החנוכיה דולקת: 8 הנרות של הספורט הישראלי
תתפלאו, יש גם דברים חיוביים בספורט שלנו. וכן, אפילו אבי לוזון נמנה עליהם. שרון דוידוביץ' רואה את האור בקצה המנהרה
נניח שיש לנו חנוכייה מיוחדת לספורט. ונניח שבכל יום בחנוכה אפשר להדליק נר לכבוד משהו שעשה לנו טוב לאחרונה בספורט הישראלי. ונניח שכל נר ממלא אור בביצה שלנו. וגם נניח שזה לא מעשה אינפאנטילי. נניח. עכשיו אפשר לגשת לכתיבה.
עוד ב-ynet ספורט:
נר ראשון - לכבוד היורו
בקיץ הקרוב תארח ישראל את טורניר אליפות אירופה לנבחרת צעירות, ובינתיים בתקשורת מנסים להתחרות - איזו בדיחה תצליח לתאר בצורה מוצלחת יותר את האירוע "השטותי" הזה.
אז תרשו לי לחלוק על התשקורת העוינת. כן מדובר באירוע חשוב. יכול מאוד להיות שקיבלנו את האירוח בגלל שאבי לוזון מפיל מצחוק במפגשים אינטימיים את מישל
לבנימין נתניהו הרי כבר ממזמן לא עונים בטלפון בארה"ב, בלונדון לא מכניסים את הקצינים שלנו ואפילו באירוויזיון אנחנו מושפלים פעם אחר פעם. אז לגיטמיות בינלאומית, בתחום (ספורט) ובענף (כדורגל) שאנחנו לא ראויים בו ללגיטמיות בעיניי עצמנו? פירגון לא הורג, רק מחשל.
ויותר מכך, זהו מבחן עבורנו. כי הרי בטורניר אין כוכבים גדולים או יריבויות היסטוריות, אבל כן יש משהו אחר. כדורגל. טוב, פשוט, טהור. בוא נראה כמה נמלא את היציעים כשאין מסביב רעש על שירי שטנה או זריקת מצתים. בואו נראה כמה אנחנו באמת אוהבים את המשחק הזה. הימור? לא רק התקשורת מזלזלת, גם הקהל יזלזל. וחבל.
נר שני - לכבוד המצע
אני לא לוקח כאן צד פוליטי. האמת? עדיין לא החלטתי. בכל זאת, לך תבחר בין כלום, לשום דבר, למביך. ההיצע גדול מדי. ובכל זאת, המצע הספורטיבי שהציגו השבוע עפר שלח ויואל רזבוזוב ממפלגת "יש עתיד", הוא אור קטן באפלה הענקית שיש בכל הקשור לעיסוק הפוליטי בספורט.
נכון, יש דברים יותר חשובים כמו ביטחון, חינוך, כלכלה והתחת של הפוליטיקאים. אבל איך לעזאזל יכול להיות שבמדינה קטנה כל כך יש שלושה עיתוני ספורט יומיים, חמישה אתרי חדשות ספורט חזקים, שתי תוכניות רדיו יומיות, שמונה ערוצים ודיבור בלתי פוסק על ספורט בעבודה – ועדיין, אף פעם, מעולם, לא הציגו כאן מצע שמתייחס לספורט לפני הבחירות?
הגיע הזמן לחשוב אחרת. ששעות שיעורי הספורט יעלו משעתיים בשבוע (1:45 של המורה מסתכל מהצד) ל-6. שיהיה מישהו שיקרא תיגר על האיגודים המסואבים. שישנו את העדפת המיסים לשחקנים זרים. שיתייחסו פעם אחת לספורט כאילו הוא דבר חשוב, ולא רק הזדמנות לעלות על הפודיום באולימפיאדה.
נר שלישי - לכבוד הדייויד בלאט
מכבי ת"א בכדורסל כבר לא יכולה להטיף מוסר או לחנך אף אחד. וזה עוד לפני פרשת גיא פניני. אותה מכבי ת"א של סיפורי וויל ביינום וד'אור פישר, של פיני גרשון במדיסון סקוור גארדן, של פרשת מוני פנאן, של גיא פניני כקפטן שלה. הטפת המוסר שלה לפני הדרבי, נשמעה יותר כצדקנות צבועה.
ובכל זאת, יש אדם אחד במערכת שאני רוצה להקשיב לו. דייויד בלאט. האיש היחיד שאמר את הדברים הנכונים והכנים ביותר על הפרשה: "אני בתור המאמן של גיא, וגם באיזשהו מקום המורה שלו, נכשלתי גם. הוא עשה מעשה שלא יעשה והוא יודע את זה".
אבל הוא לא שם. והוא טעה. והוא הודה בזה בריש גלי. במשפט הזה, לדעתי, בלאט העביר מסר למאמנים אחרים, במיוחד של ילדים ובני נוער – אתם אחראים באופן ישיר להתנהגות השחקן שלכם.
נר רביעי - לכבוד המנורה של בית"ר
הדבר היחיד המעניין כיום בליגת העל זה בית"ר ירושלים. לפחות כשלא מתעסקים בזריקת בננה/בלון או מצת. הרבה יותר כיף לראות ככה את הקבוצה הירושלמית – קטנה ומפתיעה – מאשר הבית"ר ההיא של שיא עידן גאיידמק – שחצנית ומתנשאת. חבר'ה צעירים שלא שונים יותר מדי משאר הליגה, אבל בלי יותר מדי לחץ פשוט משחקים כדי ליהנות.
בקיצור, לא בטוח שהכסף של אלי טביב זה הדבר הכי טוב בשבילם.
נר חמישי - לכבוד הליגיונר
באמצע העיתון, איפה שהוא בין השורות, מוחבא מהעין, אפשר היה לגלות לפני שבועיים שדודו אוואט חתם לעוד שנתיים במאיורקה,
ואפילו צפוי להשתלב בצוות המקצועי עם פרישתו.
האיש שיצד לאירופה בזמן שכל ישראלי שהיה מעורב בשער בשווייץ תפס כותרת, נשאר שם עדיין כשכל ישראלי שכובש בצרפת בקושי מעניין את הקוראים. נשאר והשאיר חותם. כן, יותר מאייל ברקוביץ', יותר מחיים רביבו ולצערי גם יותר מרוני רוזנטל - דודו אוואט הוא כנראה הישראלי הכי מצליח שיצא לאירופה. חוץ מיוסי בניון. כנראה.
נר שישי - הליגיונר 2
עומרי כספי עדיין שם. כן, עונה רביעית התחילה והוא עדיין ב-NBA. כמה מכם באמת האמנתם שהוא יישאר כל כך הרבה זמן? אמנם הוא כבר שנתיים לא פוגע, בטח לא כמו העונה הראשונה בסקרמנטו, אבל הוא שם. והוא נלחם בשיניים על המקום שלו, למרות שאף אחד לא נתן לא סיכוי. זה שווה נר אחד של חנוכה, לא?
נר שביעי – לכבוד השיגעון
הוא עושה לנו שמח גם כשאין חג. מייצג אותנו בכבוד ברחבי העולם. למעשה הוא הדמות הכי מפורסמת כרגע ביקום, וכמה שאנחנו אוהבים אותו. כי הוא משלנו! רגע, ליונל מסי לא ישראלי?!
נר שמיני - לכבודכם
זה המקום שלנו לומר שהשארנו לכם נר אחד להדליק. שתכתבו לנו מה לדעתכם עשה לכם אור לאחרונה בספורט הישראלי. מצד שני, אם אנחנו כבר בעניין של כנות, אז זה המקום שלנו לומר – לא מצאנו עוד משהו טוב לכתוב. אם אתם מצליחים, וולקאם.
