סוף עונת הנדידה. הפוליטיקאים שחצו את הקווים

בית לא מחליפים? כנראה שבפוליטיקה האמרה הזו לא כל כך מדויקת: לא מעט חברי כנסת ופוליטיקאים חצו את הקווים ועברו ממפלגות שבהן היו חברים שנים רבות למפלגות אחרות, לקראת הבחירות לכנסת ה-19. בין היתר עבר שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, מהעבודה לתנועה של ציפי לבני, כמה ימים לאחר שגם האלוף במילואים עמרם מצנע עשה את אותה דרך. והיו גם כאלה שעשו יותר מקפיצה אחת בכמה שבועות.

עוד עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

כל החדשות הכי חמות - גם בעמוד הפייסבוק של ynet

קדימה היא המפלגה בעלת "אחוז הנטישה" הגבוה ביותר. השבוע התפלגו ממנה שבעה חברי כנסת, שעברו למפלגתה החדשה של ציפי לבני. מאיר שטרית, יואל חסון, שלמה מולה, אורית זוארץ, רוברט טיבייב, מגלי והבה ורחל אדטו - עזבו את מפלגתו של שאול מופז ועברו למפלגתה של יו"ר קדימה לשעבר.

והם לא היחידים שעברו דירה בשבועות האחרונים. למפלגתה של לבני הצטרפו שניים שכיהנו כיו"ר מפלגת העבודה בעשר השנים האחרונות - מצנע ופרץ. עבור פרץ זה מעבר שני מהעבודה. לקראת הבחירות לכנסת ה-15 הוא הקים את מפלגת "עם אחד", שבמסגרתה נבחר לשתי קדנציות בבית המחוקקים. בהמשך הוא חזר למפלגה, התמודד מול שמעון פרס בפריימריז לראשות העבודה וגבר עליו. פרס, אגב, עבר כמה שבועות לאחר מכן לקדימה.

שיא הנדידה בקדימה. לבני ומופז(צילום: ירון ברנר)

מצטרף נוסף מהעבודה הוא של ד"ר אבנר בן-זקן, שנבחר למקום ה-42 ברשימתה של שלי יחימוביץ', ועבר למקום ה-15 ברשימתה של לבני. גם לימין עברו פורשים מהעבודה. ליאון ליטינצקי, שהיה חבר כנסת מטעם העבודה בין יולי 2008 לפברואר 2009, עבר לישראל ביתנו והוא מוקם במקום ה-34 ברשימת הליכוד ביתנו.

פורשי קדימה עברו גם למפלגות אחרות. נחמן שי ונינו אבסדזה עברו למפלגת העבודה. השניים התמודדו בפריימריז והם נבחרו למקום ה-14 וה-19 בהתאמה. והיו גם כמה שעברו ימינה לליכוד. השר להגנת העורף אבי דיכטר וח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' התמודדו בפריימריז של המפלגה בחודש שעבר ולא הגיעו למקומות ריאליים. שמאלוב-ברקוביץ' לא הפסיקה בנדודים וכמה שעות לפני סגירת הרשימות היא עברה לעמוד בראש מפלגת כלכלה. מי שעבר מקדימה ויהיה קרוב לוודאי בכנסת הבאה הוא השר לשעבר, צחי הנגבי, שמוקם במקום ה-26 ברשימת הליכוד ביתנו.

היה בליכוד, עזב לקדימה וחזר לליכוד. הנגבי עם נתניהו(צילום: גיל יוחנן)

מעבר נוסף היה גם בסיעות החרדיות. ח"כ חיים אמסלם עזב את ש"ס והקים את רשימת עם שלם, שהוא עומד בראשה. ואילו בימין היה איחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, אך האיחוד הזה הוליד את תנועת עוצמה לישראל, שבראשה עומדים שני חברי כנסת שכיהנו מטעם האיחוד הלאומי בכנסת ה-18 - אריה אלדד ומיכאל בן-ארי.

והייתה גם התפצלות אחת דרמטית במהלך כהונת הכנסת ה-18. בינואר 2011 הקים שר הביטחון, אהוד ברק, יחד עם שלום שמחון, מתן וילנאי, אורית נוקד ועינת וילף את מפלגת העצמאות. בסוף החודש שעבר הודיע ברק על פרישתו מהחיים הפוליטיים ואמש הודיע השר שמחון כי המפלגה לא תתמודד בבחירות לכנסת ה-19.

היסטוריה של מעברים

המעברים הרבים מסיעה לסיעה אינם דבר חדש בפוליטיקה הישראלית. ראשון העוברים - שעל שמו נקרא מעבר הפוליטיקאים "כלנתריזם", היה חבר מועצת ירושלים רחמים כלנתר שהעביר את תמיכתו ומונה לסגן ראש העיר. ואכן המעברים הגיעו עד לצמרת המערכת הפוליטית - לראשי הממשלות. הראשון שעבר מפלגה היה דוד בן-גוריון, שהקים בשנת 1965 את מפלגת רפ"י ומאוחר יותר את הרשימה הממלכתית, כשרפ"י התאחדה עם המערך ב-1968.

ראש ממשלה נוסף שעבר מפלגה ולא פעם אחת הוא שמעון פרס - שפרש עם בן-גוריון ממפא"י לרפ"י וחזר למערך. ב-2005 הוא היה בין הפורשים מהעבודה לקדימה. גם אריאל שרון עבר מהליכוד לקדימה, אך הוא היחיד שעשה את המעבר בין מפלגות בזמן שכיהן כראש ממשלה. יחד איתו עבר מהליכוד לקדימה גם מחליפו בתפקיד, אהוד אולמרט.

ראשוני הנודדים. דיין ובן גוריון(צילום: AFP)

גם רמטכ"לים לשעבר חצו את הקווים בזמן כהונתם בכנסת. משה דיין עבר עם בן-גוריון ממפא"י לרפ"י ולאחר מכן שב למערך. בכנסת התשיעית הוא פרש מהעבודה, כשקיבל את תפקיד שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין. בבחירות לכנסת ה-10 הוא התמודד בראש מפלגת תל"ם – תנועה ממלכתית לישראל. גם ברק עזב את מפלגתו בזמן הכהונה והקים מפלגה חדשה.

רמטכ"ל שלישי שעבר בין מפלגות הוא שאול מופז, שלמרות שהכריז כי בית לא עוזבים, עבר מהליכוד לקדימה. לבני, שאותה החליף בתפקיד, עשתה שני דילוגים. היא עברה מהליכוד לקדימה יחד עם שרון, אולמרט ומופז ולפני כמה שבועות הקימה את התנועה - כמה חודשים לאחר שפרשה מהכנסת בעקבות הפסדה בפריימריז של קדימה.

למעשה ארבעת ראשי מפלגת העבודה הקודמים עברו מפלגות - ברק לעצמאות, פרץ לתנועה של ציפי לבני, פרס לקדימה וגם מצנע לתנועה של לבני.

אז מה עושים?

אתמול, בזמן שפרץ הגיש את מכתב ההתפטרות שלו מהכנסת, אמר יו"ר הכנסת ראובן ריבלין - שבניגוד למוזכרים בכתבה נשאר תמיד במפלגה אחת, הליכוד - כי צריך לקבוע קוד התנהגות חדש.

ריבלין אמר: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה עובר

 על התרבות הפוליטית שלנו". הוא הוסיף: "אני בא מבית אידיאולוגי מאוד, ולנגד עיניי צומחת תרבות חדשה שגורמת לרבים בישראל להרים גבה ומעוררת תגובות מעורבות בכל קשת ההשקפות הפוליטיות. לצערי, מה שהיה בעבר חריג הופך בימים אלו להתנהלות שגרתית ומקובלת, ואינני מתייחס רק למעמד הנוכחי. אי אפשר להסתפק רק בשאלות של הציבור".

יו"ר הכנסת אמר שהכנסת הבאה תצטרך לקבוע קוד התנהגות פוליטי חדש, "כדי לעצור את הסחף. על הכנסת הבאה להידרש לשאלה החוקתית והדמוקרטית - האם רשאי מועמד שהתמודד בבחירות מקדימות במפלגה אחת, לחבור בסמוך להן למפלגה אחרת".