תקשיבו: אנחנו מאבדים את יהודי ארה"ב
כמו בני משפחה רחוקים מנסים עיתונאים וסנאטורים יהודים מוערכים להבין מה קורה בישראל. כדאי להתייחס ברצינות לחרדה שלהם מההקצנה ומהחולות הנודדים בדיונות הפוליטיות. יצחק בן-חורין מודאג מהיום שבו נתעורר ונגלה שיהודי ארה"ב נטשו
בעוד אנחנו בישראל עסוקים במלחמת הקיום היומיומית שלנו, ומתקשים לעסוק בתהליכים ארוכים יותר, יהודי ארה"ב נוטשים אותנו בהדרגה. הם לא עושים זאת בצעקות, דחיפות ואיומים, ולכן קשה להעריך את עוצמת הדליפה בסכר. הם פשוט זזים הצידה לענייניהם. זה לא עניין של הסברה. זו המציאות שמקשה עליהם לראות אותנו כצודקים. גם אלה שחושבים שאנחנו צודקים, מצרים על כך שאנחנו לא חכמים.
כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הצעירים היהודים בקמפוסים האמריקנים מחונכים לערכים של חופש ודמוקרטיה. הם לא יכולים לתמוך, ובוודאי לא להסביר, מדינה שבה לחצי מהחיים תחת שליטתה אין זכות הצבעה. וזה רק ילך ויחמיר, בהיעדר פתרון של שתי מדינות לשני עמים.
כשנתעורר יום אחד למציאות בלתי הפיכה של מדינה אחת לשני עמים, אנחנו עלולים למצוא
בשבוע שעבר שמעתי שיחה של שני יהודים בתוכנית הבוקר הפוליטית של צ'ק טוד ברשת הכבלים הפופולרית MSNBC. טוד המגיש הוא הגורו הפוליטי של רשת NBC והכתב הבכיר שלה בבית הלבן. הוא שוחח על ענייני המזרח התיכון עם העיתונאי המוערך ג'פרי גולדברג, ממגזין "אטלנטיק", המתמחה בנושא.
בין דיבור על סוריה לדיון במצרים הם מנסים להבין, כמו בני משפחה רחוקים, מה קורה בישראל. הם מצחקקים במבוכה מול המצלמות, מנסים להגיש קטע קליל, אבל קולם מסגיר דאגה עמוקה ותיעוב לא קל.
טוד: מה קורה בפוליטיקה הישראלית?
גולדברג: זה כמו חטיבת הביניים.
טוד: זה מוזר. באיזו מפלגה נתניהו עכשיו?
גולדברג: הוא חבר במפלגה הרפובליקנית הדמוקרטית.
טוד: מפלגת ההייבריד. הרפובליקנית שמרנית. הליכוד הלך אפילו עוד יותר ימינה?
גולדברג: כן
טוד: האם זה אפשרי?
גולדברג: בהחלט. במזרח התיכון אתה תמיד יכול להיות יותר קיצוני. אל תשכח את חוק המזרח התיכון - אתה תמיד יכול להיות עוד יותר מטורף. והעניין הגדול הוא שהקואליציה של המרכז-שמאל אינה קואליציה. מישהו מצורף למפלגה הזו ומישהו עוזב אותה. יש שם פוליטיקאים בעלי משקל, אבל הם שונאים אחד את השני ולכן הם לא יכולים לכונן משקל נגד. נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא אלא אם כן יהיה איזה אסון בלתי נראה מבחינתו.
טוד: האם יש קואליציה נגדית?
גולדברג: לא כרגע.
טוד: מדהים.
אבל לא רק העיתונאים היהודים מבולבלים. גם הפוליטיקאים היהודים.
צריך להתחיל להתייחס ברצינות להלכי הרוח הקשים השוררים בקרב יהודי ארה"ב. מדובר בחרדה מהתנהלות ממשלת ישראל מול ארה"ב, מהקצנה פוליטית מימין, ומהחולות הנודדים בין הדיונות הפוליטיות במרכז-שמאל, מחוסר עמידה על עקרונות משמאל.
זה נכון שבארץ נוטים לגמד ולקלל כל יהודי מוכשר מסוגו של איש ה"ניו יורק טיימס" תומס פרידמן, שאוהב את ישראל ומנסה להציב לנו מראה כדי שנעצור ונתבונן. מומלץ לא לזלזל באנשים האלה. הם בעלי משקל והשפעה בפוליטיקה האמריקנית. הם אוהבים אותנו, הם חרדים לגורלנו, וממש מסוכן לאפשר להם להתייאש מאתנו.
"להשתין על הנשיא"
מי שלא אכפת לו לאבד את אחינו היהודים, יכול להתחיל לחשוב במושגים של אובדן הסיוע האמריקני הביטחוני שדרוש לשם השמירה על היתרון הצבאי האיכותי, למימון סוללות של כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ. שלא לדבר על וטו באו"ם ועל הפעילות הדיפלומטית האמריקנית מאחורי הקלעים כדי להגן עלינו. כל זה עלול לחדול ללא היהודים.
חשבו למשל על ציר הקונגרס גרי אקרמן. יהודי דמוקרטי מניו-יורק, אחד מהמנהיגים הבולטים בבית הנבחרים בחקיקה פרו-ישראלית. הוא הופיע ביום שני באירוע של הפורום הפוליטי IPF בנושא ישראל בניו-יורק בהשתתפות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אקרמן אמר על אולמרט ש"הוא הגיע לבית הלבן, ולא השתין על נעלו של הנשיא". הוא רמז בכך להופעתו של ראש הממשלה נתניהו לצד הנשיא אובמה בבית הלבן לפני כשנה וחצי, אז יצא נגד דבריו של אובמה על גבולות 67'. הקהל צחק, אבל אקרמן לא.
הוא עבר לטפל בשר החוץ אביגדור ליברמן בשפה בוטה עוד יותר, בעקבות דבריו של ליברמן בכינוס "פורום סבן" ביום שישי שעבר. שר החוץ טען שהפלסטינים לא יכולים לזכות למדינה מכיוון שהתוצר הגולמי שלהם לנפש הוא פחות מעשרת אלפים דולר בשנה.
בכירים אמריקנים שהשתתפו בפורום היו המומים מהטיעון של ליברמן. אקרמן לא היה בוושינגטון ביום שישי בערב, אבל דבריו של ליברמן הגיעו לכל יהודי בארה"ב - וגם אליו.
"זה משפיל, כמה חסר נימוס. איך אתה רוצה שמישהו ייתן בך אמון אם יש לך כזה יחס?
איך אתה תביא אותם לשולחן? ואיפה השולחן? ולמה שהם יופיעו לשולחן אם זה היחס? אם אנחנו מחליטים לחלק את הפיצה, ובדרך לשולחן אני אוכל שלוש חתיכות, אתה תתחיל לחשוב למה בכלל לבוא לשולחן. זה עניין של כבוד והתחשבות", אמר אקרמן.
אקרמן הוא יהודי אוהב ישראל, שעשה למענה יותר מאשר רבים מאלה שמכינים ממש ברגע זה את טוקבקים גסים ורווי שנאה. הוא סיכם ברמז להרצל: "אל תפחדו מצדקנים וצרי מוח, ויותר מכל, ראו את המטרה לנגד עיניכם: שתי מדינות לשני עמים, שיחיו בשלום ובביטחון כשכנים, בדיוק כפי שרצו הציונים המקוריים. אם תרצו, אין זו אגדה".
לפנייה לכתב/ת 
