לראשונה: כל קופות החולים סיימו שנה בגירעון
לראשונה מאז שנת 2001 מצויות כל קופות החולים בגרעונות, המגיעים ל-1.26 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח של משרד הבריאות ל-2011. מדובר בעלייה של מאות אחוזים לעומת השנה שעברה. הקופות: זה מסמר בארון הקבורה של מערכת הבריאות
מערכת הבריאות קורסת, אך עדיין לא נמצאת בראש סדר עדיפויות הממשלה: משרד הבריאות מפרסם הבוקר (א') דו"ח מדאיג המגלה גרעונות עצומים של מאות מיליוני שקלים בכל ארבע הקופות. מדובר בעלייה של מאות אחוזים לעומת השנה שעברה, כשבראש הרשימה נמצאות שתי קופות החולים הגדולות במדינה – כללית ומכבי.
הקופות מאשימות את משרדי הבריאות והאוצר בהיעדר תקציב מתאים, ומזהירות כי הגרעון בשנה הקרובה צפוי להעמיק עוד יותר.
על מה אנחנו משלמים?
- קומבינת הקופות: התרופות בסל - החולים לא מקבלים
מהדו"ח עולה כי כלל קופות החולים סיימו את שנת 2011 בגרעון של מיליארד ו-259 מיליוני שקלים, עלייה משמעותית לעומת גרעון של 196 מיליון בשנת 2010. העלייה מוסברת בחלקה באי-קבלת כספי התמיכה לשנת 2011, בשל עיכוב בחתימה על הסכמי הייצוב לשנים 2013-2011.
גרעונה של שירותי בריאות כללית לשנת 2011 הסתכם בכ-510 מיליון שקל, הכוללים גם את גרעונות בתי החולים של הקופה, זאת לעומת גרעון של כ-123 מיליון בשנת 2010. מכבי שירותי בריאות סיימה בגרעון של 332 מיליון שקל, וקופת חולים מאוחדת בכ-277 מיליון שקל. גרעון לאומית שירותי בריאות עמד על 150 מיליון שקל.
על פי תחזיות קופות החולים, תוצאות הפעילות של כולן צפויות להסתיים בשנת 2012 בגרעון עמוק אף יותר.
מדוע גדלו הגרעונות?
אחת הסיבות לגרעונות הגדולים היא הגידול בהוצאות הקופות: למשל, בשנת 2011 חל גידול של כ-9% בהוצאות האשפוז, גידול של כ-7% בהוצאות השכר וגידול של כ-8% בהוצאות על רכישת תרופות ורכישת שירותי מכונים ומעבדות פרטיות.
ההוצאות בגין רכש שירותי אשפוז היוו בשנת 2011 כ-41.7% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים, לעומת כ-41.5% בשנת 2010. הוצאות השכר היוו כ-26% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים בשנת 2011, ירידה לעומת 26.4% בשנת 2010. בשיעור ההוצאות בגין תרופות וציוד רפואי לא חל שינוי, וגם בשנת 2011 הוא עמד על כ-20.9% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים.
בעקבות שיעור הגידול הגבוה יותר במספר הנפשות המתוקננות בשנת 2011 לעומת 2010 בקופת חולים מכבי לעומת הקופות האחרות, גם הכנסותיה, הנובעות מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, צמחו בשיעור של כ-9% לעומת שנת 2010 ולעומת גידול של כ-7.5% בכללית, כ-7% בלאומית וכ-6.9% במאוחדת.
הכנסות הקופות ממבוטחים מורכבות מהשתתפות עצמית של מבוטחים עבור תרופות וציוד רפואי, השתתפות עצמית של מבוטחים עבור שירותים רפואיים (ביקורים אצל רופאים, מרפאות חוץ, מכונים וכד') ומביטוחים משלימים. בהכנסות בגין תרופות וציוד רפואי, שהיוו בשנת 2011 כ-7.4% מסך ההכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים, חלה עלייה של 1% בשנת 2011 לעומת שנת 2010.
ההכנסות מתרופות וציוד בסל, המהוות 6%-5% מסך הכנסות מגזר הקהילה בכללית ובמכבי וכ-4% במאוחדת, ירדו לעומת שנת 2010 בכ-2.8% בכללית, ועלו בכ-1.8% במכבי ובכ-3.2% במאוחדת.
בג"צ: האוצר והבריאות רוקנו את הקופות
בחודש יוני האחרון מתח בג"צ ביקורת קשה נגד משרדי האוצר והבריאות, ש"רוקנו מתוכן את הזכות לבריאות נוכח השחיקה בתקציבי קופות החולים". בג"צ הוציא צו המורה למשרדי הבריאות והאוצר לגבש בתוך חצי שנה החלטה כיצד לתקצב כראוי את קופות החולים.
ההחלטה ניתנה לאחר תשע שנים של דיונים בעתירתן של קופות החולים מכבי וכללית, שביקשו לתקן את מדד יוקר הבריאות מהעיוותים הקיימים בו ושלדבריהן שוחקים את תקציב סל הבריאות וגורמים לגרעונות חוזרים ונשנים. בעתירה טענו הקופות כי לאורך שנים חלה שחיקה שיטתית בתקציביהן, שנבעה מעדכון לוקה בחסר של התקציבים, ומנגד - התייקרות במחיר יום האשפוז. בג"ץ קיבל את הטענות וקבע כי יש לשנות את מנגנון עדכון מדד יוקר הבריאות.
השופט סלים ג'ובראן קבע כי המשרדים פעלו "בעצלתיים, תוך שהם נמנעים מקיום פגישות בנושא במשך תקופות ארוכות". עוד קבע השופט כי "התנהלותם של משרדי האוצר והבריאות אינה עומדת במבחן הסבירות של ההחלטה המנהלית וחרגה משמעותית" ממתחם הסבירות.
כאמור, קיבל ג'ובראן את העתירות וקבע כי המשרדים יפעלו לגיבוש מתווה חדש לתקצוב קופות החולים, בין שעל ידי שינוי מדד יוקר הבריאות ו"בין שעל ידי שינוי מחיר יום אשפוז ובין שבכל דרך אחרת".
הקופות: מערכת הבריאות במשבר עמוק
עידו הדרי, דובר מכבי שירותי בריאות, מסר בתגובה: "מערכת הבריאות הציבורית בקהילה במשבר עמוק ועל המדינה לתקן את העיוותים שגרמו לכך. זו הזדמנות לרשימות לכנסת להתמקד בתחום הבריאות כדי להביא מהפכה של ממש עבור כל החולים והבריאים".
מנכ"ל מאוחדת, פרופ' אשר אלחיאני, הגיב על הדו"ח ואמר: "זהו מסמך נוסף בארון הקבורה של הרפואה הציבורית בישראל. הציבור חייב להתעורר ולהבין שהמציאות אף גרועה מממצאי הדו"ח המתפרסם היום ומשקף את המצוקה התקציבית של 2011. ככל שהזמן חולף, הולך וגובר הפער הבלתי נסבל בין העלות הריאלית של סל הבריאות לבין התקציבים שהמדינה מקצה לקופות כדי לספק את אותו סל".
פרופ' לחיאני מוסיף כי למרות פסיקת בג"צ, הממשלה עדיין אינה מעדכנת את תקציבי הקופות: "הבעיה אינה של 'הפקידים', אלא של כל אחת ואחד מאתנו בציבור הישראלי. כל עוד נמשיך להסכים לכך שהביטחון הרפואי שלנו, אזרחי המדינה, מופקר ונדחה לאחור למול דיון ציבורי מתמיד בביטחון הצבאי והביטחון הכלכלי, לא יהיה שינוי של ממש במצב. לצערי, הדבר משתקף גם בעובדה שכמעט שאין התייחסות לנושאי הרפואה הציבורית במצעי המפלגות השונות".
מיכל קיזלשטיין, דוברת שירותי בריאות כללית, מסרה בתגובה: "נתוני 2011 מציגים תמונה מתונה בהרבה מנתוני 2012 המאיימים להגיע ומאשררים את פסיקת בג"ץ מיוני האחרון בדבר שחיקת מקורות קופות החולים. זוהי שעת חירום, לפיכך אנו קוראים למדינה להתקדם בדיונים ולהגיע לסיכום בדבר הסכמי הייצוב, מדד יוקר הבריאות ומחירי יום האשפוז, וכל זאת לטובת בריאותם של אזרחי המדינה.
"בנוסף, ראוי לציין כי הדו"ח מציג את התנהלותה האחראית והמושכלת של הכללית בהיות הגרעון שלה הנמוך ביותר בשיעורו מבין כל הקופות, למרות האפליה רבת השנים וההתעלמות מהעובדה כי הכללית מקיימת באמצעות בתי החולים שלה כשליש ממערך האשפוז הציבורי של המדינה".
דובר קופת חולים לאומית, משה מוסקו, מסר בתגובה: "לאומית הובילה את שוק קופות החולים מבחינה תקציבית בארבע השנים האחרונות, עם איזון תקציבי וניהול כלכלי למופת כפי שגם כתוב בדו"ח. לצערנו, עקב המשבר התקציבי במערכת הבריאות ואי חתימה על הסכמי הייצוב נכנסנו לגרעון. למרות זאת, לאומית תמשיך לתת שירות רפואי איכותי ללקוחותיה תוך התייעלות במינהלות".
לפנייה לכתב/ת 
