ושרה סילברמן. ומה עם אידית' של

ארצ'י בנקר, ומיסיס סלוקומב מ"מישהו מטפל בך"? כל אחת מהן שינתה את עולם הבידור והקומדיה - אבל ככה זה כשיוצרים רשימה על מיעוט, שהוא בעצם רוב.

הקומדיה הקלאסית שתוקרן על מסכי הקולנוע בסינמטקים היא "ליידי איב" בכיכובה של ברברה סטנוויק, שמנסה לפתות לוכד נחשים (הנרי פונדה) כדי להונות אותו. בגלל התאהבות בלתי צפויה, העניינים מסתבכים.

אגב, גם ישראל מצטיינת בקומיקאיות נפלאות, אבל זה מקום לרשימה נפרדת. לסיום אזכיר רק את טליה שפירא, שחקנית נפלאה שנפטרה בגיל 45 ממחלת הסרטן לפני 20 שנה. היא הופיעה לצד חברת חבורת לול והצחיקה את המדינה בשנות השמונים, עם דמות הפולניה שמנסה לספר לחברתה מה היה אתמול בסדרה "שושלת", אבל חוששת לנבל את הפה.

אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. הרצאת "נשים בקומדיה" תיערך בסינמטק ראש פינה ביום ד', 19 בדצמבר, ובסינמטקים בתל אביב ובירושלים בשבת, 22 בדצמבר, עם הקרנת הקומדיה "ליידי איב". ביום ראשון, 16 בדצמבר, ייערך בסינמטק שדרות מפגש שיוקדש ל"פיקסאר " עם הקרנת הסרט "מפלצות בע"מ". ערב "סאות'פארק " ייערך באוזןבר ביום שני, 17 בדצמבר, עם הרצאה מיוחדת על תולדותיהם של היוצרים טריי פארקר ומאט סטון. מפגש אבוט וקוסטלו ייערך בסינמטק חיפה בחמישי, 20 בדצמבר, עם הסרט "פוגשים את פרנקנשטיין".