האם נשים בפוליטיקה מפחיתות את השחיתות?
רבים סבורים שפוליטיקאיות נוטות להיות מושחתות פחות מעמיתיהם הגברים, אבל חוקרים טוענים שהקשר בין מגדר לשחיתות מורכב יותר וקשור לאופי המשטר, לנטייה לקחת סיכונים ולאאוטסיידריות של נשים בעמדות כוח
בראש שלוש מפלגות בישראל עומדות נשים ומפלגות זוכות לקריאות בוז כשאינן כוללות נשים ברשימותיהן – אך האם נוכחות נשים בפוליטיקה מסייעת להילחם בשחיתות? רבים סבורים שנשים נוטות פחות ליטול שוחד ולהעדיף את טובתן האישית על פני טובת הציבור. מחקרים חדשים בנושא מחזקים לכאורה את הטענה, אך למעשה מראים שהיחסים בין שני הדברים מורכבים יותר מהקלישאה.
על פי המחקרים, נשים אינן "טהורות" או "חסינות" יותר מגברים לפיתויים השחיתות.
כך שייתכן שאין קשר ישיר בין הדברים, אבל יש דוגמאות למקרים שבהם העלאת מספר הנשים במשרות ציבוריות הביאה לשיפור המשילות וממילא לירידה בשחיתות.
סברינה קרים ערכה מחקר בלימה בירת פרו ומצאה ששיעור התושבים שסבור ששחיתות היא בעיה רצינית בקרב שוטרי תנועה צנח פלאים בהשוואה ל-14 שנים קודם לכן. לטענתה, השינוי נובע מגיוס 2,500 שוטרות תנועה. 86 אחוזים מהנסקרים אמרו שהשוטרות מבצעות את עבודתן נאמנה. מקרב השוטרות עצמן, 95 אחוזים אמרו שנוכחות הנשים במשטרה הורידה את רמת השחיתות.
בהודו מורגש שינוי גם כן מאז שחוק שעבר ב-1993 קבע ש-30 אחוזים מהנציגים בוועדות המנהיגות את הכפרים יהיו נשים. הבנק העולמי כתב בדו"ח שהתפרסם השנה ששינוי זה גרם לשיפור באספקת מים נקייים, בתנאי הסניטציה, בבתי הספר ולהורדת רמת השחיתות. על פי הבנק העולמי, מספר המקרים של נטילת שוחד בוועדות שבראשן עמדו נשים היו נמוכים רק ב-2.7 עד 3.2 אחוזים מבוועדות שהובילו גברים. לדבריהם, כשגברים מחזיקים בכל מוקדי הכוח, הכסף זורם בדרך כלל למיזמי בנייה גדולים, שבהם השחיתות מרובה, ולא בבתי ספר או מרפאות.
"לא חלק מהחבורה"
שרת האוצר הראשונה באינדונזיה, סרי מוליאני אינדרוואטי, ידועה כרפורמטורית קשוחה. היא מסכימה שברמת המנהיגות בשטח, מספר גבוה יותר של נשים בעמדות כוח יכול להביא לחלוקה נכונה יותר של משאבים. היא סבורה שנשים חושבות קודם כל על רווחת ילדים ועל האכלת המשפחה ואילו גברים עלולים להיות לא רגישים לצרכים ציבוריים ולשרת את האינטרסים של עצמם.
אולם ברמה הלאומית, אינדרוואטי ומוחים אחרים אומרים שהשפעתן של נשים ברורה פחות וכי יהיה זה פשטני לטעון כי עצם הימצאותן במסדרונות השלטון "מנקה" את הממשלה.
ויש מי שסבורה אחרת. "יש קשר ישיר בין רמת הדמוקרטיה וייצוג נשים בהנהגה, לבין איכות הממשל", אמרה מהנאז אפחמי, שהייתה השרה לענייני נשים באיראן בשנות ה-70 ועומדת כיום בראש ארגון Women's Learning Partnership שעוסק בפיתותח מנהיגוּת נשים, במרילנד שבארה"ב. "הן לא חלק מהחבורה הישנה של הבחורים ונוטות פחות לקחת כמובן מאליו שזו הדרך שבה יש לעשות דברים". בזמן כהונתה של אפחמי באיראן נשים זכו לשוויון זכויות בענייני גירושים, תמיכה במציאת עבודה וחופשת לידה.
נשים מחזיקות כיום ב-20.2 אחוזים במושבים בבתי המחוקקים הלאומיים בעולם – שיעור כפול מזה שנמדד ב-1987. כך על פי מחקר של Inter-Parliamentary Union. אך חרף ההישג הזה, השחיתות לא נסוגה.
סקר מכון גאלופ שבדק 140 מדינות ופורסם במאי מצא ששני שלישים מהמבוגרים בעולם סבורים ששחיתות נפוצה בעסקים ובממשלותיהם. מנתונים של הבנק העולמי עולה שמספר המדינות שהשתפרו במדד השחיתות שווה למספרן של אלה שהידרדרו.
מפחדות מסיכונים
הלן קלארק, שכיהנה במשך תשע שנים כראש ממשלת ניו זילנד והיא האישה הראשונה שעומדת בראש סוכנות הפיתוח של האו"ם, אמרה כי אין כל ראיה ספציפית לכך שנשים מושחתות פחות מגברים. לדבריה, ייתכן שיושרה היא יותר פונקציה של הזדמנות ושל האופו שבו החברה מתפקדת מאשר של מגדר.
"יש יותר ויותר ראיות לכך ששחיתות מתרחשת ברשתות פוליטיות וחברתיות מסוימות שלנשים אין תמיד גישה אליהן, במיוחד שהן חדשות בעמדות כוח", הסבירה קלארק.
מחקר חדש שכותרתו "המין ההוגן יותר או מיתוס של טוהר?" שערכו חוקרים מאוניברסיטאות אמורי ורייס, תומך ברעיון שהמבנים המוסדיים הם המשפיעים ביותר בסוגייה וכי רווחיהם הפוליטיים של הנשים נובעים מהם.
על פי המחקר, במשטרים אוטוקרטיים, שבהם היררכיה גברית חזקה, למספר גובר של נשים בעמדות כוח הייתה השפעה קטנה בלבד על השחיתות. לעומת זאת, במערכות פתוחות ודמוקרטיות יותר השינוי היה מורגש.
החוקרים שיערו כי אולי נשים נוטות פחות לקחת סיכונים ומכאן השוני בממצאים.
לדברי החוקרים, במשטרים אוטוקרטיים יש סבירות גבוהה יותר שנשים הגיעו לעמדות כוח בעזרת פטרון גברי. במקרה זה, אם שחיתות היא הנורמה השלטונית בהיררכיה הגברית, פוחתת הסבירות שנשים יפעלו נגדה, מחשש שיאבדו את עבודתן.
במשטרים דמוקרטיים ההיפך הוא הנכון. הסיכון להיתפס גבוה יותר במקום שבו מערכות החוק מתפקדות היטב. במשטרים אלה יכול גם הציבור להעניש פוליטיקאים מושחתים בבוא יום הבחירות. לטענתם, מפני שהן נוטות להימנע מסיכונים, נשים נוהגות בזהירות רבה יותר.
הדבר עשוי להסביר מדוע בחברה פטריארכאלית כמו בהודו השחיתות עודנה דומיננטית, חרף השתתפות גוברת של נשים בפוליטיקה. סקר חדש של האו"ם בקרב 3,000 נשים וגברים נבחרי ציבור בהודו מצא שהסביבה התרבותית והחברתית מחשקת תפקיד משמעותי. במקום שבו נשים מתמודדות עם אנלפבתיות, חוסר בהכשרה מקצועית, נטל עבודה כבד בבית והן תלויות באבותיהם או בבעליהם, לעמדות ציבוריות שיינתנו לנשים תהיה השפעה מועטה על שחיתות ואיכות השלטון.
לבינה בנדואה מנהלת את הסניף של ארגון Transparency International, העוסק במדידת רמות שחיתות ברחבי העולם, בסיירה לאון. היא רואה את הבעיות הללו מדי יום בארצה, שסובלת מרמות גבוהות של שחיתות. "נשים מרמות נשים אחרות", היא אומרת, "בשוק, אלו הן הנשים שמשתמשות במאזניים המזויפים".
לפנייה לכתב/ת 
