הסתערות על סופגניות: 'אנדרלמוסיה בקונדיטוריה'
בממלכה של מיקי שמו הנפיקו ביממה אחת 25 אלף סופגניות ואצל ויזל בנשר ממלאים אותן עם קצפת ותותים. רגע לפני הנר הראשון הישראלים באקסטזה, עוד מעט צפויה דווקא ירידה בטירוף: "בכל זאת, יש גבול כמה סופגניות אפשר לאכול"
זה יותר משבוע שקרוב ל-30 איש - שליש מכוח האדם ברשת קונדיטוריות "שמו" - עובדים רק על דבר אחד: הכנת סופגניות. זה התחיל עם מסיבות בית הספר, התגבר עם מקומות עבודה ועכשיו, לקראת הדלקת הנר הראשון של חנוכה במוצאי שבת, מגיע פס הייצור לשיא. ביממה האחרונה הנפיקה הקונדיטוריה לא פחות מ-15,000 סופגניות קלאסיות עם ריבה ואבקת סוכר ועוד כ-10,000 מהסופגניות הייחודיות עם מילויי שוקולד, חלווה ופירות.
כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
"אם אוכלים רק סופגנייה אחת במשך החג, כדאי ללכת על זו של הפררו-רושה", ממליץ מיקי שמו, בעליה של הממלכה המתוקה בסניף בקריית חיים שבחיפה. "אבל יש סופגנייה ייחודית גם במילוי של פירות טרופיים, בעיקר מנגו, אננס ופסיפלורה. בכל מקרה, הציבור אוהב בעיקר את הסופגניות הקלאסיות, ו-90 אחוזים מהמכירות הן של סופגניות כאלה".
ההבדל העיקרי בין הסופגניות של ילדותנו - פצצות השמן והריבה התעשייתית - לבין הסופגניות שמציפות היום את הקונדיטוריות הוא בגודל. משקלה של סופגנייה ממוצעת בקונדיטוריות של שמו מגיע ל-35 גרם ומשקלן של סופגניות המיני נמוך אף יותר. "הסופגניות של פעם שקלו קרוב ל-85 גרם", אומר שמו, "והיום הן הרבה יותר קטנות ואם לשים אותן כמו שצריך, הן לא סופגות הרבה שמן".
יותר מגודלן של הסופגניות, בולט לעין המגוון והצבע. על השולחן המרכזי הארוך בקונדיטוריה מונחים מגשים ועליהם סוגפניות בצבעי ורוד (עם מרשמלו), צהוב (טרופי), קרם (חלווה) וכמובן כל גווני השוקולד, חלקם מצופים בסוכריות עוגה ואחרים בסוכריות M&M בשלל צבעים.
"זה היום הכי מורכב אצלנו במהלך השנה, בעיקר משום שהשנה מדליקים נר ראשון במוצאי שבת, כך שזה מצטרף ללחץ של יום שישי. אנחנו נערכים אליו כבר כמה שבועות ואנשים הועברו ממחלקות אחרות לטובת הסופגניות", מספר שמו. "הלחץ הזה יימשך עוד יום-יומיים ואחרי הנר השלישי יש ירידה בביקוש". למרות הכמות הגדולה של הסופגניות רוב העבודה מתבצעת באופן ידני והסופגניות מקבלות "טיפול אישי".
בקונדיטוריות המשפחתיות, הכמויות קטנות בהרבה אולם גם שם ניכר לחץ גדול. בקונדיטוריה ויזל (בורקס עמיקם) שבנשר, ייצרו אתמול קרוב ל-2,000 סופגניות. "היתרון שלנו הוא שכל הסופגניות חלביות, מוכנות עם חמאה וחלב. שמחנו לראות שכמעט כל מי שקנה אצלנו אתמול סופגנייה, חזר שוב וקנה עוד כמה הביתה", סיפר עומר ויזל, אחד הבעלים. "אתמול בערב הייתה פה אנדרלמוסיה שלמה. היו תורים, שלושה אנשים היו עסוקים בייצור, בטיגון, במילוי ובציפוי, ועוד שלושה היו כאן במכירה ואריזה".
שף הקונדיטוריה, ולדימיר לבובסקי, העריך שביום ראשון הלחץ יהיה גדול אף יותר. "אי אפשר לשמור סופגניות יותר מיום. אז אנשים מעדיפים להגיש ביום שקונים, בגלל שהדלקת הנרות מחר בערב, הרבה יעדיפו לחכות ליום ראשון", העריך. בקונדיטוריה מכינים סופגניות גדולות יותר, במשקל 50 גרם, אך גם כאן מקפידים על מגוון טעמים. מלבד סופגניית הריבה ואבקת הסוכר מכינים בויזל גם סופגניות במילוי ובציפוי שוקולד, ריבת חלב, וניל, וגולת הכותרת - סופגנייה עם קצפת ותותים.
הפטנט של לבובסקי למניעת ספיגת שמן בסופגנייה הוא ערבוב אלכוהול בבצק. התאדות שלו במהלך הטיגון מונעת את חדירת השמן. "אכלתי רק סופגנייה אחת", מצהיר לבובסקי, "וזה מספיק לי לכל החג". "אני כבר אכלתי שתיים", מודה עומר, ונוגס בשלישית לצרכי הצילום. להערכתו הישראלי הממוצע אוכל לא פחות משבע סופגניות במהלך החג ובתקופה שלפניו. "אצלנו מרגישים ירידה במספר הסופגניות כבר באמצע החג. בסך הכול, באמת יש גבול לכמה סופגניות אפשר לאכול", הוא אומר בחיוך.
לפנייה לכתב/ת 
